נכסי הרוח של צעירינו - באין קרקע חינוכית-רעיונית, מאין יבוא המטען הרוחני של צעירינו?




 

נחום שור

 


באין קרקע חינוכית-רעיונית, מאין יבוא המטען הרוחני של צעירינו * ואיפה ילמדו את "תורת הקיבוץ"

 

ידועה האמרה: "נכסים ניתן להעביר בירושה, אבל ערכים ניתן להעביר רק באמצעות חינוך, דוגמה אישית וחינוך עצמי". ואכן, עם תהליך שיוך הנכסים, שעוברים קיבוצים לא-מעטים, יוכלו החברים להעביר בירושה את נכסיהם לצאצאיהם אחריהם, ללא כל בעיות מיוחדות - אך לא כך הדבר כשמדובר בערכי הקיבוץ מכיוון שלא השכלנו לדאוג שצעירי הקיבוצים ילמדו על הקיבוץ והתנועה באופן שיטתי, מעמיק ומסודר, אנו "מאבדים" אותם. החינוך והלימוד התנועתי שקיבלנו - גם בתנועת הנוער וגם במסגרת בית-הספר - היו מקור חשוב לגיבוש התפישה הרעיונית והחברתית של רבים מבני דורי. כל זה חדל להתקיים, בעקבות שרשרת של החלטות פנימיות שקיבלו מנהלי בתי הספר שלנו במהלך העשור האחרון. בהסתתרם מאחורי שורה של נימוקים, ביטלו מנהלי בתי הספר ומקבלי ההחלטות החינוכיות בבתי הספר של הזרם ההתיישבותי, את הוראת הנושא "תורת הקיבוץ" - שבעבר נלמד, בשמות שונים, בבתי ספר תיכוניים רבים של התנועה הקיבוצית. הם עשו זאת למרות שמשרד החינוך הכיר בתוכניות לימוד אלה כחלק מהקרדיט של הנקודות הדרושות לבגרות.

 

צעירינו אומנם ספגו ערכים רבים מאוד של החברה הקיבוצית, "מהגורן ומהיקב", אך לא זכו ללימוד, לעיון, לדיון ולבירור רעיוני וערכי מעמיקים, מסודרים ושיטתיים: למה קיבוץ; מהו באמת קיבוץ; מהו הרעיון הקיבוצי השיתופי; למה תנועת העבודה; מדוע תמיכה בשלום; מהם הערכים שאנו רוצים לגבש וגם להנחיל לאחרים.

 

למרבה הצער, הלך הזרם ההתיישבותי ואיבד את ייחודו הערכי, לפחות במה שנוגע לתכני הלימוד. לפיכך אין תמה שרבים מהנאורים בחברה הישראלית סוברים כי בהקצאת משאבים יש להעדיף מגזרים אחרים על פנינו; ומכל מקום, אל לנו להתפלא על שכה רבים מבני התנועה הקיבוצית, שהם באמת צעירים נהדרים, לא באים להצטרף אלינו ולפעול בתחום הציבורי והפוליטי. באין קרקע רעיונית, דשנה ופורייה - מאין יבוא המטען הרוחני שידחוף אותם לכך?


לרכישת מנוי ל"הקיבוץ" התקשרו 03-9309111 

 


מסמכים חדשים בעיתונות תנועתית וכללית



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים