יש עתיד לקיבוץ | ראיון עם סטפניה מרקונה, מנהלת קשרי חוץ של ארגון הקואופרטיבים הראשון באיטליה

יש עתיד לקיבוץ

אורית פראג

 

"בארגון לגהקואופ יש למעלה מ-15,000 קואופרטיבים המאוגדים בארגון משותף. התמיכה ההדדית היא בראש סדר החשיבות שלנו כיוון שעלינו להתמודד עם המגמה של הכלכלה הגלובלית, בה נבלעים עסקים קטנים על-ידי ארגונים גדולים". סטפניה מרקונה, מחזיקת תיק הנשים בברית הקואופרציות האירופית, בראיון מיוחד ל"הדף הירוק"


ראו כתבה

סטפניה מרקונה, מנהלת קשרי החוץ של ארגון הקואופרטיבים הראשון באיטליה, "להגקואופ" (נוסד במאה ה-19), המחזיקה גם בתיק הנשים בברית הקואופרציות האירופית, ביקרה בארץ ובין היתר הייתה אורחת של עמוס רבין (יקום), מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית.

 

סיבת ביקורה העיקרית של מרקונה הייתה חניכתו של פרויקט מיוחד ברשות הפלשתינית, תהליך העצמה וחניכה של נשים פלשתיניות, שבסופו הן יקימו יזמות קואופרטיבית בשילוב המיומנויות והידע של כל אחת מהן.

 

הביקור תואם דרך מכון הנגב שיהודה פז (כיסופים) עומד בראשו ובעזרת רייפי גולדמן (אורים), מנהל המרכז הבינלאומי ללימודי קואופרציות של המכון.

 

את ה"קריירה" הקואופרטיבית שלה החלה מרקונה בת ה-43 לפני כ-20 שנה, כשהקימה יחד עם שמונה מחברותיה קואופרטיב לארגון כנסים ואירועים המיועדים לאנשי עסקים זרים ברומא ובסביבה. היא הייתה הנשיאה של הקואופרטיב הקטן, שפועל עוד היום ומונה 23 חברים/ות.

 

מרקונה, נשואה ללא ילדים, נולדה ברומא למשפחה בעלת ערכים ליברליים-ימניים, ותחום לימודיה האקדמיים היה שפות. היא החלה את הקריירה שלה בעבודה באחד הבנקים, בתחום קשרי חוץ של הבנק, אך לא אהבה את עבודתה. האפשרות ליצור עסק משותף עם חברותיה מהאוניברסיטה, שכל אחת מהן "מוכשרת אך חסרת אמצעים", בנוסח של קואופרטיב ולא של חברה בע"מ, התאימה לזמן ולמקום.

 

חוקי איטליה מחייבים קיום הון מסוים כדי להקים חברה בע"מ ואילו קואופרטיב אינו נזקק אלא לסכום שחבריו יכולים לצרף ביום ההקמה. בנוסף, המדינה עוזרת בסובסידיות ובעזרה שוות-כסף בהקמת קואופרטיב.

 

הכניסה שלה לעולם הקואופרטיבים הייתה אפוא ממניעים פרגמטיים לחלוטין, ותוך כדי עבודה היא התחברה לרעיונות ולערכים הקשורים לארגון אותו היא מייצגת והיא מבטאה אותם בצורה בהירה ושקולה, באנגלית משובחת ובמיומנות שנקנתה בהרבה ניסיון.

 

את היומיים הראשונים לביקורה בישראל הקדישו מרקונה ושני מלוויה לפרויקט הפלשתיני. בערב נפגשה עם נשים מהתנועה הקיבוצית וביניהן חברת הכנסת אורית נוקד ואת היום האחרון לביקורה בילתה מרקונה בליווי רבין וגולדמן בביקור מפעל פלסאון במעגן מיכאל ולאחר מכן עברה המשלחת כולה להיכרות מורחבת עם מפעלי גרנות.

 

מרקונה: "הביוגרפיה שלי נובעת מרקע אחר. ההצטרפות שלי לקואופרטיב לא נבעה ממניעים אידיאולוגיים, אך ככל שהשתלבתי בארגון גיליתי את העקרונות ואת הפילוסופיה של הקואופרטיב והתאהבתי בהם.

 

"תפקידי כאחראית על קשרי החוץ עוזר לי להבין יותר ויותר את המצב של הנשים בכל העולם. אני לומדת המון בביקורי, במיוחד במקומות שונים ומיוחדים במדינות המתפתחות. למדתי שיש יותר מכנה משותף בנושאים של נשים בכל העולם. אנו נוטים לחשוב שההבדל בין נשים במדינות מפותחות לנשים במדינות מתפתחות הוא גדול. אבל למעשה, בתחומים מסוימים, את רואה את הדמיון הגדול ואני מגלה כי יש רשת שמחברת בין הנשים, בכל העולם. כמובן שרמת הבעיות היא שונה, אבל יש הרבה יותר נושאים משותפים, והחזון שלי הוא ליצור רשת חזקה ברמה בינלאומית בין נשים ובין קואופרטיבים ברחבי העולם, כי יכול לצמוח מזה רווח הדדי בין הנשים".

 

נראה כי קואופרטיבים של נשים יהיו תמיד עניים יותר במשאבים.

מרקונה: "אם ניקח את המקרה של קואופרטיבים במדינות מתפתחות, ובמיוחד יזמויות נשיות, מה שאמרת נכון במידה מסוימת, אבל זה לא אומר שלנשים אלה אין תפקיד חשוב ודומיננטי בחברה בה הן חיות ובכלכלה שלהן. כיוון שדרך יזמיות קואופרטיביות, מיליוני נשים במדינות מפותחות ומתפתחות, משיגות את האפשרות לקחת את חייהן בידיהן, בחברה ובכלכלה.

 

"ברור שאם אנחנו חושבות על נשים בקואופרטיבים בחברות מפותחות הסיטואציה היא שונה, וניתן דווקא למצוא קואופרטיב בעל היקף כלכלי חזק וגדול שנעשה ונוצר על ידי נשים. הדבר תלוי בחוזק של הארגון הקואופרטיבי ומעמד הנשים בתוכו, בהיסטוריה של הנשים במקום ובתפקיד שנשים ממלאות באותו ארגון. אם את מסתכלת על הנשים באירופה הצפונית, תוכלי למצוא הרבה נשים במשרות בכירות בארגונים גדולים, אלא שככל שאת מדרימה, הסיטואציה משתנה. באיטליה יש לנו נשים רבות שחברות בקואופרטיבים כמועסקות, אבל התמונה במשרות הבכירות שונה לגמרי. למרות העובדה שארגונים רבים יש להם מניפסט וכוונות לשוויון מלא בין נשים וגברים, עדיין יש מכשולים רבים מדי. והתמונה הזאת לצערי נפוצה בכל העולם. למעשה, מצבן של הנשים אינו טוב.

 

"הפרויקט שבאנו בשבילו לישראל, יש לו צד מגדרי חזק מאוד. הוא נעשה בעזרת מכון הנגב לאסטרטגיות של שלום ופיתוח יחד עם קבוצה של יזמים צעירים פלשתינים ותפקידו לעסוק בהעצמה של נשים פלשתיניות למען יצירת מפעלי תעסוקה. במפגש עם הפלשתינים ראינו את הרצון של הצעירים הללו, לעזור וליצור אפשרויות והזדמנויות לנשים מקומיות. מאוד התרשמתי מהם. האווירה הייתה פתוחה ומקבלת, ונעשה כמיטב יכולתנו לעשות את הפרויקט למוצלח.

 

"צריך להבין שאנחנו לא מעבירים כסף באופן ישיר, התרומה שלנו היא בחיבור שבין התורם המרכזי, האיחוד האירופי, ובין קבוצת היעד. לאיחוד יש דרישה שכל פרויקט יפעל באמצעות מימון משותף ברמה של לפחות 80% מול 20%. הפרויקט יתמקד בעיקר בהשתלמויות ובקורסים מקצועיים שיאמנו כ-60-50 נשים במטרה לתת להם אפשרות להקים קואופרטיבים קטנים, ויזמיות קטנות. במשך היומיים הללו ערכנו ישיבות שיבטיחו שהפרויקט עובד על פי מטרותיו ואופיו.

 

"הקשר עם מכון הנגב נוצר לפני זמן רב דרך יהודה פז והוא חיבר אותנו לקבוצת היזמים הפלשתינאים הצעירים. דרך ההקצבה לטובת נשים לקידום אפשרויות העבודה שלהם, מצאנו דרך לתרום לפלשתינים, שם רוב הנשים שואפות לשינוי בחייהם. נשים הן אלו שסובלות ביותר במצבי סכסוך ונשים הן אלו שמתמודדות הלכה למעשה עם הקונפליקט והשלכותיו היומיומיות בכל העולם, ואנחנו מקווים שדרך הפרויקט הזה, שיבוצע על פי השקפת עולמנו, נוכל לתרום לתהליך השלום".

 

איזה מין קואופרטיבים מאוגדים בלגהקואופ?

"יש לנו בארגון יותר מ-50,000 קואופרטיבים. חלקם גדולים כמו מפעלי גרנות למשל. יש לנו קואופרטיבים רבים במגזר החקלאי והם מכסים את כל תחומי החקלאות, כמו קואופרטיבים לייצור יין, לגידול פרי, בקר, וכד', ובנוסף קואופרטיבים לפעולות משלימות כמו ארגוני תובלה, שיווק של התוצרת החקלאית וקואופרטיבים לצרכנות. יש לנו קואופרטיבים חזקים מאוד בבניין, ולבניין גשרים. חלק מהקואופרטיבים הם ספקי שירות כמו ספקי שירותים לבתי חולים, שמכסים את כל הצרכים הנדרשים כמו ניקיון, שמירה, האכלה וכד'".

 

יש קשר בין חברות בקואופרטיבים ונטייה פוליטית למפלגות השמאל?

"באיטליה, יש שני ארגונים גדולים שצמיחתם החלה לפני יותר מ-120 שנים. לגהקואופ הוא השמאלי שביניהם, והיה מושפע מסורתית מהמפלגות הסוציאליסטיות. החברים בקואופרטיבים שלנו, שייכים בדרך כלל לאזורים שאפשר להגדירם כאזורים שמאליים, סוציאליסטים וקומוניסטים. לארגון האחר יש זיקה לכנסיה. השפעתה של הכנסייה באיטליה גדולה מאוד. השורשים של רעיון הקואופרטיב האיטלקי מגיעים במידה רבה מתפיסת עולם דתית של הצדק הראוי.

 

"הארגון שלנו עבר שינויים אידיאולוגיים במאה ה-20, אך שמר על הנטייה שמאלה, זאת למרות שהקשרים הברורים בין הארגון ובין המפלגות הפוליטיות הולכים ונחלשים היום יותר ויותר. מכל מקום, כדאי להדגיש כי למרות שהשקפות הארגון והשקפותיהם של אנשי ההנהלות הן בעלות נטייה שמאלה, אין זה אומר שזו גם ההשקפה של חברי הקואופרטיב".

 

יש קואופרטיבים שדומים יותר לקיבוץ, שהם משלבים כמה וכמה תחומי חיים, לא רק דרך הקואופרטיב העסקי, אלא גם תחומים קהילתיים?

"לגבי ההשוואה לקיבוץ, הרי הקואופרטיב שלנו שונה בתכלית. הקואופרטיב יעזור לחבריו, אבל אלה ימשיכו ויחיו חיים עצמאיים כלכלית, במנותק ממנו. הקואופרטיב יכול לעזור למשל לחבריו לבנות את ביתם, על-ידי הלוואה ארוכת טווח, או על-ידי כך שיבנה את בתי החברים, אך עם השנים יהפכו הבתים הללו לבתים בבעלות החברים עצמם ולא בבעלות הקואופרטיב.

 

"בדרך כלל, הקואופרטיבים שלנו הם ארגונים על בסיס סקטוריאלי, והם מחולקים למגזרים. חקלאות, תובלה, שירותים וכד'. פעמים רבות קואופרטיבים שנוצרו כדי לייצר מוצרים מסוימים, פונים גם לפסי ייצור חדשים שאף הן התאגדויות קואופרטיביות סמוכות.

 

"להיות חבר בארגון לאומי, משמעותו שקואופרטיבים מנסים לעבוד יחד, יש מה שאנו קוראים יחסים הדדיים בין קואופרטיבים ולעתים הם מאגמים משאבים ויוצרים רשת של קואופרטיבים בתחום מסוים או קואופרטיב גדול יותר שמאגד בתוכו כמה אחרים.

 

"במקומות רבים תוכלי למצוא ארגונים גדולים שפועלים בתוך הקהילה. אנו מכירים בחשיבות הפעילות על רקע מקומי, והקואופרטיב שואף להשביח את רמת החיים ואיכות החיים של חבריו.

 

בנוסף יש לנו קואופרטיבים שמספקים שירותים לקהילות, עזרה לבניין באותו מקום, אנשים לשירות הציבורי, או לשירותי הבריאות או את שירותי הקשישים, ואירועי תרבות ואמנות. הם לוקחים על עצמם אחריות לצדדים החברתיים, כדי להעשיר את חיי הקואופרטיב. יזמות קואופרטיבית מוצלחת, מפגישה אותך עם הצרכים של חבריך ושל אלה שמשתמשים בשירותיך, ולכן הקואופרטיב לוקח על עצמו אם כן פונקציות חברתיות, שנועדו לשרת את הקהילה שהם גרים בה.

 

"האמת היא שניתן למצוא חברות בע"מ שמעתיקות ושואלות חלק מהעקרונות שלנו מסיבות הנוחות להן. אנחנו מרוצים מכך, ומייחסים חשיבות לאופן שבו אנו נשפטים גם על ידי גופים אחרים וגם על-ידי חברי הקואופרטיב עצמם.

 

"אנו נשפטים לא רק לפי הצלחתנו הכלכלית אלא גם לפי הנהלים וההיצמדות לעקרונות של הארגון. חשוב לנו שאנשים ידעו שאם אנחנו חברי קואופרטיב יש לכך משמעות מוסרית מסוימת, לא רק באיכות המוצרים אלא גם בדרכי ההתנהלות של הארגון. זה עסק, אבל עם נשמה.

 

"כל קואופרטיב חייב לרשום את עצמו בארגון על, כמו לגהקואופ, אך אם הוא רוצה ליהנות מהשירותים הנלווים על ידי הארגון הוא חייב לשלם דמי השתתפות. הסכום נצבר בקרן שחייבת לתמוך במטרות המשרתות את חברי הארגון ומעצימות אותם. לעקרונות הללו של עזרה הדדית, יש חשיבות רבה, כי הם מאפשרים לנו ליצור משרות חדשות, הודות לסולידריות בין הקואופרטיבים השונים".

 

היכן עומדת הערבות ההדדית בסדר העדיפויות שלכם?

"התמיכה ההדדית היא היום בראש סדר החשיבות שלנו כיוון שעלינו להתמודד עם המגמה של הכלכלה הגלובאלית, במהלכה נחלשים ונעלמים עסקים קטנים ונבלעים על-ידי ארגונים גדולים.

 

לכן עלינו לחזק קואופרטיבים קטנים. 90 אחוז מהכלכלה באיטליה מורכבת מעסקים קטנים ובינוניים. כך שבארצנו הבעיה הזאת היא קריטית. לכן אנחנו מנסים לצרף יחד, לעשות שיתופים ואיגודים של קואופרטיבים, או מיזוגים.

 

"בפועל יוצא שהקואופרטיבים בחלק הצפוני של איטליה, שהוא מפותח יותר, עוזרים לקואופרטיבים בחלק הדרומי. שם את מוצאת בעיות אבטלה, וסכנה של הידרדרות לעולם הפשע במקומות בהם יש כיסי אבטלה. עתה התחלנו, בעזרת תהליכים מסוימים וכלים חברתיים, ליצור קואופרטיבים ומיזמים שונים שתומכים בכפרים ועוזרים לכפריים לעבד את המוצרים החקלאיים שלהם. יש לנו ניסיון מעניין בסיציליה, שם כידוע נמצאת המאפיה. האדמה ששייכת למשפחות המאפיה, מעובדת על ידי קואופרטיבים של צעירים. הקואופרטיבים מעניקים מקומות עובדה ועזרה כספית. ניתן להעריך כמה הדבר מסובך, אפילו מסוכן במידה מסוימת, אך ההפניה שלהם לחקלאות מונעת מהם התדרדרות לארגוני המאפיה. אלו צעירים בשנות ה-20 וה-30 שלהם, שיש להם קואופרטיבים חקלאיים והממשלה עוזרת, אף היא מתוך מגמה להתמודד עם המאפיה. הם קוראים לפרויקט הזה בשם שמשמעותו שחרור האדמה, שחרורה מהמאפיה. זאת דוגמה מעניינת. יש גם ארגונים כנסייתיים שמעורבים בפרויקט הזה".

 

בתנועה הקיבוצית מוטרדים מאוד מפערי השכר בין החברים. מה עמדתכם בעניין פערי שכר בתוך הקואופרטיבים?

"באיטליה יש ארגוני-עובדים לפי מגזרים ששומרים על זכויות העובדים. אך יש פערי שכר גבוהים מאוד בין המשרות הגבוהות והבכירות ובין המשרות הנמוכות. אין חוקים שמגבילים אותם.

 

להערכתי, אם הקואופרטיב מוצלח והמנהל הוא טוב, מוכיח את עצמו, אני לא חושבת שזה עומד בניגוד לפילוסופיה הבסיסית של הקואופרטיב. יחד עם זאת אנחנו כמובן מכבדים את שכר המינימום על פי החוקים והחוזים ברמה הלאומית.

 

"לשוויון יש משמעויות שונות ורבות. השאיפה היא להגדיל את ההכנסות של הקואופרטיב כך שרמת ההכנסות של כל אחד תגדל. משכורות גבוהות מדי בארגון גורמות לעיתים לבעיות פנימיות, אך ברמת התחרות שנמצאת היום בשוק העבודה, כשהדרישות המקצועיות הן לעתים גבוהות מאוד וחברות אחרות מציעות שכר גבוה מאוד למנהלים מצליחים, אנו חייבים לשמור על אנשינו. הנהגה בכירה שואפת לשכר גבוה, אחרת היא תתפזר בין חברות מתחרות. צריך לשמור אותם בתוך הארגון. וצריך הנהלות מתוחכמות בעלות שיעור קומה מקצועי שיהיו ברות-תחרות בשוק. לכן אני סוברת שכל זמן שמכבדים את החוזים בין העובדים ומכבדים את כל יתר התקנות של הקואופרטיב, זה לא דבר רע, ואני לא רואה בכך סתירה פנימית.

 

"אני מקווה שקואופרטיב מצליח ימנע אבטלה ויתמודד עם בעיות קשות של קריסה של עסקים וארגונים והם ימצאו את הדרך כקואופרטיב לשרוד, ולהתפתח, ולהוות ארגון חי ומועיל".

 

איך את מתרשמת מהקיבוץ?

"זהו ביקורי השני בישראל. לראשונה ביקרתי כאן בשנת 2000 והייתי אורחת של אילנה לפידות בקיבוצה צרעה. ביקור שהיה מאוד מעניין כי לפני כן כל ידיעותיי על הקיבוץ הגיעו מקריאה.

 

"שמתי לב להבדלים בין אז ועתה, אך עיקר התרשמותי היה מהכנות שבה אתם מתארים את הבעיות האמיתיות שלכם. מאוד התרשמתי מהכנות ומהישירות הזאת.

 

"המפגש עם התנועה הקיבוצית חשוב לי, מכיוון שאנחנו, כמדיניות, מנסים כמה שאפשר ללמוד מניסיונם של אחרים, ולמעשה זה חלק מהתפקיד שלי. כשאני מסיירת ברחבי העולם אני עורכת ראיונות ונפגשת עם אנשים אחרים שיכולים להעשיר את הידע הכולל שלי.

 

"הביקור עתה מוכיח לי שיש לכם אומנם דרך שאתם הולכים בה, אומנם עם דעות שונות וכיוונים שונים שאנשי התנועה הקיבוצית מושכים אליה, אבל יש גם מחויבות גדולה מאוד, למרות שהחברה משתנה, לשמור על החלשים בתוכה. וזה משהו שיכול לשמש דוגמה בכל רחבי העולם. זה מאוד מוצא חן בעיני. אני בטוחה שתוכלו להפוך את התנועה הקיבוצית לתנועה חזקה עוד יותר.

 

בהיסטוריה של קואופרטיבים אין התפתחות שהולכת בכיוון אבולוציוני, אחיד. יש עליות ומורדות.

 

אבל לבטח, כשהסיטואציה היא קריטית, אני מדברת כמובן מניסיוני האישי, הקואופרטיב והשיתופיות מוציאים מתוכנו את הטוב ביותר, ומצליחים להפוך את המכשולים להזדמנויות. וזה נכון לכל ארגון. בארגון שלי אנחנו מתמודדים עם ויכוחים וחילוקי דעות שונים. זה חלק מהרקמה של ארגונים.

 

"גם אתם כמונו חייבים להצליח כדי להתמודד בשוק הכלכלי מבלי לאבד כוח. ואני חושבת שהסיטואציה שלכם מעמידה אתכם מול בעיות מורכבות מאוד. ההנהגה צריכה לדעת לנהל את הדברים בהתאם למציאות מבלי לאבד את הדברים הטובים והחשובים שהאבות המייסדים העבירו לנו".

 

8 מיליוני חברים

 

לגהקואופ נוסד בשנת 1886 והוא הקואופרטיב הותיק ביותר באיטליה. הוא מאגד בתוכו 15,096 קואופרטיבים, וחברים בהם 7,354,724 חברים ובנוסף לכך 400,000 שכירים. היקף העסקים של הארגון הוא כ-46 מיליארד יורו.

 

לגהקואופ שוקד על קידום ופיתוח של הקואופרטיבים גם כלכלית וגם בפיתוח יחסי סולידאריות בין חברי הקואופרטיב. בנוסף הוא נועד לעודד ולהרחיב את הרעיונות, העקרונות והערכים של הקואופרטיב.

 

הקואופרטיבים של לגהקואופ מייצגים את כל תחומי הייצור באיטליה, הם מובילים בתחומים כמו מסחר, בניין, מוצרי חקלאות, שירותים ותעשייה. חברי הקואופרטיבים יצרו חברות חשובות בתחום הביטוח, הכספים וחברות אשראי.

 

הארגון מתאם ומכוון את מדיניותו על-ידי קשרים והשפעה הדדית עם שרי הממשלה ומשרדיהם עם שני בתי המחוקקים, ועם הגורמים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים במדינה.

 

באחריות הארגון לקיים קשרי חוץ עם ברית הקואופרציות האירופית והוא חבר בברית הקואופרציות העולמי. במקביל הוא פועל בקידום ופיתוח תחומים חברתיים נוספים באזוריים בהם קיימים קואופרטיבים של לגהקואופ.





עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים