במה: עידן פוליטי - התנועה הקיבוצית לאחר האיחוד - הצעה להתאחדות פוליטית



במה: עידן פוליטי - התנועה הקיבוצית לאחר האיחוד

עידן הלמן


ה-9.11 הינו יום משמעותי בתולדות התנועות הקיבוציות החילוניות לאורך השנים. החלטת ועידת התנועה הקיבוצית לאיחוד, 97 שנים לאחר הקמת הקיבוץ הראשון, סוגרת מעגל ואולי יותר מכל מוכיחה שוב את חשיבות הגודל ושותפות האינטרסים.

 

המזכירים המכהנים של התנועה הקיבוצית מצליחים להוביל לאיחוד כלכלי ולאיחוד ארגוני, שהחל הלכה למעשה לפני כ-6 שנים, ולאיחוד משימתי-ערכי. נותר לה כעת לתנועה הקיבוצית לסיים את המהלך ולחבור יחד גם פוליטית.

 

הקריאה לאיחוד מרצ והעבודה, קו שמוביל באומץ ח"כ אבו וילן, היא הדרך היחידה שבה אפשר לצעוד כרגע. התנועה הקיבוצית מהווה רק 2% בלבד מאוכלוסיית ישראל, אך זאת אוכלוסייה שאינה חיה את חייה סתם אלא רוצה להמשיך ולהשפיע על דמותה של מדינת ישראל. יחד עם זאת היא חייבת לשמור על הזכויות והאינטרסים הייחודיים של חבריה.

 

התנועה הקיבוצית אחראית ל-257 הקיבוצים שלה. יותר מ-2/3 מהם נמצאים כעת בתהליכי שינוי והגדרות. זה זמן סוער ופגיע. ולכן הצורך הגדול, אולי יותר מפעם, להקפיד ולשמור על התנהגות נבונה כלפי המעגלים החיצוניים לתנועה.

 

כיום לתנועה הקיבוצית 4 חברי כנסת בשלוש מפלגות (קדימה, עבודה ומרצ). הפיצול פוגע ביכולת ההשפעה של התנועה הקיבוצית.  למרות קוטנה של האוכלוסייה הקיבוצית היא עדיין מהווה תנועה בעלת אמירה והשפעה בציבור הישראלי בכלל ובמערכת הפוליטית בפרט. אך הפיצול בין שלוש מפלגות שונות יוצר מצב שבו התנועה הקיבוצית אינה יכולה להופיע בקול אחד בנושאים פוליטיים שונים, מה שמחליש את אמירתה והשפעתה בחברה הישראלית.

 

חברות בגוף פוליטי אחד של חברי התנועה הקיבוצית תיצור את מיקסום הכוח האיכותי והכמותי ובעיקר תחזק את היכולת לצעוד יחד במגוון תחומים, דבר שאינו אפשרי במצב הנתון בו כל מפלגה מובילה דרך אחרת.

 

על התנועה הקיבוצית להמשיך ולפעול להכנסת "חברינו" לתפקידים שונים במשרדי הממשלה בעתות בהם בממשלה יושבת לפחות מפלגה אחת אוהדת (העבודה בדרך כלל). איש פוליטי כגון שר שדואג לשבץ חבריו במשרדו עלול למצוא עצמו עם כתב אישום, כפי שקרה לצחי הנגבי. המגבלה החוקית הזו אינה קיימת כאשר התנועה הקיבוצית כגוף מאורגן כלכלי-ערכי ואינטרסנטי בתחומים שונים תפעל מול משרדי הממשלה על מנת לשלב ככל הניתן את אנשיה ותומכיה במשרדי הממשלה השונים. זו דרך פוליטית לגיטימית וחשובה על מנת להשפיע, לסייע ולחזק את המגזר ההתיישבותי.

 

כמו שהבדלי העבר האידיאולוגים והחינוכיים אינם רלוונטיים לעת הזו ועל כן יכלה התנועה הקיבוצית להתאחד, הגיע העת לראות שגם במישור הפוליטי ההבדלים שהיו אינם משמעותיים דיים כדי להפריע להקמת תנועה אחת ולה זיקה לשתי מפלגות שונות שאחת בקואליציה באופן מסורתי והשנייה באופוזיציה.









עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים