מכתבים למערכת "הקיבוץ"



מכתבים למערכת "הקיבוץ"

 

טיפ: להקלת תופעות הצטננות: לחתוך 5 תפוזים סיניים לתוך כוס מים רותחים. לשתות לאחר שהמים התקררו (תמר אדר, קיבוץ אילון, מטפלת ברפואה סינית)

 


ברק, לפני נוקד

ישראל חולתי, כיסופים 


אם ישנם בין חברי הכנסת כאלה הראויים לגילויי אהדה וחיבה על רקע היותם בראש וראשונה בני-אדם במלוא מובן המילה, אנשי אמת נקיי כפיים וברי לבב, הרי שאורית נוקד נמנית עם השורה הראשונה מביניהם. ואם נוסיף לכך גם את אלה הנמנים עם קבוצת המחוקקים המעולה בכנסת, העושים את מצוותם וחובתם בכנסת מלומדה, הרי שאורית תיבחר ותעמוד בצמרת בית המחוקקים הישראלי.

יחד עם זאת, כידיד וכתומך-אמת באורית כשליחת התנועה הקיבוצית במפלגה, לו אני במקומה הייתי מקבל כיום הצעה לתפקיד של שרה בממשלה, הייתי מציע ליו"ר המפלגה להעדיף בהחלטותיו את התמונה הלאומית הכוללת. לא מתוך כך שאורית איננה מסוגלת להיות שרה מעולה ומהטובות שהיו לנו גם בקרב השרים, אלא מתוך זה שמדינת ישראל זקוקה כיום לא לעוד תוספת של שר בממשלה או בקבינט, אלא לתוספת של אוטוריטה מהמעלה הראשונה, בעלת יכולת ניתוח וקבלת החלטות ברמה הלאומית. במסגרת זאת יש למפלגת העבודה כיום רק אישיות אחת מהליגה הנדרשת, העונה לכל הקריטריונים הדרושים למדינה ולמוסד העליון של מקבלי ההחלטות המדיניות והביטחוניות במדינת ישראל - אהוד ברק. רק אם ברק יסרב לפנייה, ראוי שתיענה אורית להצעה, ואני משוכנע שתמלא אותה על הצד הטוב ביותר.

לוחמי צבא ההגנה לפלסטין

יוסי רוזנבאום, רמת-הכובש

 

אנחנו אוהבים לכנות את הארגונים הפלסטינים - ארגוני טרור, כדי להצדיק את שליחת צה"ל לפעולות אותן מכנים הפלסטינים - פעולות טרור של צבא כיבוש. אנחנו רואים בפעולות הצבא דרך להגן על אזרחי המדינה. הפלסטינים רואים בפעולות ארגוניהם מלחמת עצמאות, כדי להצדיק רצח ישראלים. למרות מאבקם של הארגונים הפלסטינים ודרכי פעולתם, אולי ראוי להוציא את המילה "טרור" ממילון המושגים ולהתחיל לראות בארגונים הללו את חטיבות הלוחמים של צבא ההגנה לפלסטין. אולי ראוי לראות בפלסטינים עם שגבולות מדינתו עדיין לא נקבעו - כמו שגבולות מדינתנו טרם נקבעו סופית. אם כך נראה אותם, תהיה ממשלת פלסטין הכתובת למשא-ומתן, ללקיחת אחריות ולסיכוי סביר שהסכמים מדיניים אפשריים בארץ ישראל גם אם יש לפלסטינים קושי להכיר בזכויותינו.


אין להשלים עם פירוק הנח"ל

משה כלפון, בית-קשת

 

במפגש שהתקיים במזכירות אגף המשימות, הציע ראש אכ"א, האלוף אלעזר שטרן, לחלק את הנח"ל ליחידות שונות בצה"ל. לכאורה זו הצעה חיובית וכוונותיה טובות (כמו "הדרך לגיהינום"), אך לאחריתו של דבר זו הצעה שלילית ביותר. כזכור הוקם הנח"ל לאחר פירוק הפלמ"ח, כמסגרת צבאית של גרעיני ההתיישבות של התנועות, במגמה לשמור על הגרעינים תוך שילובם בצה"ל. מכל גרעין מפרישים %10 לפיקוד, דבר שתורם לכלל יחידות צה"ל כולל הנח"ל, ומחליש את הגרעינים, אך זהו הכרח לא-יגונה, ואילו ההצעה לחלק את הגרעינים ליחידות צה"ל השונות עלולה לפגוע בשלמות הגרעינים.

לא נכחיש כי התנועה הקיבוצית עודנה במשבר ובשפל. יש הרבה יישובים זעירים וחלשים, וכאילו נעשה הנח"ל מיותר, אך זו תמונה זמנית. גם הבראת שורה של יישובים שהיו במשבר והתאוששו, גם התופעה המרנינה של הרבה קבוצות שיתופיות, גם הגידול במספרם של חברי תנועות הנוער החלוציות, מסמנים שינוי חיובי כלשהו בתנועה הקיבוצית. הנח"ל עשוי לתרום הרבה לכך. לפיכך אין להשלים עם פירוק הנח"ל, למרות שהינו לצנינים בעיניי מפקדים הרואים בו יוצא דופן ובזבוז כוח אדם איכותי בצה"ל. יש להתנגד בתוקף להצעתו של ראש אכ"א, הבאה, למעשה, לחסל את הנח"ל.


הרוצח חי, הזיכרון מת

בני דורה, איילת-השחר

 

היום חגיגה, יש מסיבה גדולה, בר המצווה של התאומים ידין ויוחנן - נכדיו של יגאל עמיר. יושבים הם על ברכי סבם - לומדים תורה ומשננים פסוקים. ובערב כולם יבואו. דודים, דודות, אחים ואחיות ומעגלים של שירה וריקודים, וסבא עמיר במעגלי הגברים וסבתא לריסה בעזרת הנשים והשולחנות עמוסים דברי מאפה, פירות ותופינים. רק הנכדה עליזה, בת דודתם של ידין ויוחנן, שואלת את לריסה הסבתא - מי האנשים העומדים בחוץ עם דגלים, ועל זרועותיהם סרטים שחורים? ועונה לה הסבתא, אלו אנשים מוזרים שעומדים לזכרו של אחד שמת לפני הרבה שנים. אבל אנחנו לא צריכים להיות עצובים - אנחנו הרי חיים, חוגגים ושמחים. והאנשים שבחוץ יתפזרו להם לבתיהם, ורבים מהם בוודאי גם ישכחו את האיש ההוא, ורק מתי מעט ימשיכו לזכור ולהניף דגלים ולענוד סרטים שחורים.


האמת העצובה התגלתה

ד"ר אשר גיתי, מגדים

 

לא מכבר, במלאות שלושים למותו, נערך בקיבוץ ארז ערב לזכרו של יצחק (איציק) נשרי, איש רב-פעלים וישר דרך, אשר שימש מזכיר "הנוער-העובד" בתקופת הפילוג בתנועה הקיבוצית. אילו זכה נשרי לשמוע את נאומה של יו"ר הכנסת, דליה איציק, בעקבות המלחמה האחרונה בלבנון, היה ודאי ממלמל לעצמו "הרי אמרתי לכם מזמן!". יו"ר הכנסת ביטאה את האמת העצובה - שהתגלתה לה, סוף סוף - שמטרתם האמיתית של הערבים אינה "החזרת הפליטים", סיום "הכיבוש" או הקמת מדינה עצמאית, אלא סילוקנו הפיזי מארץ-ישראל! ב-1993, על רקע תמיכתה של מפלגת העבודה ב"אוסלו" ובהקמת מדינה פלסטינית, פרש נשרי מהמפלגה והתפטר ממוסדותיה המרכזיים, בהם היה חבר. אחר כך, במאבק על הגולן, בספטמבר 1994, שבת רעב בגמלא, נגד מהלכים שהובילו ראשי המפלגה דאז, יצחק רבין ז"ל ושמעון פרס, יבדל"א. רק חוסר המוצא, כביכול, מהבעיה הדמוגרפית, הביא אותו לתמוך בהקמת מדינה פלסטינית, בגבולות "תוכנית אלון" - אותה יזם מפקדו הנערץ בפלמ"ח.





מסמכים חדשים במדור דעת אורחים



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים