יצירה: 3 שירים, להקת המחול, ותזמורת בני הקיבוצים

שירן בן יעקב -נערן, סיליה קסטין - געש, אסתר ירושלם - פלמחים, קרני עם-עד


דור המדבר

שירן בן יעקב, נערן

 

הזו חירות? ללכת בכל מדבר החיים הזה.

 

עדר נוהה

אחרי מנהיג תוהה.

 

משתהה.

 

ארבעים יום על ההר

באמת שווי ערך לדור המדבר?

 

תמונה

סיליה קסטין, געש

 

ממרתפי השכחה,

אני שואבת

תמונה.

מאבקת אותך ממנה,

מריחה את נעוריך

המזקינים את ימיי.

 

ירושת הזמן

אסתר ירושלם, פלמחים

 

היא שיר ועוד מילה,

משפט, פסוק,

כל השורה כולה.

 

הזמן כביכול איננו

נעלם.

אך לא -

הוא שם,

מעבר לשירים הבתוליים,

מעל למהותן

ויש אומרים - מעבר ים.

 

זהו הזמן במערומיו,

אלה המילים וטעמן -

זוהי ירושת הזמן.

 

(מתוך הספר "ירושת הזמן", שיצא לאור בקרוב)

 

מחול עולמי

 

להקת המחול הקיבוצית חזרה מדרום אמריקה

 

להקת המחול הקיבוצית שבה לארץ, עטורת שבחים, מסיור הופעותיה בדרום אמריקה. עשרה מופעים, 7,000 צופים בבוגוטה ו-12 אלף צופים בקאראקס. קהל היוצא מגדרו במחיאות כפיים ורקיעות ברגליים. את היצירה "וכשהגיעה לשמש", מאת רמי באר, ציינו המארגנים כשיא הפסטיבל. להקת המחול הקיבוצית זכתה לכתר (מגן מיוחד) מההנהלה האמנותית, וסיקור בואה והופעותיה היו לשיחת היום בשגרירויות ישראל בשתי הערים האלה.

 

צליל עולמי

קרני עם-עד

 

תזמורת בני הקיבוצים ותזמורת בני נוער מגרמניה התאמנו, התארחו, והופיעו בשער-הגולן * הביקור המשותף ב"יד ושם" - נדחה

 

אתמול (שלישי), הסתיים כנס אנסמבל כלי קשת בן שבוע, בו נפגשו וניגנו תזמורת בני הקיבוצים עם תזמורת בני נוער מהעיר ויזל שבגרמניה. הקשר החברי-המוזיקלי בין שני ההרכבים נוצר כבר לפני ארבע שנים, בתיווכם של המנצח הישראלי אורי חן (חפצי-בה) והמנצח הגרמני כריסטוף אומן. השניים ניגנו יחד לפני כעשרים שנה בתזמורת הקאמרית הקיבוצית, כריסטוף הכיר בארץ את אשתו, וגם למד לדבר עברית. בני הקיבוץ, בגילאי 18-14, ביקרו כבר פעמים מספר בגרמניה, אבל לנערים הגרמנים היה זה הביקור הראשון בארץ.

 

שלומית דגן (מעגן-מיכאל), מנהלת תזמורת בני הקיבוצים, מספרת: "בכנס השתתפו 65 נגנים צעירים, 45 משלנו, עשרים משלהם, ולקונצרטים המשותפים הצטרפו גם אחדים מבוגרי התזמורת. היצירות שנוגנו יחד: 'אילומינציות' של בריטן, עם הסולנית יסמין נבות (מולדת), פנטזיה לשתי תזמורות ורביעיית כלי קשת מאת וון ויליאמס, 'בדיחה מוזיקלית' של מוצרט ועוד - שנשלחו עוד לפני הכנס לגרמניה. החזרות המשותפות התנהלו במשך חמישה ימים. שני ההרכבים התאמנו, התארחו, ולבסוף הופיעו בשער-הגולן ובטבעון. היה יוצא מהכלל, למרות החששות המובנים שקדמו לכנס".

 

ש: אילו חששות?

שלומית דגן: "הורי הנערים חששו לשלוח אותם לישראל, בגלל ה'מצב', והתנו את בואם בכך שלא יבקרו בתל-אביב ובירושלים. היו הרבה שיחות 'ריכוך' טרם הגיעם לכאן. ביקור קודם שלהם בוטל בגלל האינתיפאדה. התלבטנו קשות אם לשלב במפגש המוזיקלי והחברתי גם ביקור ב'יד ושם'. בגלל לוח הזמנים הדחוק - עשר שעות נגינה ביום - ואפשרות הביקור במקום רק יום לפני חזרתם לגרמניה, החלטנו לבטל את הרעיון. צריך לציין שגם בביקורים של החבר'ה שלנו בגרמניה, לא עלה נושא השואה בשיחות עם הגרמנים. המוזיקה עמדה במרכז".




 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים