העתיד כבר כאן | רשמים מ"כנס גרנות" לאנשי עסקים

העתיד כבר כאן

אריק בשן


מבני גרנות

"כנס גרנות" (הראשון!) אירח את אנשי העסקים ד"ר אריאל הלפרין ודודי ויסמן, ואת הח"כ הטרי, פרופ' אבישי ברוורמן * ועסק בבעיות הכלכלה והחברה של המגזר הכפרי בכלל והקיבוצים בפרט

 

החברים ב"גרנות" התקנאו: יש "כנס קיסריה" לכלכלה, יש "כנס שדרות" לחברה, אין שום סיבה שלא יהיה גם כנס משולב לבעיות חברה-כלכלה במגזר הכפרי. אז זהו - החל מהשבוע קיים גם "כנס גרנות". מארגניו מבטיחים שבעוד פחות מעשור ידברו בו, בנשימה אחת, יחד עם כנסים ארציים אטרקטיביים אחרים.

 

בינתיים קשה לחזות איזה גובה "יתפוס" כנס מסוג זה בהוויה הישראלית. לפחות על-פי המפגש הראשון, יש עוד הרבה מה לעשות: לכאן טרם הגיעו שועי הארץ, התקרובת לא היתה מנקרת עיניים (בורקס, שתייה, פירות) ואת מבואות חדר הישיבות של תשלובת גרנות, שם התכנסו כמה עשרות חברים, רובם "בעלי הבית" - לא חסמו נציגי התקשורת. גם המרצים האורחים, מכובדים ככל שיהיו, כללו את הארסנל הקבוע והמקורב: ד"ר אריאל הלפרין, מנכ"ל "טנרם", שמנהל עם גרנות עסקים שונים; החבר דודי ויסמן, נשיא חברת הדלק דור-אלון, שעשה עסקים, יש מאין, מאז נוסדה כאן, בגרנות, לפני כמעט עשרים שנה, חברת הדלק "אלון"; ו"בשביל הצבע" הוזמן גם הח"כ הטרי, פרופ' אבישי ברוורמן, שדיבר רבות בשבח "הערכים" שמביאה התנועה הקיבוצית לחברה הישראלית, אבל לא ממש פירט איך חיים מזה.

 

המארח, יו"ר גרנות, איציק בדר, קבע שהארגון הקיבוצי האזורי הוא, בראש ובראשונה, ארגון כלכלי שתפקידו להשיא רווחים ולהשביח את ערך הנכסים, אבל גם לקדם צמיחה, גדילה וקליטה בקיבוצים-הבעלים ולשמור על ערך החקלאים והחקלאות. הארגון, לדבריו, אינו "בנק" ולא יהיה כזה, אבל הוא מוכן להשקיע בפיתוח אמצעי ייצור בקיבוצים ולבחון, בזהירות, פיתוח מערכות צומחות מחוץ למערכת. בדר מצפה כי בעשור הקרוב תהיה התמקדות בצמיחת היישובים, שהיום מנהלים עדיין "תהליכי בלימה" במקום "לבנות ולקלוט בגיבוי היישוב ובסיוע הארגון".

 

לדברי ד"ר הלפרין, שאת 15 השנים האחרונות בחייו המקצועיים הוא מבלה במגזר הקיבוצי (בלי לשכוח את היותו בן קיבוץ יפתח), אין מה לצפות מהמדינה שתסייע לקיבוצים, וגם לא מהבנקים. לדעתו, יישאר שיוך הדירות על הנייר בלבד, ועסקי הנדל"ן הם לא משהו. כשמגמת הריבון היא שלילה מוחלטת של זכויות כלשהן לקיבוצים בקרקע, הנכסים העיקריים שיש היום לקיבוצים, אומר הלפרין, מתרכזים בתעשייה ובניהול אחזקות פיננסיות. במצב כזה, הוא טוען, צריך להחליף את הדיסקט. מבחינתו, מדובר בהסתמכות על התעשייה (ולמי שאינו זוכר, הלפרין עצמו הוא מנהל-בעלים של קרן "טנא", שבתקופת קיומה הקצרה היא כבר פועלת בשמונה מפעלים קיבוציים). כדי לגדול, סבור הלפרין, פתרון ההנפקה בבורסה הולך ונעשה פחות אטרקטיבי ולכן צריך, איך לא, לגייס הון פרטי על-ידי דילול אחזקות הקיבוץ בנכס התעשייתי שלו.

 

דודי ויסמן מסביר כי סוד הגידול של "דור אלון" טמון בהבנה כי תחנות תדלוק מספקות רק 30% של משק האנרגיה. לכן היה צורך להיאבק על הספקת דלק מוסדי מצד אחד, ולפתח חנויות נוחות מצד שני, ובתחרות הזו ניצחה אלון את כל מתחריה. להערכתו, מחיר הדלק עדיין לא מעיק על הצרכן האמריקאי, וכל עוד הביקוש בארה"ב גבוה, יישמרו גם המחירים הגבוהים, אף שלא יגיעו למאה דולר לחבית. על חלופות אנרגיה מדברים רק כשהמחיר עולה, הוא אומר, והדיבור הזה ידעך כבר בקרוב. בינתיים יכול ויסמן לבשר על שנה מוצלחת במיוחד של הקבוצה, עם רווח גולמי של 2.7 מיליארד ש"ח ורווח נקי של 858 מיליון ש"ח. אפרופו אלון, מזכיר בדר, יו"ר החברה, את הלחצים עליו, שהופעלו מבית לאורך השנים, למימוש הנכס. פעם רצו לממש כשהחברה הגיעה ל-50 מיליון דולר, אחר-כך נקבע הרף על 200 מיליון דולר. היום, לדבריו, הגיע ערך החברה למיליארד דולר (כ-35% האחזקות נמצאות בידי ארגוני הקניות), יש דיבידנדים נדיבים, ועדיין יש מי שמקשים קושיות.

 

את הכנס נעל פרופ' ברוורמן, שדיבר על הצורך במנהיגות, בשינוי שיטת הממשל, במיגור השחיתות במערכות השלטוניות, וביקש שלא נוותר על הדמוגרפיה, שנשמור על שיעור ילודה סביר (כיום בישראל 2.2%, לעומת קצת יותר מאחוז במדינות אירופה), שנכשיר הרבה יותר אנשי היי-טק (כיום רק 6%) ושנדאג שיישארו בארץ ולא ינטשו לטובת "עמק הסיליקון". פרופ' ברוורמן, מעט מתוסכל מהמציאות הפוליטית, לא חסך את שבטו גם מ"המשפחה": הוא הזכיר את "כשלון אוסלו" בתחום הכלכלי וגם ביקר את מפלגתו, ש"חיה על סיסמאות" ומעדיפה "עסקנים לטווח הקצר ולא אסטרטגים שיכולים לנהל מדינה לטווח ארוך". ברוורמן מתנגד להקמת ממשלה בת 28 שרים וצופה כי היא לא תשרוד לאורך ימים. עם זאת, הוא לא חוזר אל מגדל השן האקדמי אלא נשאר בפוליטיקה, ולדבריו (עם קריצה למארחיו), הוא היה מעדיף לראות לצדו יותר "מנהיגים קיבוציים שהם גם מנהיגים כלכליים וגם בעלי ערכים". אם מפלגת העבודה חפצה חיים, אומר ברוורמן, היא תצטרך להיאבק על מקומה של התנועה הקיבוצית, שעיבדה ושמרה על קרקעות המדינה ומייצגת היסטוריה וערכים.




 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים