פקודת יום: אנטרופיה קיבוצית - מצב הקיבוצים




פקודת יום: אנטרופיה קיבוצית

דני ברזילי


במסגרת הסדרה הדמיונית "חוקי טבע שהקיבוץ, למרות ייחודו, לא הצליח לחמוק מהם" הגיע הזמן לדבר על "אנטרופיה". זהו המושג המסביר מדוע אפשר לעשות מביצה חביתה, אבל לא להיפך, מדוע אם נפתח את דלת הבית בחורף - הבית יתקרר יותר משהחוץ יתחמם, ומדוע שולחן העבודה שלי יהפוך בתוך שבוע לכאוס של ניירת, כלי כתיבה מפוזרים ופירורי עוגיות, אלא אם אשקיע אנרגיה בסידורו מחדש כל יום.

המושג אנטרופיה נשען בעיקרו על החוק השני של התרמודינאמיקה, שפותח עוד במאה ה-19 על-ידי קלאוזיוס, בולצמן ואחרים, ומתמצה בעיקרון האומר שדרגת אי-הסדר במערכת חייבת לגדול במשך הזמן, אלא אם נשקיע בה אנרגיה חיצונית. ההסבר הפיזיקאלי לכך הוא ברמת התנהגות האטומים והמולקולות, ולא ניכנס אליו כאן. בגדול זה אומר שבטווח הרחוק כל היקום יהיה בטמפרטורה אחידה, קצת מעל לאפס המוחלט, אבל זה יקרה בעוד מיליארדי שנים וכרגע הקסאמים מפחידים אותי יותר.

מה לכל זה ולקיבוץ? התנועה הקיבוצית ככלל, מאז שעוצבו עקרונותיה וסדרי חייה, חשופה גם היא לעקרון הקטנת הסדר, שפירושו גם הקטנת ההבדלים בינה לבין החברה הסובבת, כמו בדוגמה על איזון הטמפרטורות כתוצאה מפתיחת דלת הבית. בקיבוצים שונים בתוכה או לפרק זמן מסוים, מושקעת אנרגיה המצליחה להמשיך ולשמר את השונות מהעולם. המעבר של כשני שלישים מהקיבוצים לקשר בין עבודה לשכר או לתקציב - כמוהו כהנמכת הגדרות בין הקיבוץ לבין החברה הסובבת, והוא עונה בדיוק להגדרת האנטרופיה.

למי שיתהה - רגע, הרי בקיבוצים המתחדשים אין מצב של "אי-סדר" אלא פשוט של סדר אחר - אענה: אי-סדר פיזיקאלי מוגדר כמצב של רמת חום או אנרגיה דומה בכל המערכת, ללא פערי חום וחריגים. הקיבוצים המתחדשים דומים יותר לסביבה מאשר אלה השיתופיים. אין פה שום שיפוט ערכי. בפיזיקה אין טוב ורע.

ומי שרוצה להישאר שיתופי? צריך, כאמור, להשקיע אנרגיה. זו יכולה לבוא או בדרך של הזרמת כסף למערכת (ולכן יש טוענים שרק קיבוצים מבוססים יכולים להישאר שיתופיים), או במאמצים למציאת פתרונות שימשיכו לקיים את ייחודו של הארגון המוזר הזה ולהנציח, או לפחות להאריך, את המיקרו-מצב הזה, למרות הסטטיסטיקה הפועלת נגדו.


לרכישת מנוי ל"הקיבוץ" התקשרו 03-9309111 

 


מסמכים חדשים בעיתונות תנועתית וכללית



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים