המפץ הקיבוצי | בחירות 2006

המפץ הקיבוצי                                                       

קרני עם-עד                                                           

 

עם סיום ספירת הקולות: נוקד וג'ומס בפנים, וילן וחרמש בחוץ * אם קולות החיילים וה"עודפים" לא ישנו את המפה, יכהנו רק שני קיבוצניקים בכנסת * בעקבות התוצאות: ולוולה מוביל מהלך לאיחוד כוחות פוליטי בין העבודה למרצ * יום הבוחר, סיכום ראשון                                                    


לתוצאות הבחירות בכל קיבוצי התנועה

ביום רביעי השבוע התעוררו אזרחי ישראל אל ליקוי חמה ולמציאות פוליטית "משוגעת": מפלגה חדשה ("קדימה"), בת ארבעה חודשים בלבד - זוכה בבכורה; מפלגת השלטון ("ליכוד") מאבדת מחצית מכוחה ומידרדרת למקום החמישי; קשישים עלומי שם ("הגמלאים") מפתיעים עם שבעה(!) מנדטים, ומרצ מאכזבת עם ארבעה.

     

הדתיים (ש"ס, ליברמן, איחוד לאומי-מפד"ל, יהדות-התורה) חוגגים "על חשבון" החילוניים-רדיקליים (שינוי, חץ, תפנית, ירוקים, עלה-ירוק). מי אמר שלא יהיה מעניין, לפחות בישורת האחרונה של בחירות 2006? ככל שהיה משעמם במהלך המערכה עצמה, כך היה מרתק בסיומה. ועוד לא הזכרנו את אחוז ההצבעה הנמוך בתולדות המדינה (%63.2), וראש ממשלה אחד, שעבורו הייתה כל הדרמה הזו בגדר "חלום".

    

לאחר ספירת %99 מהקולות (ללא קולות החיילים), התברר כי (שוב) טעו הסקרים, ורק יפה סתוי, קוראת הקלפים מגשר-הזיו, ידעה לחזות - בעיתון "הקיבוץ" - את התוצאות המדויקות. ערוצי הטלוויזיה העניקו ל"קדימה" הפייבוריטית 32-29 מנדטים, ובסופו של לילה היא הסתפקה ב-28 בלבד. רק ערוץ אחד חזה 20 מנדטים ל"עבודה" (לעומת 19 ו-22 באחרים), ומרצ-יחד שמרה על חמישה מנדטים בכל המדגמים, כאשר בפועל היא איבדה מנדט יקר, אולי גורלי לגבי שילובה בקואליציה עתידית. יפה סתוי, לעומת זאת, ניחשה שקדימה תישחק, שהעבודה תפתיע למרות התחזיות הקודרות של 19-16 מנדטים, ושהליכוד ומרצ יפסידו בגדול. כעת צריך להמתין ולראות אם יו"ר העבודה יודח בתוך חודשים אחדים למרות ההישג, כפי שחזו "הקלפים שאינם משקרים".

                                               

במגזר הקיבוצי הושגו 65 אחוזי הצבעה, הנחשבים לנמוכים ביחס למערכות קודמות, אבל גבוהים ביחס לאחוז הכללי, %63.2.

 

בקיבוצי הקיבוץ-הארצי השיגה מרצ %45 לעומת %30 העבודה, %16 קדימה, ולגמלאים 1.6 אחוז.

 

בקיבוצי התק"ם נסקה העבודה ל-%53, קדימה - %22, מרצ - %10, והגמלאים הפתיעו גם אצל הוותיקים והצעירים במשקים, עם ארבעה אחוזי תמיכה.

 

המאמץ המרוכז של מחוז הקיבוצים והעומדים בראשו להסיר את קדימה מסדר היום של המצביע הקיבוצי לא צלח, אבל יש לקחת בחשבון שתושבים רבים השתתפו הפעם בהצבעה לצד החברים בקיבוצים.

         

אם קולות החיילים ו"חוק באדר עופר" (שמנתב את עודפי הקולות) לא ישנו את התמונה המסתמנת, הרי שהמאוכזבים הגדולים הם אבו וילן, המדורג במקום החמישי במרצ-יחד, ושי חרמש, במקום השלושים של קדימה. שניהם התחילו את הלילה כשהם בפנים, ובבוקר כבר גמרו בחוץ.

 

גם הרב יהודה גלעד מ"תפנית" לא עבר את אחוז החסימה. כך נותרו שני חברי קיבוצים בלבד בכנסת: גומ'ס ונוקד - שיא שלילי לתנועה הקיבוצית מאז ומעולם.

                                               

ולתגובות של חברינו הפוליטיים:

 

אבשלום (אבו) וילן אמר בבוקר יום רביעי: "רק מחר בערב אוכל לדעת סופית אם הסכמי העודפים של מרצ עם העבודה יחזירו את המנדט החמישי למרצ ואותי לכנסת. אני שומר על אופטימיות, אבל גם ריאליסט. כרגע אני בחוץ, וזה לא דבר שלא לקחתי בחשבון במהלך הקמפיין. מוקדם לעשות ניתוח על מה שקרה בבחירות האלה, אבל לנוכח הצונאמי שעברה המערכת הפוליטית, מה שקיבלה מרצ סביר בהחלט".

                                               

חיים (ג'ומס) אורון מברך על המפלה של הליכוד, על המציאות החדשה שתומכת בחלוקת הארץ ובחתירה להסדר מדיני, אבל בו-בזמן הוא מבקר את הטרנד החדש של הבחירה בגמלאים: "מדובר בטרנד אופנתי, מחאתי, נוסח שינוי וד"ש. זה מסוכן כשאופנה הופכת למפלגה. היכן היו כל אנשי "הגיל' במאבק על הפנסיה ועל זכויות הקשישים?".                                                                

 

ח"כ אורית נוקד, מקום 17 בעבודה, מרוצה מההישג של העבודה, אם כי בעירבון מוגבל. "הערכתי שתהיה הפתעה גדולה יותר, שנגיע ל-25 מנדטים, אבל אני שמחה ששמרנו על כוחנו ושסדר היום החברתי עלה לכותרות. לרגע לא חששתי מכך שלא אהיה במקום ריאלי וגם אמרתי את זה. הסקרים טעו בגדול. יחד עם זאת, קשה לי לראות את אבו ואת שי חרמש בחוץ, ואני מקווה שזה עוד ישתנה. הקיבוצים, כרגיל, לא הכזיבו. חבל שלא יהיה לנו כוח מספיק מבחינת הייצוג במפלגות".

     

שי חרמש, כשעדיין היה במקום ריאלי, על-פי המדגמים: "היו תרחישי אימה לגבי קדימה, דיברו על הפתעה לרעה ועל פחות מעשרה מנדטים. אני מקווה להישאר בפנים, שהמפלגה תקבל עוד מנדטים מהמפלגות הקטנות שלא עברו את אחוז החסימה, ושקדימה תרכיב את הממשלה ביתר קלות. חבל לי על מה שקרה עם הגמלאים. זו בדיחה ולא מפלגה. שמעתי שחיילים הצביעו עבורה בתור בדיחה, כמו גם יושבי שיינקין, ועבורי עתיד המדינה זה לא בדיחה".

                                

זאב (ולוולה) שור, מזכיר התנועה הקיבוצית שלפני הבחירות הימר על 24 מנדטים למפלגת העבודה, נשמע מאוכזב מעט, אבל אופטימי. "אני מודה שצפיתי אחוזים גדולים יותר גם לגבי העבודה וגם לקדימה, אבל כל אלה שחזו לעבודה 15-14 מנדטים אוכלים את הכובע. אני מברך על ההישג החברתי לעבודה ולגמלאים, ועוד יותר שמח על התרסקות הליכוד וקבוצת המורדים שלו".                           

 

לגברי ברגיל, מזכיר התנועה הקיבוצית, יש תחושה קשה. "לא עמדנו ביעדים שהצבנו, וקשה לי מאוד לראות את אבו מחוץ לכנסת. יהיה קשה יותר לקדם את היעדים הקיבוציים בלעדיו ובלי שי חרמש".

                                   

ואחרון אחרון, בהחלט חביב, הוא הרב יהודה גלעד (לביא), מקום שלישי ברשימת "תפנית", שימשיך לחנך בני ישיבה ולא ימגר את השחיתות במדינה לצדו של עוזי דיין. "אני מאוכזב", אומר גלעד, "אבל לא משום שלא נבחרתי לכנסת, כמו בגלל המדינה ועוזי דיין. זו אכזבה לבשורה שעוזי הוביל. בכל מקרה, נמשיך לנסות ולהשפיע על המתרחש במדינה, גם אם לא מתוך הכנסת. אנחנו רצים למרחקים ארוכים, ועוד נחזור לבמה".

                                                 

זהו, חברים. צריך להמשיך קדימה במרץ וללכת לעבודה. יום השבתון הבא של הבחירות - רק בעוד ארבע שנים, או שלוש, או שנתיים. אצלנו, כנהוג, הבלתי ידוע הוא הדבר הצפוי ביותר.                                           

 

איחוד עכשיו                                                         

 

יוזמה למיזוג כוחות פוליטי של העבודה ומרצ                            

 

עם פרסום תוצאות הבחירות, יצא זאב (ולוולה) שור, מזכיר התנועה הקיבוצית, בקריאה נרגשת ונחרצת שהופנתה אל חברי התנועה הקיבוצית ובעיקר אל קברניטי מרצ, על הצורך בהקמה מיידית של מערך פוליטי חדש. "רק באיחוד כוחות מלא של העבודה ומרצ נוכל להוות כוח משמעותי בפוליטיקה הישראלית", אמר ולוולה. "אסור לנו לפספס את הרגע. איחוד פוליטי כזה גם יאפשר לאחד את מוסדות התנועה הקיבוצית בתוך זמן קצר". לדברי ולוולה, הוא פותח מיידית בפעולות לקידום המהלך.

 

גברי ברגיל, המזכיר השותף, לא מתלהב מהיוזמה. "צריך לשקול אותה בכובד ראש. אני לא סבור שהמהלך בשל לביצוע. אני לא רואה קשר בין איחוד פוליטי לאיחוד התנועות הקיבוציות. את האיחוד הקיבוצי יש לקדם ולממש במהלך השנה".                                                              

 

הקלפי הקיבוצית                                                     

 

כמה תוצאות מעניינות בהצבעות הקיבוצים * דו"ח מהשטח                   

 

"קדימה" ניצחה בעין-זיוון (52 מול 28 ל"עבודה"), ובקיבוצים גלגל (30 לקדימה, 28 לעבודה), ייטב ובית-אורן. בשער-הגולן היא השיגה את המקום השני אחרי "מרצ". ברמת-רחל, קיבוצו של דוד דרומלביץ', שכזכור התמודד על מקום ברשימת העבודה, השיגה קדימה 63 קולות מול 86 קולות בלבד לעבודה.

 

תוצאות בקיבוצים גדולים:

 

אפיקים - 545 לעבודה, 85 לקדימה, 47 למרצ.

שפיים - 357 קולות לעבודה של נוקד, 108(!) לקדימה, ולמרצ 51. ביגור השיגה קדימה 156 קולות, מקום שני אחרי העבודה (486), ולמרצ 44 קולות.

בגבעת-ברנר ובנען הנתונים כמעט זהים: לעבודה - 400 פלוס, לקדימה 150 ומשהו.

בכפר-עזה, הקיבוץ של מועמד קדימה לכנסת, שי חרמש, קיבלה קדימה 142 קולות העבודה 194. 

ברביבים, קיבוצו של שמוליק ריפמן, שהתמקם במקום ה-46 של קדימה, הסתפקה קדימה ב-86 קולות לעומת 236 לעבודה.

הגמלאים, טרנד חדש ומפתיע במקומותינו, כבשו את אורטל עם 28 קולות, באפיקים 25, בבית-השיטה 35, וביגור 23 קולות.     

קיבוץ להב, של חיים אורון (גו'מס), נתן 126 קולות למפלגת השמאל ותגמל את העבודה ב-79 קולות ואת קדימה ב-40.

במגידו היו הפערים קטנים יותר: מרצ - 67, עבודה - 61, קדימה - 41 קולות.                                         




 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים