מיתוס הניצחון - תגובה לגיורא פורמן: במלחמה האחרונה נכשל צה"ל בהגנה על אזרחי ישראל וחיל האוויר היה שותף בכישלון




 

 יהודה וגמן, אל"מ במיל', רמת-השרון, בן שדות-ים

 


למקרא מאמרו של גיורא פורמן ("מיתוס הכישלון", הקיבוץ, 28.9) ניתן לטעות ולהאמין כי בקיץ  2006 נחל צה"ל את אחת מהצלחותיו היותר גדולות. אלא שמטרתם של פורמן ובעלי הדעה שכמותו איננה להתמודד עם העובדות כהווייתן, אלא לשמר את עצמם בשלטון בכל מחיר. אצל פורמן ודומיו ניתק הקשר בין השגת הפגיעות במטרות לבין ההישג היחיד שאמורות לשרת הפגיעות האלה - ביטחון לאזרחים. זו הסיבה לכך שהוא נוטל לעצמו את הזכות המפוקפקת לייצר "עבר חדש" שבו, כמו אצל רבים מיוצאי חיל האוויר לאחרונה, הצלחתו של צה"ל כולו אינה נמדדת ביכולתו להגן על אזרחי המדינה אלא אך ורק במידת הצלחתו של אותו החיל לפגוע בפצצותיו ביעילות במטרות. גרסת חיל האוויר למצב הסיום של המלחמה האחרונה בלבנון היא שוות-ערך למצב עתידי שבו צבא סוריה יכבוש את רמת הגולן, הפסקת האש תעצור את צה"ל מלהחזיר את השטח שנכבש לידיו, אבל חיל האוויר של אותו צה"ל יודיע כי המלחמה הסתיימה בהצלחה, מכיוון שהוא פגע בכל המטרות.

 

פורמן וחבריו האוויראים שכחו כנראה שמדינת ישראל איננה צבא וחיל אוויר שיש להם מדינה, אלא מדינה שיש לה צבא, שכל סיבת קיומו ועלותו האדירה היא יכולתו להגן על אזרחיה כמיטב יכולתו, ובעיקר במהירות. בחינת העובדות מזווית זו, ולא רק מהזווית המצומצמת מאוד של "הפגיעות האוויריות המדהימות", מלמדת כי במלחמה האחרונה נכשל צה"ל כישלון חרוץ בעמידה במטרת העל שלו. חיל האוויר, שעל-פי הבנתי, לפחות, הוא חלק מצה"ל, היה שותף בכיר באותו הכישלון - בכך שהוביל ודחף ליישום הרעיון, שהיה נטול כל בסיס מקצועי צבאי, שעל-פיו פגיעות מדויקות במערך הפיקוד, הרקטות הכבדות והטילים במרחב ביירות יביאו לשיתוק ירי הרקטות קצרות הטווח ממרחב הליטאני. כך אמור היה גם להיחסך המהלך הקרקעי, שעל-מנת להימנע ממנו עסק צה"ל בהבהלת עצמו וסביבתו עד כדי שיתוק, או במקרה הטוב, יצירת גמגום מבצעי מתמשך וחסר תוחלת.

 

אבל התוצאה של הקונספציה היתה אחת: מעולם, בתולדות מדינת ישראל, לא רבצו אזרחים כה רבים במשך זמן כה רב במקלטים, כאשר צבא יבשתי רב כל-כך ניצב לידם בחוסר מעש בוטה כל-כך. ייתכן שפורמן נדרש למערכת אחרת של עובדות לצורך הגדרתו של מצב כלשהו כ"אי-הצלחה", אבל לטעמי אין מילה טובה יותר מ"כישלון" עבור המצב שבו ארבע אוגדות של צה"ל, שגויסו גם הן באיחור של שבועיים, ניצבות במשך שבועיים נוספים במרחק של קילומטרים ספורים מאתרי השיגור של הרקטות ואינן מופעלות בנחישות על מנת לשתק אותן.

 

כישלונו המתמשך של צה"ל, בהנהגתו של דן חלוץ, בהגנה על תושבי הצפון, עקב דבקותו העיקשת וחסרת הפשר בקונספציית "חיל האוויר הכול-יכול" - היא הכישלון הגדול ביותר שידע צה"ל מעודו. בניגוד לדברי פורמן, זהו איננו "מיתוס", משמע מצב שאין קשר מובהק בינו לבין העובדות, אלא עובדה מרה שעדיף לכולנו להתמודד אתה כפי שהיא, על מנת להתכונן טוב יותר למלחמה הבאה.

 


 


מסמכים חדשים בעיתונות תנועתית וכללית



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים