מכתבים למערכת "הדף הירוק"



מכתבים למערכת "הדף הירוק"

  


פדופילים בכל מקום

יזהר בן נחום, בית קמה

 

בתגובה ל"קשר", 16.11

 

יעקב לזר קרא ב"מעריב" על הקמת מוזיאון שישחזר את הקיבוץ של פעם והאסוציאציה הראשונה שעלתה במוחו בהקשר זה היא תופעת הפדופיליה. כמי שמרבה לעיין באמצעי התקשורת בישראל, אמור לזר לדעת שבכל מקום על פני כדור הארץ שבו חיים בני אדם, יש גם פדופילים.

הפדופיליה אינה אופיינית לקיבוץ של פעם, יותר משהיא אופיינית לתל-אביב או ראשון לציון של פעם ולצערנו, גם של היום.

לא נותר לי אלא לתהות האם נזכה לראות במדורו של לזר אייטם דומה גם בתגובה לידיעה על הקמת מוזיאון לתולדות תל-אביב או ראשון לציון. אני מניח שהתשובה היא שלילית, משום שיריקה לבאר זרה אף פעם לא תענג כפי שתענג יריקה לבאר שלך, בייחוד כשהיורק הוא עיתונאי חבר קיבוץ והבמה היא עיתון של התנועה הקיבוצית.


נסתכל באומץ על המציאות

דודו שור, כפר מנחם

 

בתגובה ל"עידן פוליטי", 16.11

 

אני אוהב לקרוא את מאמריה של עידן הלמן ב"הדף הירוק". ברשימותיה, ניכרת מעורבות ואכפתיות למתרחש בתחום הפוליטי, במדינתנו בכלל ובתנועה הקיבוצית בפרט. לפיכך, זהו ממש תענוג להתווכח אתה מתוך כבוד וחברות כמובן.

במאמרה האחרון קוראת עידן לאחד את מרצ עם מפלגת העבודה על מנת להשלים את כל הממדים של האיחוד בין התנועות, איחוד שכבר התממש, בתחום הכלכלי ובתחום הארגוני. נקודה חשובה נוספת, שמעלה עידן במאמרה, היא שאלת אופן ההשפעה שלנו. עידן סבורה, שאיחוד בין שתי המפלגות, יסייע להכנסת "חברינו" לתפקידים שונים במשרדי הממשלה. על כל אלה, ברצוני להעיר בקיצור כמה הערות.

1)      עידן שוכחת ראשית כל, שכל אחת מהמפלגות שלנו, מפלגת העבודה ומרצ, הן כשלעצמן, מפלגות מיעוט בתנועה הקיבוצית. מפלגת העבודה קיבלה בבחירות האחרונות לכנסת בכל התנועה הקיבוצית רק 41.7% (ירידה של כ-5% לעומת הבחירות הקודמות) ומרצ קיבלה רק 20%, כשבקיבוצי הקבה"א, מרצ קיבלה כ-45% מכלל הקולות. קדימה, שהיא מפלגת ימין רך, אבל ימין, קיבלה בתק"צ 18.6%, כך שהתמונה העובדתית, איננה פשוטה כלל.

2)      אם מסתכלים באומץ על פני המציאות, הרי מרצ ומפלגת העבודה מתרחקות זו מזו לאחרונה ולא מתקרבות. החלטתה של מפלגת העבודה לתמוך בצירופו של ליברמן ומפלגתו לממשלה, תמיכתה של מפלגת העבודה בתקציב המדינה לשנת 2007, תקציב שהוא במהותו "תקציב ביבי", שימשיך בהעמקת הפערים ובהרס מערכות הרווחה במדינת ישראל, ואי נכונותה של מפלגת העבודה, להתייצב, באומץ, מאחורי תוכנית שלום כלשהי (בתוספת למלחמות הכל בכל הכוחניות, בתוך מפלגה זו), הופכות את הקריאה לאיחוד בין מרצ למפלגת העבודה, בשעה שכזו, לקריאה פאתטית ואפילו מגוחכת.

3)      לדעתי, עידן, השפעה איננה מתחילה ב"הכנסת 'חברינו' לעמדות בממשלה". היא אולי מסתיימת שם. השפעה פוליטית ממשית וריאלית מושגת, ראשית כל, על-ידי השגת תמיכה בלבבות של המוני אזרחים-בוחרים, שמתרגמים את תמיכתם זו בהצבעה בקלפי. כל עוד מפלגת העבודה לא תבין דבר אלמנטרי זה, אני חרד בהחלט לגבי עתידה.

4)      ולבסוף: אם עידן רוצה כל כך לקרב בין מפלגת העבודה לבין מרצ, כי אז, אדרבה, שתנסה   לשכנע את מפלגתה ואת מחוז הקיבוצים של מפלגתה, בראש וראשונה, שיסבו את פניהם לעבר מרצ ולא לעבר מפלגת קדימה.





מסמכים חדשים במדור דעת אורחים



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים