מועצת שלושת הדגלים

נחמן גלבוע

 

נמצאה מגילה שצייר יוחנן סימון, ובה סיפור מועצת הקיבוץ הארצי במשמר העמק, בה דרש מאיר יערי שהקבה"א יניף שלושה דגלים: מדיניות פרו-סוביטית, שאיפה למדינה דו-לאומית והקמת מפלגת פועלים 


מאיר יערי

לפני כחודשיים התקבלה בארכיון הקבה"א בגבעת חביבה הודעה טלפונית מאדם לא מוכר, שסיפר שיש ברשותו אוסף של מגילות מצוירות ובהן מגילה שכתוב עליה "הקיבוץ הארצי", והוא מציע אותה למכירה כשלארכיון יש זכות סירוב ראשונה.

 

"הוא ביקש שניפגש אתו", מספר איש הארכיון והאמן יובל דניאלי. "נסענו דודו אמיתי, ד"ר שלמה שאלתיאל ואנוכי. המפגש נקבע למקום מסוים בכיכר המדינה. ירדתי וראיתי לפני אדם עם שקית ניילון מרופטת, ובתוכה 5 מגילות מקופלות. פתחתי מייד את המגילה של הקיבוץ הארצי, אבל אמרתי לו שאני לא יכול להחליט על רכישתה על רגל אחת. הוא הסכים לתת לי את המגילה לבדיקה בגבעת חביבה, וכשבחנתי אותה ראיתי שהיא צוירה ב-1942 וקשורה לוועד הפועל של הקבה"א. צייר המגילה חתם בשם 'יוחנן', מבלי שנכתב שם משפחה. מתוך העיסוקים שלי ידעתי שבאותה תקופה היו שני אמנים בשם יוחנן, יוחנן בן יעקב מהזורע ויוחנן סימון מגן שמואל.

 

הרמתי טלפון לארכיונאית של הזורע וביקשתי שתשלח לי כמה ציורים של בן יעקב, למרות שהכרתי את העבודות שלו והבנתי שזה לא הוא.

 

"כבר בטלפון היא אמרה לי, שהוא לא צייר מגילות. אחרי שקיבלתי ממנה את הציורים ושללתי סופית את האפשרות שזה בן יעקב, נסעתי עם המגילה לארכיון של גן שמואל. הארכיונאית שם זיהתה מייד שזה ציור של יוחנן סימון, וסיפרה לי, שיש לו מגילות נוספות שצוירו בסגנון ההיתולי הידוע שלו. מרגע זה לא היה לי צל של ספק, שאת המגילה הזו צייר הצייר הידוע, יוחנן סימון".

 

בארכיון הקבה"א המסונף למכון החקר יד יערי, החליטו לרכוש מדי האספן את המגילה הזו, ומגילה נוספת של צייר לא ידוע העוסקת בחגי ישראל. דניאלי אינו מעוניין לנקוב בסכום ששולם לאספן עבור המגילות, אך טוען שברגע שנודע בוודאות שהמגילה העיקרית צוירה על ידי יוחנן סימון, היה ברור לו שהמגילה שווה יותר מהמחיר ששולם עליה, ומדובר במציאה ממש.

 

אורך המגילה שצייר סימון הוא 3.80 מטר, והיא מכילה 38 ציורים בריבועים של 10 ס"מ כל אחד.

 

מדובר בגליל נייר כדוגמת אלו ששימשו להקרנה בפנס קסם, כשבריבוע הפותח נכתב על ידי המחבר: "סרט דוקומנטרי תעודתי, 'בחלל עולמות בין כוכבים ושמיים', 1942, ברשות הוועד הפועל, הקיבוץ הארצי, הוצאת פסח." על פי הכיתוב ניתן להבין כי המגילה צוירה במהלך דיוני מועצת הקבה"א, שהתכנסה בחג הפסח ב-42' במשמר העמק.

 

מקימים את מפ"ם

 

מדובר באחת המועצות המכריעות בקבה"א מבחינה פוליטית", מסביר ההיסטוריון ד"ר אלי צור מיד יערי. "כדי להבין את חשיבותה צריך לתאר את הרקע. ב-1930 קמה מפא"י ומאז שהיא נוסדה, התנהל ויכוח בקיבוץ הארצי ובהשומר הצעיר, האם להצטרף אליה. מפא"י ראתה את עצמה כמפלגת מעמד, שתקלוט את כל הפועלים וכל אנשי ההתיישבות. הוויכוח בקבה"א התנהל במשך שנים, ומדי פעם התנהלו מגעים שבהם דיברו אנשי הקבה"א על הצטרפות למפא"י תוך שמירה על אוטונומיה בתוך המפלגה. הוויכוחים המתמשכים גרמו למשבר עד כדי עזיבה של קבוצה שלמה של חברי עין החורש בראשות יהודה גוטהלף, לימים עורך 'דבר', שהצטרפו למפא"י. נקודת ההכרעה הייתה באוגוסט 1939, כשהצירים מכל התנועות חזרו מהקונגרס הציוני בז'נבה, וקיימו ביניהם דיונים על האונייה 'קהירו סיטי', האם להתאחד עם מפא"י או לא. כשההחלטה להתאחד כבר הייתה קרובה, החליט בן גוריון שאיחוד כזה לא יקום ולא יהיה ופוצץ את ההסכם".

 

אחרי שהניסיון להתאחד התפוצץ, הגיע מאיר יערי למסקנה שעל כוח יש להגיב בכוח, ואם אנשי מפא"י אינם רוצים את אנשי הקבה"א יש להקים מפלגה נפרדת. מאותו רגע החלו להתקיים דיונים פנימיים וחשיבה על המפלגה, וכמנהג אותם ימים ניסח יערי מספר תזיסים פוליטיים, והביא אותם בפני צירי אותה מועצה שהתכנסה במשמר העמק. "יערי העלה שלושה דגלים שיישא הקבה"א וגם הציב תנאי אחד", מסביר צור. "הדגל הראשון היה אוריינטציה פרו-סובייטית, כיאה לתנועה סוציאליסטית בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. הדגל השני היה של מדינה דו-לאומית על פי הרעיון שפיתח מרדכי בנטוב, וזאת בשונה מחלום העבר של הקבה"א להקים שתי הסתדרויות עובדים, יהודית וערבית, שיחברו על רקע מעמדי ולא לאומי. הדגל השלישי היה הקמת מפלגה. אם לשני הדגלים הראשונים לא הייתה התנגדות בקבה"א, הרי שלהקמת מפלגה הייתה התנגדות שהובלה על ידי יעקב חזן. חזן טען, שכל הזמן אמרו בקבה"א שקיבוץ הוא יותר ממפלגה, והנה פתאום עולה הצעה להקים מפלגה. בתגובה אמרו תומכי הרעיון, שלאחר שהאיחוד עם מפא"י ירד מהפרק, חייבים להקים מפלגה כדי להיות מיוצגים במערכת הפוליטית ולחבור לכוח עירוני כחגורת ביטחון. עד אז הייצוג הפוליטי של הקבה"א היה במסגרת גוף שנקרא הליגה הסוציאליסטית, שבו היו חברים עירונים על בסיס אישי והקבה"א מיוצג כגוף אחד, ולמרות זאת שלט הקבה"א במפלגה, כשכל מזכירי הסניפים בעיר היו חברי קיבוצים. הרעיון שהועלה במועצה במשמר העמק היה להפוך את הליגה הסוציאליסטית למפלגה ככל המפלגות, שאליה יתפקדו חברי הקבה"א על בסיס אישי. על רקע ההתנגדות שחזה יערי להקמת המפלגה הוא הציע תנאי, לפיו לא תוקם המפלגה כל עוד מספר חבריה העירונים לא ישתווה למספר חברי הקיבוצים שבה".

 

המפלגה נולדה

 

בסופו של דבר, לא עמד הקבה"א בתנאי שהציב לעצמו והקים באפריל 46' מפלגה שנקראה "מפלגת הפועלים - השומר", למרות שמספר חברי הקבה"א שבה היה גדול ממספר חבריה העירונים. "כשהוקמה המפלגה הייתה תחושה של התעלות", מספר צור, "כשלראשונה עסקו חברי הקבה"א בצורה ישירה בפוליטיקה. להשלמת התמונה צריך לציין, שבינואר 48' התאחדה המפלגה עם התנועה לאחדות העבודה, וכתוצאה מכך נוסדה מפלגת הפועלים המאוחדת - מפ"ם, שכללה את הקבה"א וחלק נכבד מהקיבוץ המאוחד. באותה מועצה ב-42' שהכריעה באופן עקרוני על הקמת מפלגה, השתתפו גם חבריה העירונים של הברית הסוציאליסטית, ובהם חנן רובין, אביה של יעלה גרנות ולימים ח"כ מטעם מפ"ם, ויהודה יודין גם הוא לימים ח"כ במפ"ם".

 

במהלך הדיונים הרעיוניים והפוליטיים המייגעים ישב יוחנן סימון מגן שמואל, וצייר לו להנאתו את משתתפי המועצה, תוך שהוא מפליג בדמיונו למחוזות רחוקים. בציוריו הוא מתאר את "המפץ הגדול" של אותם הזמנים, שבו יתפשט רעיון הקיבוץ והמפלגה החדשה בין כל כוכבי השמיים.

 

המגילה נפתחת בציור של מחלק עיתונים, המכריז על סנסציה החדשה. ציור שני מראה זוג אוהבים, הוא חבר קיבוץ והיא עירונית, רמז לשותפים במפלגה החדשה, היושב על ספסל ומעיינים בעיתון לאור הירח. בהמשך שוקע זוג האוהבים בחלום, ושומע ברדיו על טיסה לירח. באחד הציורים נראים שלושה נואמים שעל פי דמותם נראה שמדובר ביעקב חזן, אליעזר הכוהן ויהודה תלמי (יודקס), שעל פי דמיונו של סימון מודיעים כנראה על ההרשמה לטיסה.

 

הציורים הבאים מראים אנשים לבושים בחולצות עבודה הפוגשים אסטרונאוטים, ועולים אתם לטיסה כשהם לוקחים עמם מעין שמש (הרעיון הקיבוצי? שמש העמים?). העלייה לחללית הנראית כצפלין ענק, נעשית היישר מהאוהלים הפזורים בחצרו של הקיבוץ, והם מפליגים במפץ של אור גדול אל הירח. על הירח מקימים החלוצים קיבוץ חדש עם אוהלים וחומה ומגדל. אחד החברים צופה ממגדל שמירה לכיוון כדור הארץ, ואז הוא שוקע בחלום.

 

התמונה הבאה מראה עיתון היוצא על הירח ונקרא "בצל אלוהים", וסימון כותב: "לא מתוך דתיות יתרה או מתוך פראזיולוגיה קראנו כך לעיתוננו. תחת כנפיו אנו חוסים. רבים מקנאים בכבודנו, ועם זאת מיום ליום מתברר יותר ויותר - אנחנו בצל." בסוף המגילה חוזרים החלוצים מהירח אל האוהל בקיבוץ, וסימון כותב בפסקנות "סוף" ומוסיף בספקנות "(טוב?)".

 

"הסיפור המצויר של סימון, מושפע מסיפור מצויר שפורסם בשנות ה-20, של צייר בלגי בשם פרנץ מזארל שהייתה לו השפעה גדולה מאוד על התנועה הקיבוצית" מציין דניאלי. "מזארל, שהיה אמן חיתוכי עץ ולינולאום, פרסם ספר איורים שנקרא 'אל השמש', וגם בו מתואר אדם שנרדם וחולם שהגיע אל השמש וחוזר אל המציאות האפורה בכדור הארץ. השפעה נוספת הייתה בוודאי לסרט שנוצר באותה תקופה על טיסה לירח על פי ספריו של ז'ול ורן".

 

המגילה צוירה על נייר רגיל, ולאחר עשרות שנים שהייתה מגולגלת בצורה לא מקצועית, יש צורך לערוך לה שיקום (רסטורציה) על מנת לשמרה לשנים הבאות. אנשי הארכיון יצרו קשר עם בעלי מקצוע שצריכים לתת להם אומדן מחיר, והם צריכים לגייס את המשאבים לכך. "אני מאוד מקווה שהקבה"א באמצעות קרן חבצלת, יכיר בחשיבות הפרויקט ויעזור לנו לשקם אותה" אומר דניאל.

 

"היא חשובה הן מבחינה היסטורית, הן מבחינה אמנותית והן מבחינה תיעודית. המגילה השנייה, גם היא מתחילת שנות הארבעים, קצרה יותר ומצוירים עליה חגי ישראל להקרנה על פנס קסם.

 

הציורים מתחילים בראש השנה ומסתיימים בחגיגות האחד במאי בקיבוץ, עם דגלים אדומים בכל מקום. חשיבות המגילה הזו בעיני היא הכללתו של האחד במאי, כאחד מחגי התקופה בארץ ישראל".

 

לדברי דניאלי אחד הדברים המרתקים בעבודה הארכיונאית, הוא מרכיב החיפוש והגילוי של דברים שלא היו ידועים ומוכרים לו, וסיפור המגילה סיפק לו בהחלט חוויה קסומה.





עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים