טוהר ההתפקדות

קרני עם-עד


רועי פלד

ימים ספורים לאחר שפורסם על הקמת צוות התיאום הפוליטי בתנועה הקיבוצית, בו חברים מזכירי התנועה וחברי הכנסת הקיבוציים של "העבודה" ו"מרצ", וכבר הוא מאוים בפירוק ובעזיבה לאלתר של אחת מאבני היסוד בו - ח"כ חיים אורון (ג'ומס). העילה לקרע בין מרכיבי הצוות: פנייה מצד אמרי רון ואלישע שפירא (בכירי הקיבוץ-הארצי והזרם-השיתופי) אל מתפקדי מרצ בקיבוצים, ובכלל זה המתפקדים מהקיבוץ-הארצי, בבקשה שיעברו למפלגת העבודה "המחדשת פניה".

 

מה שקומם עוד יותר את הח"כים של מרצ היה טופס שנלווה למכתב, המאפשר לחבר לפנות באמצעותו אל מפלגת מרצ בבקשה לבטל את חברותו בה ולמחוק את שמו מרשימת החברים. וכך כתבו, בראשית חודש מאי, החברים אמרי רון, אלישע שפירא ונמרוד ויז'נסקי, איש השטח במפקד העבודה בתנועה הקיבוצית (ראו גם עמוד 8) "מפלגת העבודה הפכה מחדש לגורם מוביל בישראל. ממציאות של ניוון משתק, ממפלגה חלשה ובלתי אטרקטיבית - הפכה המפלגה לגוף תוסס ופעיל, מושך כוחות צעירים ונותן אופק לחברים ותיקים וצעירים. בשבועות הקרובים ייערך מפקד חדש למפלגת העבודה, ויחברו מוסדות חדשים... אנו פונים אליך ולכל החברים שהצביעו למפלגת העבודה, בעבר או בבחירות האחרונות, ולאלו שמרגישים שהמגמות והרוח החדשה מדברים אליהם, להתפקד למפלגת העבודה".

 

חיים אורון (ג'ומס) לא אהב, בלשון המעטה, את "הפנייה האידיאולוגית הנרגשת" של רון ושפירא, ועוד פחות מזה, כאמור, את טופס ההתפקדות ואת מכתב הפרישה ממרצ שצורפו אליו. במכתב זועם שהפנה למזכירי התנועה, גברי ברגיל וזאב (ולוולה) שור, כתב ג'ומס, בין השאר: "במכתבי זה לא אתייחס למה שנכתב על מפלגת העבודה כשותפה בכירה בממשלה ועל השפעתה בממשלה. לבטח לא אתייחס עכשיו לבשורות על העידן החדש במפלגת העבודה. למדתי פרק חשוב על טיבן של הבטחות לפני הבחירות; איך ועם מי יושבים בממשלה. אני אפילו יודע להעריך את המשקל האמיתי של האמירות על הצורך בשיתוף פעולה בין העבודה למרצ, על שותפות היסטורית, איחוד כוחות וכיו"ב. התנהלות כזו, בעת הזו, מעוררת אצלי שאלות רבות ועל רובן אנסה לענות בעצמי. אני מבין שהיעד להתרחבותה של מפלגת העבודה הוא חברי מרצ בתנועה הקיבוצית. הדבר עולה מהפנייה המיוחדת של אמרי רון ואלישע שפירא במכתב אישי נפרד. אני מבין כי ויתרתם מראש על צירוף חברי קדימה, ליכוד ואחרים בתנועה הקיבוצית למפלגת העבודה. לפחות הם לא ייפגעו. בעבר קראו לפעולות מסוג זה חתרנות או פלגנות. עזבו אותי ממילים של פעם, בעיניי זו פשוט גסות רוח".

 

בסוף דבריו התקיפים אודות התנהלות חברי תנועתו והמחוז הפוליטי של העבודה, הודיע ג'ומס כי לא ישתתף עוד בישיבות מנגנון התיאום של התנועה הקיבוצית: "אני מודה לכם על שיתוף הפעולה, והנני מודיע כי מעתה אמשיך לפעול כבעבר למען הקיבוצים והתנועה הקיבוצית, אך יהיה זה במסגרת ובדרך שאני אמצא לנכון. אני מבקש להבהיר כי אינני רואה את עצמי שותף לשום מנגנון תיאום של התנועה הקיבוצית". סוף ציטוט.

 

מכתבו של ג'ומס נשלח ב-9 במאי, וכעבור יום נשלחה תשובתו של אמרי רון. "חתמנו על פנייה להתפקדות למפלגת העבודה, ולא על חבילת טפסים, שנדרשת כנראה עבור 'טוהר ההתפקדות'. נתבקשנו לסייע בעדכון רשימות ישנות של חברי מפלגת העבודה - זאת עשינו במכתב, וזאת בלבד. בשום אופן לא פנינו לחברי מרצ לפרוש ולהצטרף לעבודה. הפנייה מיועדת במפורש לחברי מפלגת העבודה, מתוך רשימה בת שנים, שהגיע הזמן לרעננה. גם זה היה התנאי לחתימתנו. באופן אישי אומנם אינני ולא הייתי חבר מרצ, אבל מעולם לא פעלתי נגדה, לא בקיבוצי ולא בתנועה, ואני מאחל לה את כל ההצלחות בכנסת ובממשלה. אשר לתנועה הקיבוצית - אתה מכיר את דעתי: נראה לי חשוב ביותר לפחות ליצור מערך (אם לא איחוד) בין העבודה למרצ. המכתב שלך רק מוכיח כמה הדבר דחוף".

 

ח"כ ג'ומס אינו מקבל את הפרשנות לגבי המכתבים והטפסים שצורפו אליהם, וממשיך לטעון שמדובר בצעד חסר תקדים מצדה של "מפלגה אחות". "הכול יכול להיות לגיטימי, וגם מכתב שכנוע זה דבר מקובל, אבל ברור לחלוטין שהמכתב הופנה גם למתפקדי מרצ בקיבוץ-הארצי, כי אחרת היו מקבלים אותו גם מתפקדי הליכוד וקדימה בקיבוצים. אבל הבעיה היא לא רק המכתב והטופס המצורף, אלא כל התנהלות מפלגת העבודה בעת האחרונה. את העבודה ונציגיה בכנסת לא מעניין דבר מלבד סידורי עבודה וג'ובים. היא הייתה מוכנה לשבת עם 'ישראל ביתנו' בממשלה, ולא ראתה במרצ-יחד שותף מועדף בקואליציה".

 

ג'ומס קיבל פנייה מולוולה להיפגש ולדון עמו במשבר האמון שנוצר, המאיים על גוף התיאום הפוליטי של התנועה. גם ח"כ אבשלום (אבו) וילן מבקש לזמן דיון דחוף בנושא, אך בשלב זה איננו מתכוון לפרוש מהגוף המתאם. "נכון שנפרצו כללי המשחק וכל אחד עובד מאחורי גבו של השני", אומר אבו, "אך יחד עם זאת אני משמש כיו"ר הפורום החקלאי בכנסת ומתכוון לעבוד עם נציגי המחוז על חוק ההסדרים, ולא אנהל מאבק שיפגע בדברים האלה. איני מתכוון לעבור לסדר היום על התנהלות מחוז הקיבוצים שהתערב בנעשה בקרב חברי מרצ, ואשאף לכך שכללי העבודה המשותפת יחזרו להיות כשהיו".

 

תגובת שבולת שופט-אדלמן, מזכירת מחוז הקיבוצים במפלגת העבודה: "אינני מבינה מה כאן התקדים. מדי שנה עורך המחוז מפקד ושולח מכתב ל-270 קיבוצי הארצי והתק"ם, וההבדל הוא שהפעם הצטרף אלינו אדם משפיע, אלישע שפירא. אנחנו משתמשים בהשפעתו כדי לפקוד כמה שיותר חברים למפלגה. לגבי טופס הוויתור של ההתפקדות במרצ - מפלגת העבודה מצאה במפקד האחרון אי-סדרים ורישומים כפולים של חברים שהתפקדו ושילמו מסי חבר לשתי המפלגות בו-זמנית. הפעם התבקשנו לוודא שדבר כזה לא יישנה, ועל כן החלטנו לבדוק מול כל חבר אם הוא מתכוון לוותר על חברות במרצ לטובת העבודה, אם לאו. מן הראוי לציין שהטפסים נשלחו לרכזי המפקד בכל קיבוץ, ולא אישית לחברי הקיבוצים. אני יודעת שגם מזכ"ל מרצ, ירון שור, מוציא מכתבים כאלה לקיבוצים. מתפקידי לפקוד כמה שיותר חברים מקצווי התנועה למפלגת העבודה, ולגיטימי בעיניי שכל מפלגה חפצת חיים תנהג כך. גם כשביילין וחבריו פשטו על קיבוצי התק"ם לא יצאנו כנגדם. זו הדמוקרטיה וזה המחיר שהיא גובה".

 

ש: הפנייה למתפקדי מרצ מוכיחה את עצמה, נכון לעכשיו?

שבולת שופט-אדלמן: "קשה לומר שמדובר בנחשול אדיר, אבל יש צעירים רבים שתומכים בעמיר פרץ ובסדר היום החדש שלו, וגם ביולי תמיר כשרת החינוך. מורגשת תקווה חדשה".

 

רועי פלד, רכז הוועדה הרעיונית-פוליטית בקיבוץ-הארצי, מוסיף משלו למשבר המתפתח: "חברי הקיבוצים ראו בחודש האחרון כיצד הבטחה למנהיגות חדשה של מחנה השלום והצדק החברתי התפוגגה לה עם ההסכמה לשבת עם ליברמן בממשלה, הוויתור על משרד האוצר, הבעיטה בפנים החדשות של עמי איילון ופרופ' ברוורמן וגם בנציגות הקיבוצית. לאחר כל זאת, העבודה מבקשת להשתקם לא באמצעות פנייה לציבור חדש, אלא על חשבון מרצ. מוזר ועצוב. מרצ מבצעת תהליך עמוק של הפקת לקחים מהבחירות, שלא היה מזיק גם למפלגת העבודה. אחריו נתחיל במפקד חדש שיפנה לכל חברי הקיבוצים המחפשים מפלגה שמוכנה לשאת בעול הייצוג האמיתי של מחנה השלום והצדק החברתי, וגם לייצג את התנועה הקיבוצית".




 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים