מו"פ גדול בערבה

דניאל בורשטיין

 

את התוצרת והבשורה של חקלאות הערבה מכירים בכל העולם * וכדאי שגם אנחנו נציץ * בשבוע הבא פותחת את שעריה "תחנת יאיר", מרכז המו"פ (מחקר ופיתוח) הסמוך לחצבה, להפנינג ענק של חקלאות, אמנות, קניות, ומה לא * עוד סיבה לנסוע דרומה


גשם משמעותי עדיין לא ירד בערבה החורף. הנחלים טרם נשטפו, אך זה לא מדיר שינה מעיניהם של חקלאי הערבה. הם עסוקים יותר מאי-פעם. כ-60% מירקות היצוא של ישראל גדלים בחממות של מושבי הערבה, כ-13% מהפרחים ושפע של תוצרת לשוק המקומי. באחרונה, בזכות עמידה בתנאים של תקן 14000  ISOהשלימו חקלאי הערבה תהליך ארוך, והם עומדים להשיק את מותג הערבה ברחבי אירופה.

 

ענף התיירות בערבה פורח אף הוא. במועצה האזורית ערבה נבנה כעת יישוב חדש, צוקים, היישוב הכי מבודד בארץ (מעל 180 ק"מ מכל מרכז עירוני). עובדה זו לא מבלבלת את התושבים. הם באים בשביל הניתוק והשקט. במושבים אין היום שום בית פנוי, ובמרכז ספיר - יישוב קהילתי שידע שנים מיתון - נותרו להשכרה בתים אחדים בלבד. הסיבה: חזרת הבנים להתיישבות, אל המשק ואל הקהילה.

 

כלכלת האזור כולה מושתתת על החקלאות. כאן זוהי חקלאות של חממות, גידול אינטנסיבי, טכנולוגיה מתקדמת. מקפידים על עמידה בסטנדרטים גבוהים של הגנת הצומח, כדי לעמוד בדרישות הקפדניות של הלקוחות האירופיים. אנשי הערבה לא חיים באשליות על פתרונות קלים, הם יודעים שהצלחתם באה בזכות הרבה עבודה קשה, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע.

 

למרות שלאחרונה הוקם סניף מקדונלד'ס במקום הפונדק הישן של מושב עין-יהב, ובית הקפה "ארומה" נפתח במזנון המשופץ בעין-חצבה - מרכז העולם של חקלאי הערבה הוא דווקא תחנת יאיר, מרכז המו"פ החקלאי ליד בי"ס השדה במושב חצבה. מרכז המו"פ הוקם ב-1986 כדי לענות על הצרכים המיוחדים של חקלאי הערבה, אחרי שנים מייגעות, בהן היה על חקלאי הערבה ללמד את המדריכים איך להסתדר עם תנאי האקלים, הקרינה החזקה, המים המליחים והמרחק ממרכז הארץ, ולא ההפך. בשנים הראשונות מומנה פעילות התחנה על-ידי הסוכנות היהודית, ומאז 1997 היא מגייסת תמיכה מקק"ל, ממשרד החקלאות, מיק"א וממועצת הצמחים. אנשי האזור החליטו להקדיש את התחנה לזכרו של יאיר גוראון, שהיה המנהל הראשון של המו"פ. עם הקמת המשרד לפיתוח הנגב והגליל, קיבל האזור תשומת לב מיוחדת, בשל חשיבותה האסטרטגית של הערבה.

 

רחוק מזרקורי החדשות, פורחת שורה ארוכה של שיתופי פעולה בין ישראל לירדן. לאורך הגבול השקט, מפתחים חקלאי הערבה הישראלים והירדנים טכנולוגיות מתקדמות בכל תחומי החקלאות. בעתיד מתכננים להקים בערבה התיכונה מרכז מחקר בין לאומי, ובערבה הדרומית מרכז חקלאי להשתלמות.

 

ככל מרכז חקלאי אזורי, מקיים המו"פ של הערבה "יום פתוח" לחקלאי האזור, וגם ימי עיון עונתיים לגידולים השונים. דודו אלקיים, מנהל תחנת יאיר, נזכר איך, לפני כמה שנים, פנו אל מספר חברות בתחום החקלאות כדי שיבואו להציג את מרכולתן בפני באי הכנס. "לאט לאט", הוא אומר, "עם גידול של כמות המציגים מדי שנה, הפכה התצוגה לתערוכה גדולה וחשובה, אחת הגדולות בארץ. היום החברות מתקשרות אליי, אין צורך לרדוף אחריהן, כי הן יודעות שהתערוכה שלנו חשובה, שיש קהל של קונים שבא באופן קבוע".

 

ש: מי מבקרים בתערוכה?

דודו אלקיים: "בעבר, היו באים תמיד מהבקעה ומאזור הבשור, ועם השנים התחילו לבוא מכל הארץ. בשנה שעברה אני יודע שהגיעו באופן מאורגן מכל הארץ. אוטובוסים באו אפילו מעמק יזרעאל. כשראינו שהביקוש עלה, הוספנו את היום השני, יום לפני היום הפתוח, שזו התוספת המיוחדת של השנה".

 

האירוע ייפתח ביום רביעי, 8.2, עם סיורים מקצועיים במשקי הערבה. זאת הזדמנות לאורחים ולמקומיים גם יחד. "תופתע, אבל אנשים פה עסוקים מאוד בשלהם ולא תמיד יודעים מה עושה השכן בחממה שלידם", מסבירה אופירה שדה, המרכזת את אירועי היום הפתוח. הסיורים יתמקדו במשקים המארחים ניסויים של המו"פ בתחומים השונים: החקלאות האורגאנית והדברה ביולוגית, גידול דגים, פרחים, ירקות, תבלינים, מטעים, הגנת הצומח ופרוטוקולים של גידול. בהמשך, יוגשו הרצאות מקצועיות על שיווק ירקות ופרחים, היבטים כלכליים בחקלאות מים, גידול בתעלות הזנה, ותחומי מחקר אחרים של התחנה.

 

בערב, ייפתח פאב ייחודי בחממה הגדולה שבמתחם תחנת יאיר, בו יוכלו האורחים להתרועע עם המגדלים המקומיים במפגש חברתי, שבמהלכו גם ייהנו מהופעה אינטימית של הזמרים דני ליטני ודני רובס.

 

למחרת (9.2), תחוג הערבה את חגה. מתחם המו"פ כולו נערך להפנינג הגדול של השנה. תערוכה חקלאית גדולה תוצג במרכז המתחם של תחנת יאיר, כולל שוק איכרים, שישתתפו בו גם אמני האזור. טבחי הערבה - ממסעדת "מואה" בצופר, מהקונדיטוריה "קרמבה" בעין-יהב ועוד - יגישו מטעמים לאורחים. ילדים מבתי הספר - "שיטים" שבמרכז ספיר, ובית הספר של עין-גדי, המשרת גם את ילדי נאות-הכיכר - משוחררים מלימודים ומגויסים כולם למשימה - הכנת ביתנים על-פי הנושא המרכזי: "צומחים עם הדור הבא בערבה".

 

"הסוד העיקרי של האירוע הזה", אומר אלקיים, "הוא שהחקלאות מתחזקת בערבה. אצלנו היא עדיין רווחית, בניגוד לאזורים אחרים בארץ. אנחנו מצליחים להתפרנס ממנה יפה. האזור משגשג. אם לא תהיה חקלאות בערבה, לא תהיה התיישבות לאורך הגבול".

 

ש: ההתנתקות ופינוי החממות מגוש קטיף השפיעו על חקלאי הערבה?

דודו אלקיים: "נכון שחקלאי גוש קטיף מגדלים גם הם בחממות, אך התוצרת שונה בתכלית. הם גידלו בעיקר ירקות למגזר הדתי בשוק המקומי, ירקות עלים כמו חסה, ברוקולי וכרובית נקיים ממזיקים, שהרי החרדים נמנעים מאכילתם אם לא מתקיימת השגחה גבוהה בנושא הזה - הכול לשוק המקומי. בערבה, לעומת זאת, אנחנו מתמחים בירקות לשוק האירופי. % 90 מתוצרתנו מיועדת ליצוא. המוצר המוביל שלנו היום הוא הפלפל, ללא ספק. כל שנה יש עלייה, כך שכיום מגדלים אותו כ-65% מהמשקים. בחורף יש לנו יתרון בשל היבול הגבוה".

 

וזה לא הכול. לדברי אלקיים, בעקבות עבודה שיווקית אינטנסיבית, הצליח האזור למתג את עצמו גם בארץ וגם בחו"ל. "הערבה ידועה היום כאזור נקי ממזיקים, שבו עובדים על פי התקן הבין לאומי 14000,  ISOותקנים אירופים מחמירים כמו  .EUREPGAPהאיכות חשובה מאוד בשוק, וזוהי הכרה בכך שסל הירקות שלנו נקי מחומרים מסוכנים".

 

זבוב נגד זבוב

 

כך נאבקים בערבה (ואחר כך בשאר חלקי הארץ והמזרח-התיכון) בזבוב הפירות הים-תיכוני

 

מגדלי הערבה חייבים לפחות חלק מהאיכות הגבוהה של התוצרת החקלאית שלהם לפרויקט ייחודי, המתקיים בתמיכת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א). בשנת 1995 סומן עמק הערבה כמערכת אקולוגית מבודדת, שתוכל לשמש כר מחקר לקראת פרויקט גדול ושאפתני, שמטרתו להכחיד את זבוב הפירות הים-תיכוני תיכוני, או לפחות להדיר אותו מהאגן המזרחי של ים התיכון. הפרויקט משותף לסבא"א, מדינת ישראל והממלכה ההאשמית של ירדן, ובארץ אחראים על הביצוע צוות של מו"פ ערבה, תחת פיקוח ממשרד החקלאות, ושלושת המועצות האזוריות בערבה. בשלב הראשון, הוכרזה הערבה אזור סגר חקלאי. מאילות ועד נאות-הכיכר, קיבלו התושבים הנחיות סניטאריות לעצי הפרי בחצרות ובגינות. החקלאים עברו השתלמויות בנושא, והם מצליחים לשמור על ניקיון השדות. צוות המו"פ ממשיך להדריכם באופן צמוד. בזכות ההצלחות, מנסים אנשי המו"פ את השיטה על סוגי מזיקים אחרים. בשלב השני, החלו החוקרים מפזרים זבובי פרי זכרים עקרים ממטוסים בעונת הדגירה, בד בבד עם ביקורת קפדנית וניטור. עם התפתחות הטכנולוגיה, פוזרו גם גלמים של זבובים עקרים, דבר שהוזיל מאוד את הפרויקט.

 

עתה אמור הפרויקט לעבור לשלב נוסף, כדי להדיר את הזבוב מכל רחבי הארץ ומשטחי הרשות הפלסטינית, מתל-אביב ודרומה. כל שנה אמור הפרויקט להתרחב לכיוון צפון, עד 2009 - אזי, אמור כל השטח מדרום לגבול בין סוריה ותורכיה להיות נקי מזבוב הפירות הים-תיכוני.

 

הראש מכאן, הידיים משם

 

עם כל הכבוד למו"פ, הפועלים הזרים מחזיקים את החקלאות בשטח

 

בערבה עובדים היום יותר מ-2,000 פועלים תאילנדים, "וזה בכלל לא מספיק", אומר דודו אלקיים, מנהל "תחנת יאיר". "יש קושי רב להשיג כוח-אדם מיומן, שמסוגל לעבוד קשה, לשלוט בכל האמצעיים הטכנולוגיים ולהתמיד לאורך זמן. המגדלים מתקשים לגייס עובדים ישראלים, למרות שהתנאים טובים".

 

ש: יהיו שיגידו שהחקלאים בערבה מתעשרים על גב העובדים הזרים.

דודו אלקיים: "נכון שלא הייתה כאן חקלאות בלי פועלים זרים. אבל הישראלים לא רוצים לבוא. זאת עבודה קשה. יש תמריצים לחיילים משוחררים, יש מענקים על עבודה מועדפת, אבל זה לא מספיק, כנראה".




 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים