מכתבים למערכת "הקיבוץ"



מכתבים למערכת "הקיבוץ"

 

טיפ: לטיפול בהצטננות ובשיעול: לערבב בתוך כף אחת של שמן זית מעט שמן אתרי (אקליפטוס), לטפטף חמש טיפות על בית החזה ולעסות בצורה מעגלית

תמר אדר (אילון), מטפלת ברפואה סינית

 


תנובת המריבה, לאן?

עמיקם אסם, אפיקים

 

מה תניב תנובה ולמי, אם וכאשר תימכר, ומה יקרה אם לאו - זו שאלה חשובה מכדי להשאירה כסלע מחלוקת בין-אישית, כאשר מכל צד התומכים ו/או המתנגדים הנלהבים (למה, בעצם?) רק משבחים את הרוצים כך, ותוקפים את הרוצים דווקא אחרת... והעם היושב בציון צריך להחליט על מי הוא סומך יותר ובמי הוא עדיין מאמין. רק דבר אחד נותר בלתי-ברור לרבים מאלה שיבואו בשם יישוביהם להצביע בוועידת תנובה אם "כן" (כן מה?) ואם לא (אז מה?). הצעתי לבני הפלוגתא: הקדישו נא מעט מזמנכם היקר להסבר ממצה ליתרונות ולחסרונות שבכל החלטה (למכור - להשאיר), על מנת שאנו לוגמי הפריגורט ומלחכי הגבינה, נדע מה נרוויח ומה נפסיד מכל מהלך שמוצע לנקוט בקשר לתנובה. דברו אלינו בכנות ובגובה העיניים, וזאת עליכם לזכור: אין מדובר כאן עוד ב"שאלת מיליון הדולר" כי אם ב"שאלת המיליארד". אז מי מרים את הצנצנת (סליחה - הכפפה)? 


רכישת תנובה על-ידי בוניה

אילן הרן, מזרע

 

לפני זמן מה, בעומדי לפני מאות רפתנים באספה הכללית של התאחדות מגדלי בקר בישראל, ביובלה השמונים, הבעתי התנגדותי הנחרצת למכירת השליטה בתנובה לגורם חיצוני, מהטעם הפשוט: שמהלך זה עומד בניגוד גמור למקובל במשק החקלאי המערבי ככלל, ובענף החלב בפרט. יצירת גופים קואופרטיביים משולבים וגדולים, מרצפת הייצור ועד מדף המכירה, הכול בשליטה מלאה של היצרנים - זהו צו השעה!

מתוך היכרותי רבת השנים עם הענף אני משוכנע שאין שום אפשרות להגן עליו על בסיס הבטחות הגנה, שכאילו מעוגנות בסעיפי החוזה ובאותיותיו הקטנות. איני יודע מהי עמדת מזכירי התנועות הקיבוציות בעניין; לא קראתי, לא שמעתי ולא ראיתי התבטאות שלהם בנושא - אך כולי תקווה שהם יתייצבו עם הרפתנים ולא נגדם. תפקידם הרם דורש שיציגו עמדה ושלא יצטיירו כמי שיושבים על הגדר ומחכים לראות את תוצאות המלחמה. אין דבר יותר הגיוני מלתמוך ברכישת תנובה על-ידי בוניה ומחזיקיה. יצרני החלב יהיו בטוחים ושבעי רצון, וגם אלה מבין חבריה שיצאו במחיר מלא, לא יוכלו לטעון לקיפוח.


מי יהיה המגדלור התנועתי

מיכאל בהט, כפר-בלום

 

אנחנו חיים בעידן שבו החומר גבר על הרוח. הגדרה כוללנית זו מכילה מיליוני זירעונים של מציאות חיי יום-יום אצל מיליוני בני אדם באשר הם. גם התנועה שלנו, התנועה הקיבוצית, שהייתה המרגלית שבכתר, אליה נהרו גויים רבים ללמוד מדרכיה וללכת באורחותיה, נפגעה מהחיזיון הזה והפסיקה להיות מגדלור לרבים שנווטו עצמם על-פיה. אינני נביא ולא בן נביא, אך בטוח אני כי בדורות הבאים (השני, השלישי, הרביעי) תשוב עטרה למקומה. לשם כך אין צורך במבול בדמות המאה ה-21 לחידוש האנושות: ברכה, שבח והלל לאגף המשימות ולעומד בראשו - יואל מרשק, על היותם הסגולה להגשמת חזונה, דרכה וערכיה של התנועה גם בימים טרופים אלה. חזקו ואמצו, פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה. רק הישמרו לא להיגרר אחרי מעייני הפוליטיקה בת זמננו.  


תודה על קצה הצ'ופסטיק

יונה שגיא, גבת

 

תודה גדולה לאריק בשן ולעיתון "הקיבוץ" על סדרת הכתבות על סין. מרתק, מרגש ומחזיר כל מי שטייל בסין לחוויה ההיא. אודה, התחיל להימאס לקרוא על חבר אחד שתובע את השני, ו/או את קיבוצו... הכתבות פיתו אותי (ועדיין) לחזור ולקרוא בעיתון. יותר מרגש מ"מסע אחר", ואפשר להודות: זו "מסה אחרת". מה שאומרים על הקיבוץ נכון גם לגבי סין: אנחנו עזבנו את סין, אך סין לא תעזוב אותנו לעולם. שיה שיה (תודה בסינית).  


לכתבה אחרונה בנושא משבוע שעבר ממנה יש קישורים לכתבות הקודמות, "הקיבוץ", 7.11.06

מפלגת מרכז-שמאל תחלישנו

מוטי תירוש, איילת-השחר

 

לחלל עולמנו נזרקה סיסמה: להקים מפלגת מרכז-שמאל. אבשלום (אבו) וילן נתן את האות: למזג את "מרצ" עם "העבודה". יישום רעיון זה ירחיק אחרים, ולא יקרב. העבודה, במהותה, היא מפלגת מרכז - גלגולה של מפא"י. בשנת 1930 הוקמה מפא"י וכך נכתב אז: "מפלגת פועלי ארץ ישראל הבלתי-מפלגתיים". ואכן, הבלתי-מפלגתיים היו רוב מצביעי מפא"י, לא הפועלים! מפא"י ראתה בעין יפה את התיישבות העובדת (הקטנה מספרית), אבל הרוב המסיבי הגדול של המצביעים עבורה היו אנשי מרכז שחיו בערים. קרי: אנשי המעמד הבינוני. על כן, מבחינה היסטורית ומבחינה עניינית-אקטואלית: אין למזג את המפלגות, זה רק יחליש את מפלגת העבודה. ח"כ אבשלום וילן הוא אדם ראוי ביותר, אבל יתכבד ויצטרף אישית אל העבודה, בלי נדוניה מיותרת.

בזכות הטוראים האמיצים

עמי ליבנה, עין-חרוד מאוחד

 

צריך להפיק לקחים גם היום: אנחנו עדיין משלמים מחיר דמים כבד על חסרון בנשק מגן. 4,500 קטיושות הפגיז האויב, ואף לא אחת נפגעה על-ידי נשק מגן. המלחמה הבאה תהיה כולה מלחמת טילים, ומי שלא יצטייד בהם בזמן, בכמות, בטיב ובאיכות הנחוצים - יפסיד במערכה. נדמה שלא הכול מבינים ועושים את הנדרש בנדון, וצפויות הפתעות נוספות. מזל שהטוראים האמיצים עושים את מלאכתם  נאמנה. בלעדיהם המדינה היהודית כבר לא הייתה קיימת בכלל, מזמן.


האב הרוחני של צוותא

פיסקה, בית-אלפא - תל-אביב

 

את "צוותא לתרבות מתקדמת" ייסד אברהם שלונסקי (בניגוד לקרדיט שניתן לי במדור "הכול אנשים"), וקיים אותה במתכונת של ליל שבת אחד לשבוע. בשנת 1962 פנה אליי שלונסקי ומסר לי את השרביט. הייתה זו בשבילי זכות גדולה. שלונסקי היה האב הרוחני של צוותא, ותמיד הקפדתי לשמוע לעצותיו החכמות וגם לזכור ולהזכיר מה הייתה תרומתו לקיומה של צוותא.  


הערת המערכת

 

בדו"ח מבקר המדינה, שבדק את ההתנהלות הכספית של המועמדים בפריימריס במפלגת העבודה ("כסף פוליטי", הקיבוץ 10.11) נפלה טעות: איתן ברושי לא חרג  מגבולות המימון שנקבעו בחוק מימון המפלגות, ופעילותו סוכמה בדו"ח המבקר באופן חיובי. בגרסה המקוונת של דו"ח המבקר מופיעים הנתונים המדויקים.  




מסמכים חדשים במדור דעת אורחים



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים