קח-תן פוליטי

קרני עם-עד

 

נציגי הקיבוצים בכל המפלגות מתלחשים, בוחשים, מתייעצים, לוחצים, מתחממים, מאיימים, ובקיצור: מנסים לשפר עמדות לקראת הרכבת הממשלה * בחירות 2006, השבוע שאחרי, דו"ח מהשטח


המפלגות הגדולות, חדשות כישנות, נראות בשבוע שלאחר הבחירות כמו הפתיח השגור של "משחק מכור": "במשחק הזה כולם יוצאים מפסידים...".  היעדר ניצחון דרמטי (של "קדימה") או הפסד קולוסאלי (של "העבודה") מסבכים את מלאכת המרכבה הקואליציונית. התקופה הקרובה תתאפיין ב"כיפופי ידיים" והקמת "ממשלות דמה" כדי למקסם הישגים בתחום המינויים הפוליטיים, עם דגש רב על חלוקת תיקי השרים.

 

בעוד שבמושבים קיבלה קדימה את אחוזי התמיכה הגבוהים ביותר מכל המפלגות (27%) על חשבון הליכוד (9.6%) העבודה (22.5%) הרי שבקיבוצי התק"ם לא הצליחה לסחוף את החברים (20%) שהעדיפו לשמור אמונים לעבודה, עם 52 אחוזי תמיכה. בקיבוצים של הקיבוץ-הארצי דורגה מרצ, כצפוי, עם 44% לעומת העבודה - 29%, וקדימה - 16% בלבד. אם להסתמך על תוצאות הבחירות של 2003, אז השיגה מרצ 51.7% בקבה"א, והעבודה בתק"ם 47.5% - הרי שמגמת הירידה של מרצ בבחירות אלה באה לידי ביטוי גם בקיבוצי הארצי, ואילו התק"ם הגדיל את אמונו במפלגה תחת שלטון פרץ.

 

מעלים דרישות בעבודה

 

הלכידות שהפגינו הח"כים והמועמדים של מפלגת העבודה ערב הבחירות, התחלפה השבוע בהתמודדות חסרת פשרות על הזכות לכהן כשר עם תיק. שיבוץ 11 מועמדים על שבעה תיקים מחייב את עמיר פרץ לנחישות ורגישות שיזמנו לו גם תומכים וגם אויבים מבית. בשלב זה לא מוזכר מועמד קיבוצי לתפקיד שר או סגן שר, בניגוד להבטחות קודמות, וסביר להניח ששוב יהיה זה שלום שמחון שיקבל "תיק התיישבותי". מזכיר התנועה הקיבוצית ויו"ר מחוז הקיבוצים בעבודה, זאב (ולוולה) שור, אינו אומר נואש. בתחילת השבוע כינס ולוולה צוות התיישבות בלתי פורמאלי, המונה שמונה חברים, שדן בהיערכות למו"מ הקואליציוני. "בקרוב אפגש עם עמיר פרץ ואעלה בפניו את הראייה התנועתית ביחס למינוי מנכ"לים, שרים, קווי יסוד בענייני התיישבות. אנחנו מבקשים מעמיר לקחת בחשבון את התמיכה המאסיבית של המחוז במפלגה, ואת החשיבות שישנה במינוי שר שמייצג את ההתיישבות. כמו כן אנו דורשים למנות מנכ"לים מתוכנו במשרדי החינוך, הפנים או השיכון. יש לנו שמות ראויים לכל תפקיד כזה".

 

ש: בסופו של יום שוב יהיה זה שלום שמחון שימונה לשר הבכיר של המגזר ההתיישבותי?

ולוולה: "ממש לא. לא התרשמנו שמחוז המושבים הביע תמיכה במפלגה, ואין סיבה שהפעם לא יהיה זה איש או אישה משלנו".

 

ש: המחוז ממליץ על עמיר פרץ כמי שירכיב את הממשלה הבאה?

"היו בחירות, קדימה ניצחו, וצריך לפתוח במו"מ עם קדימה כמפלגה הגדולה ביותר. יש להכיר בזה, להבין את זה, ולהעלות את הדרישות שלנו בפני מי שצריך".


שי חרמש

סופרים קולות בקדימה

 

שי חרמש, מספר 30 בקדימה (שקיבלה 29 מנדטים), מאמין שכניסתו לפרלמנט קרובה מאוד, ותלויה באחת מהאפשרויות הבאות: פרופ' אוריאל רייכמן יתפטר מהכנסת לאחר שלא יקבל את תפקיד שר החינוך; חבר כנסת מקדימה יקבל הצעה "מפתה" לשמש כשגריר בחו"ל ויתפטר מהכנסת; החוק הנורבגי יוחל על שר מסוים שיפנה לו את מקומו. חרמש מגבש את מטה ההתיישבות של קדימה, שיכלול חברי קיבוצים, מושבים ומושבות, ומבטיח שלא לוותר על תיק החקלאות למפלגת העבודה.

 

חרמש: "אני חושב ששמחת מחוז התק"ם בעבודה מוקדמת מדי. זוהי שמחה מוזרה, בלשון המעטה. כל הקולות של המחוז בקושי 'כיסו' את הכיסא של נוקד, היות שלא הושג רוב הדרוש למנדט (27 אלף קולות). אני מודה שאני מאוכזב ממספר המנדטים הקטן יחסית שהשגנו בסיכום הכללי, אבל שמח שהצלחנו 'לנגוס' בהגמוניה של המחוז. העבודה חרשה את כל התנועה עם מאות פעילים, ואנחנו עם תשעה פעילים בלבד ונאמנים בקיבוצים השגנו למעלה מעשרים אחוז. הם צריכים לעשות בדק בית ולחשוב היכן טעו. אני, בכל מקרה, ממשיך לפעול כדי שמטרות ההתיישבות יושגו במלואן ויטופלו בידי מפלגת השלטון".

 

איתי מרגלית, רכז מטה הקיבוצים בקדימה, מודה שציפה ל-30 אחוזי תמיכה בקיבוצים, אבל גם הוא מודה שבשביל הצבעה ראשונה למפלגה חדשה, מה שהושג בהחלט מספק. "הקו שלנו דגל במערכה שקטה, בלי השמצות, ללא שבירת כלים בתוך הקיבוצים", אומר מרגלית. "היום אי אפשר לומר יותר שהתנועה הקיבוצית שייכת לעבודה או למרצ, וגם מזכירות המחוז צריכה לקחת בחשבון שאין יותר קונצנזוס רעיוני".

 

מי נשאר בליכוד

 

מי שנשארת ב"ליכוד" למרות התבוסה הקשה, היא מירית ארז מנצר-סרני.

 

ארז מאמינה בחזון של הליכוד ובשיקום העתידי שלו תחת מנהיגות אחרת. "להערכתי הליכוד יתרסק עוד יותר, יעבור טלטלה, ואז יעבור שיקום שיחזיר לו את כבודו האבוד", אומרת ארז. "לדעתי אין כאן אשם אחד במפלה, וזה לא נכון להפיל הכול על ביבי. אני הצבעתי בעד סילבן שלום למנהיגות, אבל כשזה לא קרה התייצבתי מאחורי נתניהו. לא מצאתי מפלגה שמציעה פתרונות טובים יותר מהליכוד בתחומים השונים, גם לא קדימה, ולכן אני נשארת".

 

ש: ומי המועמד המוביל שלך לראשות המפלגה?

מירית ארז: "גדעון סער, שהוא איש עם לב וראש, רציני, ישר, הגון, וביכולתו להבריא את המפלגה".

 

יחי הגמלאים

 

ומה לגבי הגמלאים, המנצחים הגדולים של בחירות 2006? רק 3.4% מחברי הקיבוצים תמכו ברפי איתן וחבריו. המושבניקים העניקו להם 6%. בפעם הבאה שחברי הקיבוצים מבקשים פנסיה חובה ונענים במשיכת כתף, הם יכולים לבוא בטענות רק לעצמם.

 

מתכתשים במרץ

 

אבו וילן נכנס לכנסת * אבל חשבון הנפש של מרצ כבר החל (ועוד איך)

 

אבו וילן היה צריך להמתין יומיים מורטי עצבים, עד שקולות החיילים וחוק "באדר עופר" (עודפים) אפשרו את כניסתו לכנסת על חודם של 200 קולות שנלקחו ממפלגת רע"מ. וילן, למוד קרבות מהסיירת ומהפוליטיקה, מודה שכבר עבר קרבות קשים בחייו, אבל זה היה אחד מהקשים שבהם. "זו פעם שלישית שאני עובר מהפכים כאלה, בסופם אני נכנס לרשימת מרצ או לכנסת על חודו של קול. זה לא נעשה יותר קל, ואני לא מאחל לידידיי וגם לא לשונאיי את מה שעברתי. החיילים, לשמחתי, לא אכזבו גם הפעם".

 

ש: המנדט החמישי ימנע מרד פנימי במרצ נגד מנהיגותו של ביילין?

אבו וילן: "את כל חשבון הנפש הפנימי נדחה עד לאחר המו"מ הקואליציוני. עד אז לא נדון פומבית, וודאי שלא תקשורתית, בתוצאות הבחירות. בשלב זה צריך ליצור 'בלוק' עם העבודה כדי לשפר עמדות מול קדימה. לגבי איחוד המפלגות כבר אמרתי בעבר שצריך לחשוב כיצד מקימים גוש סוציאל דמוקרטי חזק ומשפיע, שיהיה אטרקטיבי עבור הדור הצעיר".

 

למרות הערכותיו של וילן, ישיבת הנהלת מרצ, שהתקיימה ביום ראשון השבוע, הייתה סוערת במיוחד, מעין פתיח לחשבון-נפש. גברי ברגיל, מזכיר התנועה הקיבוצית וחבר הנהלת מרצ, תקף את ח"כ זהבה גלאון על הדברים שהשמיעה בתקשורת כלפי ביילין ומנהיגותו. "היציאה החזיתית שלך נגד היו"ר יוסי ביילין אינה מתאימה לדרכה של מרצ. פגעת במפלגה ובחברים רבים. מרצ צריכה לעשות חשבון נפש נוקב, אבל בלי לכלול בתוכו סדר יום פרסונאלי. לפחות לא בשלב מוקדם זה". ח"כ גלאון לא נשארה חייבת ודחתה את הביקורת של ברגיל. "אני מסכימה שיש לערוך חשבון נפש ולהפיק לקחים, אבל קשה להתעלם מהאחריות האישית והישירה של ראש המפלגה למה שקרה". בתוך כך קרא גברי ברגיל ליצור חזית משותפת מרצ-עבודה, מתוך אינטרס משותף להגיע ליעדים בקווי היסוד של הממשלה ולקבל תיקים ממשלתיים משפיעים.

 

יחד עם זאת מתח ברגיל ביקורת על התנהלות העבודה בימים האחרונים. "על פרץ להכיר במנהיגות של אולמרט, ולהפסיק לחזר אחר מפלגות הימין. אם התרגיל שלו ללחוץ על קדימה באמצעות קואליציית חירום חברתית יימשך, הוא ימצא את עצמו גם אוכל דג מסריח וגם מגורש מהעיר".


לכתבה מקבילה ב"הדף הירוק", נחמן גלבוע, 6.4.2006
לכתבה מקבילה נוספת ב"הדף הירוק", 6.4.2006
לתוצאות הבחירות בתנועה הקיבוצית



 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים