לא הופעת בצוותא - אינך קיים

נחמן גלבוע

 

צוותא, מועדון לתרבות מתקדמת, מציין יובל. איך הפך מה שאמור היה להיות מועדון תרבותי של מפ"ם לאייקון התרבותי של השמאל בישראל 


משה טנא

פורמלית חוגג השנה מועדון "צוותא" יובל. אבל המנהל משה טנא מסביר, שלמעשה אין תאריך ברור להקמתה של צוותא. "הכל התחיל סביב המשורר אברהם שלונסקי", מסביר טנא, "שישב עם חבורת ידידים בשנות ה-50 בבית קפה קטן בנחלת בנימין, וזאת כדי להיבדל מהחבורה של נתן אלתרמן שהתכנסה בכסית. אחר כך גם שלונסקי וחבורתו עברו לבית קפה ברחוב דיזנגוף.

 

החבר'ה של שלונסקי היו יושבים ומדברים תרבות ושירה יחד עם פוליטיקה, ולאט לאט התרחב חוג יושבי בית הקפה שבאו בעיקר מתחום הספרות והבוהמה. בהמשך נוסף עוד קהל והחוג המצומצם יותר של שלונסקי מצא את עצמו יושב במרכז, כשמסביבם יושבים אנשים נוספים ומקשיבים להם.

 

בשלב מסוים הם הגיעו למסקנה שצריך למסד את זה, ושלונסקי, שהיה מקורב למפ"ם, פנה למפלגה. במפ"ם הסכימו להקים מועדון תרבות, אבל החליטו שהמפלגה תנהל אותו ותקבע את הקו. בשלב זה גויס שמואל (פיסקה) פירסטנברג, שהיה חבר יקום, והוא למעשה היה מנהלה הראשון של צוותא הממוסדת לאחר 12 שנים בבתי קפה. את השם צוותא העניק שלונסקי, שכתב שבית הוועד הזה ישמש כמועדון לתרבות מתקדמת".

 

דלי במקום שירותים

 

האולם הראשון היה במרתף ברחוב מאפ"ו ליד בן יהודה, ודיירי הבניין דרשו כל הזמן לסלק את המועדון מהבניין. זה היה אולם קטן, שבו הוצבו כסאות מתקפלים. אליעזר דר (לצו), אחיה של הזמרת אילנית, המשמש כיום כמפיק בגלי צה"ל, זוכר עד היום כיצד סחב כעובד צעיר את הכיסאות לפני ואחרי כל הופעה. שירותים לא היו במרתף, אלא בבניין למעלה. לולה לוקסנבורג, היחידה שמלווה את צוותא מהקמת המועדון ועד היום, זוכרת שבהופעה הראשונה של חוה אלברשטיין, שהגיעה כנערה צעירה מלווה באמה, הצטרכה הזמרת לשירותים רגע לפני ההופעה, והיא הביאה לה דלי מאחורי הקלעים.

 

לולה הגיעה לצוותא כעובדת מחלקת הבנייה של הקבה"א, ועזרה למכור כרטיסים לוועדי עובדים, שאחד הגדולים שבהם היה זה של מחלקת הבנייה.

 

לאחר מכן, כשהוקמה צוותא במקומה הנוכחי בבניין באבן גבירול שנבנה על ידי מחלקת הבנייה, המשיכה לוקסנבורג לעסוק במכירת כרטיסים גם במקום החדש. באותו בניין שהוקם לפני 34 שנים שכנה גם המחלקה הטכנית של הקבה"א, שאחד מעובדיה, האדריכל חילק ערד מקיבוץ סער, הוא שתכנן את המבנה הפנימי של המועדון. "יום אחד תפסתי אותו", מספר טנא, "ושאלתי אותו איך הוא תכנן אולם כזה, שהוא היחידי בעולם שבנוי בצורת חית ושני אגפים בו רואים הופעה בפרופיל.

 

הוא אמר לי: 'תשמע, יום אחד קראו לי למחלקת הבנייה, הראו לי את המקלט של הבניין החדש, ואמרו לי שלחלל הזה אני צריך להכניס כמה שיותר מקומות ישיבה. לכן לא הייתה ברירה. רק בצורה הזאת יכולתי להכניס לשם 375 מקומות ישיבה'".

 

צוותא הופכת למותג

 

לאחר 4 שנים שבהן ניהל פיסקה את צוותא במאפ"ו, הוחלט במפ"ם להביא מנהל שיהיה נאמן יותר לקו המפלגתי. המנהל הראשון של צוותא במקומה הנוכחי היה שמעון מנחם מקיבוץ דליה, ששימש כמזכיר מפ"ם בירושלים. לאחר מספר שנים התחלף מנחם, ואת מקומו תפס המנהל המיתולוגי, ניסים ציון, שניהל את צוותא במשך כ-17 שנים. בתקופתו התרחבה פעילות המועדון וצוותא הפכה למותג. לאור הצלחת המותג אף הוקמה מטעם מפ"ם רשת של צוותאות בכל הארץ על ידי משה טנא, שלאחר מספר שנים של פריחה תרבותית נסגרו כולם. ציון נפטר בתחילת ינואר 94' לאחר מחלה קשה, ואת מקומו תפס טנא מקיבוץ גת, המכהן בתפקיד מזה 12 שנים.

 

טנא עשה היסטוריה קטנה כשנבחר לתפקיד, בניגוד להמלצת ועדת המינויים של הקבה"א. למכרז שהתקיים לאחר פטירתו של ציון ניגשו 12 מועמדים. בתנועה הקימו ועדה ממליצה שבה ישבו בנוסף לחברי הקבה"א גם המחזאים יהושע סובול והלל מיטלפונקט. לאחר שהוועדה שמעה את המועמדים, היא החליטה להמליץ על מנהל להקת המחול הקיבוצית דאז, דן רודולף, לניהול צוותא.

הבחירה נעשתה על ידי מועצת התנועה הקיבוצית, שהתכנסה לישיבה בימי ראשון בגבעת חביבה.

 

"כשנודעה ההמלצה, כל שאר המועמדים החליטו לרדת", משחזר טנא. "אבל אני החלטתי לא לוותר. אמרתי במועצה שאני מעריך מאוד את רודולף, אבל אני חושב שאני לא פחות מתאים ממנו לתפקיד, ומכיוון שהוא כל כך מצליח בניהול להקת המחול, חבל להפסיק את זה באמצע".

 

להפתעת מנהיגות התנועה נבחר טנא לתפקיד לאחר שדאג לערוך מסע שכנוע מוקדם בקרב מזכירי הקיבוצים. "באתי למחרת ולולה עמדה בפתח ולא נתנה לי להיכנס", נזכר טנא. "היא אמרה לי שיש ערעור על הבחירה שלי, ועד אז אני לא יכול להתחיל בתפקיד. בהצבעה החוזרת זכיתי לרוב גדול יותר, וכך נסללה הדרך לכניסתי לעבודה".

 

"אומנם היו בחירות ואני הצבעתי נגדו", אומרת לולה 12 שנים אחרי, "אבל התנצלתי בפניו על זה שלא נתתי לו להיכנס וכל השנים אני ממשיכה להתנצל".

 

מה ההרגשה שלך בחג ה-50 של צוותא?

"אני חושבת שצריכה להיות בעיתונות הקיבוצית פינה קבועה על צוותא, כי זה מוסד תרבותי שידוע בכל הארץ ולא רק בתל-אביב. עיריית תל-אביב יודעת להעריך את התרומה של צוותא, ואני מקווה שגם בקיבוצים יודעים להעריך אותה.

 

"כשאני באה בערב ורואה את האנשים שבאים, זה עושה לי רק טוב. בשבת בבוקר באים אנשים לקונצרט, והם פשוט נהנים. אני חיה את זה ודואגת לזה, ויש לי סיפוק מלא מזה שאנשים יודעים להעריך את המקום".

 

אחד האירועים בשנת היובל יהיה ערב הוקרה ללולה. הערב ייערך ב-9 במאי, ויחגגו בו גם את יום הולדתה ה-88. "לולה היא כמו המזוזה של צוותא", אומר יו"ר צוותא, הנרי אלקסלסי. "אין אמן, גדול ככל שיהיה, שעולה על הבמה בלי לנשק את לולה". "זה נכון", היא עונה בחיוך, "אני נותנת להם אנרגיות".

 

את כוחה של צוותא רואה טנא בהיותה מכשיר תרבותי של השמאל, גם אם זה לא בא לידי ביטוי בהצבעה ישירה בקלפי. "מפ"ם חשבה שזה יהיה סניף תרבותי של המפלגה", הוא אומר, "וזה לא מה שקרה בדיוק. האמת היא שאף אחד לא ידע בדיוק לאיזה כיוון המקום הזה ילך, אבל הייתה תקווה כללית שהפעילות הזו תביא מנדטים למפ"ם. בסופו של דבר, קם מקום עם אופי מסוים, שהוא זה שמשאיר אותו עדיין על המפה. כשבאתי לפה החלטתי שהמשימה שלי הוא שהמותג צוותא יישאר מותג משמעותי ומוכר. עם כל הצניעות אני חושב שלא רק שצוותא נשאר מותג משמעותי, אלא לדעתי הוא גם שודרג בכמה דרגות".

 

לפני שלוש וחצי שנים נקרתה הזדמנות להגדיל את צוותא, כאשר האולם הצמוד אליה ששימש כבית קולנוע, עמד למכירה. טנא: "באתי להנהלה ואמרתי להם שיש רק מקום אחד בתל-אביב שקיר מפריד בין שני האולמות, ואם לא ניקח את המקום הזה מישהו אחר ייקח אותו. אני חייב לציין את האוזן הקשבת שהייתה לאלקסלסי, חנן ארז ואריך הוך, שקיבלו את ההחלטה בראייה לעתיד של צוותא. היום אנחנו כבר קוטפים את הפירות, בזכות הכשרת המקום לאולם נוסף על שם יעקב חזן. היום אנחנו כבר מקיימים בשני האולמות 100 אירועים בחודש. הכוח של צוותא הוא ברב-גוניות שלה. אתה יכול להאזין בה לקונצרט קלאסי ביום, ולראות הופעת סטנד-אפ בלילה.

 

אתה יכול לראות את הצעירים יוצאים בשבת לפנות בוקר מהופעה של סטנד-אפ, ואחרי כמה שעות את ההורים שלהם באים עם האחים הקטנים להצגת ילדים. יש פה ערבי ספרות, ערבי משוררים ברמה הכי גבוהה בארץ, ערבי יוצרים במוזיקה עכשווית, והופעות מכל הסוגים".

 

שלמה ארצי פרסם את צוותא כשהכניס אותה לאחד משיריו, אבל המקום שימש כבית לזמרים רבים וטובים כמו אריק איינשטיין, חוה אלברשטיין, יהודית רביץ, נורית גלרון, דני סנדרסון ואחרים. בסרט שהוכן לכבוד שנת היובל מברכים אמנים רבים, ורמי קליינשטיין אומר בו שאמן ישראלי שלא הופיע בצוותא הוא כאילו חסר משמעות, גם אם הופיע בעשרות מקומות אחרים בארץ ובעולם. עיון בתוכנית האירועים של פברואר מגלה את הרב גוניות הרבה המאפיינת את המקום.

 

החודש נפתח בערב שהוקדש ליצירתו של אפרים קישון במלאות שנה למותו, ובהמשך מופע לכבוד יום הולדתו ה-80 של חיים חפר, קבלת שבת תל-אביבית, מחווה למשורר אלכסנדר פן, ערב מיצירותיו של שמוליק קראוס, שירי רחל, שורת הצגות ומופעי הפרינג', קונצרטים, מופעי ג'ז, הופעות של דורית ראובני, אביתר בנאי, מוקי, אפרת גוש, תערובת אסקוט, הבילויים, מופעי סטנד אפ של שמעון פרץ, שלמה אסייג, נאור ציון, עדי אשכנזי, ישראל קטורזה, יעקב כהן ורבים אחרים, סדרת הרצאות בתחומים שונים, ערב לכבוד השומר הצעיר, ערב ט"ו בשבט, והצגות בהפקות שונות.

 

אידיאולוגיה כאמנות

 

"מקום כמו צוותא צריך להעביר את מהות האידיאולוגיה בצורה אמנותית", מסביר טנא. "לכן תוכל לראות פה הרבה סאטירה פוליטית וחברתית. יש לנו עכשיו מחזה סאטירי בשם 'במקל בסרגל' שעוסק בנושא החינוך בבית הספר. לקחתי את המחזה הזה כי המחברים הם חבר'ה צעירים שגמרו תיכון לפני כמה שנים ועדיין אין להם ילדים בבתי ספר, ובכל זאת נושא החינוך מעסיק אותם ולכן הם כתבו סאטירה. יש ביקוש רב לנוסטלגיה. לדוגמה, עשינו ערב לשירתו של אלכסנדר פן שהיה אמור להיות חד פעמי, אך עקב דרישת הקהל הוא בוצע כבר 17 פעמים ומתוכנן להמשיך.

 

אני אומר, שאם אנחנו לא נשמור על נכסי צאן הברזל הללו, לא יהיה מי שיכיר אותם בעוד כמה שנים".

 

אלקסלסי גאה בעובדה שצוותא היא החממה שבה צמחו יוזמות רבות של מפ"ם, מרצ ומחנה השלום.

 

"פה צמחה נוסחת יריב-שמטוב", הוא אומר, "כאן גדל שלום עכשיו, כאן גובשו המאבקים החברתיים על שכר מינימום, חוק הבריאות ועוד". טנא לא נבהל כשמדביקים לצוותא תדמית של אשכנזים, צעירים, שמאלנים, עיגולדים. "לא סתם נתניהו אמר, שמה שנשאר לאנשי השמאל זה שינקין, צפון ת"א וצוותא", מציין טנא. "לדעתי אם היריב הפוליטי אומר לך שזה מה שאתה, כדאי שתגדיל ותנפח את זה. לכן אני רוצה שהשומר הצעיר יקיים פה אירועים, שמועצת מרצ תהיה פה, שערבי הסרבנים יהיו פה, ושכל מי שעוסק בזכויות אדם יתכנס פה. אני רוצה שכל מי שעוסק באידיאולוגיה של השמאל ירגיש שזה הבית שלו".

 

של מי הגירעון הזה?

 

עכשיו אני מגיע לשאלה הבלתי נמנעת, מדוע צריך הקבה"א לממן גירעונות כבדים של מועדון תרבות לתושבי תל-אביב?

 

אלקסלסי, יו"ר צוותא ב-5 השנים האחרונות, מבקש להציג את התמונה במלואה. "המצב הכי קשה היה בשנת 2002 ו-2003, שבהן היינו במשבר הכספי הכי גדול", הוא אומר, "וזאת בגלל אירועי האינתיפאדה שגרמו לאנשים להישאר בבית. אנשים היו קונים כרטיסים ואז היה פיגוע בערב, והם לא הגיעו והחזרנו להם את הכסף. את השנים האלו גמרנו עם גירעון של קרוב למיליון וחצי שקלים.

 

ב-2004 כבר סיימנו באיזון, ו-2005 הסתיימה בעודף קטן. נכון שללא הסיוע של הקבה"א וחבצלת היה לנו קשה מאוד, אבל בסך הכל התקציב של צוותא הוא 6 מיליון שקל, שמהם מגויסים 4 מיליון מגורמים אחרים. אנחנו מקבלים מהקבה"א וחבצלת 400 אלף שקל, ואת היתר ממשרד החינוך, המינהל לתרבות, עיריית תל-אביב, ועוד גופים וכן מההכנסות ממכירת כרטיסים. אסור לקבה"א להפסיק להחזיק את צוותא, משום שבכך הוא בעצם יתחסל רעיונית ופוליטית. גם אם יחלקו את ה-400 אלף שקל לכיסי החברים, זה לא יפתור להם שום בעיה. הכסף הזה מקדם את המטרות שלנו כתנועה קיבוצית וכמפלגה פוליטית, במקום שמשמש במה לרעיונות המשותפים לנו ולאזרחים אחרים במדינת ישראל".

 

טנא: "מי שחושב שהבעיה של חבצלת זו צוותא, חוטא לעובדות. ההשתתפות של הקבה"א וחבצלת מסתכמת בסך הכל ב-7% מהתקציב, והשאר מתקבל מגורמים ממלכתיים ועירוניים שמכירים בחשיבות של צוותא. הגירעון בשנים הקודמות נגרם גם מהכשרת האולם החדש, ובשנתיים האחרונות הצלחנו להוריד אותו ל-600 אלף שקל. לדעתי, תוך שנתיים נתגבר על כל חובות העבר, שלא הוטלו על התנועה ועל הקיבוצים".

 

לטנא יש תחושה שצוותא אינה זוכה במוסדות התנועה להכרה שהיא ראויה לה. "אנחנו מכירים את התופעה הזו", הוא מסביר, "שאנשים מבחוץ גאים בכלים שלנו יותר מאשר אנחנו. זו איזה שהיא מחלה קיבוצית אופיינית, שקשה לי להסביר אותה. בצוותא מתנהלים דברים שבהחלט יכולים לעניין את חבר הקיבוץ, והעיתונות הקיבוצית משום מה לא עוסקת בהם. יש פה, לדוגמה, קבלות שבת מיוחדות, ערבי שירה, ועוד הרבה דברים, שחברי קיבוצים יכולים ליהנות מהם ולקבל עליהם הנחה השמורה להם מעצם היותם חברי קיבוץ. למעשה, קבלות השבת האלו וערבי השירה, דומים לערבי התרבות שעשינו בקיבוצים במשך שנים. השנה, בשנת היובל לצוותא, אנחנו מצדיעים לגופים האמנותיים של התנועה הקיבוצית, ומארחים את תיאטרון הקיבוץ, להקת המחול הקיבוצית, שתי המקהלות, ועוד. נערוך גם ערב לכבוד אבא קובנר, מיכל סנונית, ויוצרים נוספים שהיו חברי ויוצאי קיבוצים. יתקיים גם ערב חגיגי לכבוד השומר הצעיר. אנחנו נקדיש את השנה הזו גם לנוסטלגיה וגם ליצירה עכשווית".

 

אלקסלסי מקווה שצירופן של חברת הנהגה של השומר הצעיר ורכזת התרבות של התנועה הקיבוצית למועצת המנהלים של צוותא בשנת היובל, יתקנו את הנתק שנוצר ושהאירועים של שנת היובל שטנא וחמי סל עובדים עליהם, יהוו מנוף להחזרת חברי הקיבוצים לתוך צוותא. "אנחנו מאוד רוצים שיבואו ומוכנים לתת להם הנחה משמעותית", הוא מודיע. "צוותא משמשת חממה ואבן שואבת לטובי היוצרים בכל התחומים, וכדאי שחברי הקיבוצים יהיו שותפים לדברים האלו. אני רוצה לציין את התרומה הרבה של צוות העובדים בצוותא, שמוכנים להשקיע ימים ולילות כי הם מאמינים בבית הזה".

 

טנא מציין לסיום שצוותא בעיניו זה חלון הראווה של הקבה"א, שהרבה אנשים מסתכלים עליו וגם נכנסים אליו. "את חלון הראווה הזה צריך לטפח, ובטח לא להפריע לו", הוא מסכם.





עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים