עידן פוליטי - געגועים לרבין



יצחק רבין ז"ל

עידן פוליטי: געגועים לרבין

עידן הלמן


געגועים לרבין הם קודם כל געגוע לישראל של שנת 95', ישראל שהשלום, החינוך והחברה טיפסו והגיעו בה אל ראש סולם העדיפויות. הגעגועים מקבלים משנה תוקף בימים אלה כי בסמיכות נוראה לאזכרת הרצח זוכה הרוצח לבלות עם אישה ונוצר מצב סמלי: הרוצח מנסה ככל יכולתו להביא חיים, להביא יורש למורשת הנוראה.

 

מה השתנה לנו ב-11 השנים מאז הרצח?

 

הערה ראשונה

 

המפלגות בהתפרקות - כספית ואידיאולוגית.עיקר הבעיה אצל מי שהיו בסיס השלטון בישראל, שתי המפלגות הגדולות, הליכוד והעבודה. השבר בליכוד והירידה בכוחה של מפלגת העבודה, מהווה פגיעה קשה ביציבות המשטר הפרלמנטרי, הזקוק למפלגות חזקות בעלות מסורת ומוסדות פנימיים המתפקדים באופן מסודר.

 

משטר פרלמנטרי יציב זקוק למעט מפלגות גדולות, חזקות ובעלות מסורת שלטונית. ריבוי המפלגות בישראל וההתפצלויות בתוך המפלגות הגדולות להקמת גוף חדש, קדימה, פוגעת באופן קשה בהתנהלות השלטונית ובד בבד מחלישה את נציגי המפלגות שבשלטון.

 

הערה שנייה

 

שיטת המשטר אינה יציבה - ארבעה ראשי ממשלה כיהנו מאז רצח רבין וכיום מכהן ראש הממשלה החמישי במספר - אולמרט. מאז הרצח שינו את שיטת הבחירות לכנסת פעמיים, לבחירה ישירה של ראש ממשלה וחוזר חלילה, בחירה לפי מפלגה. אי השקט הפרלמנטרי יצא לאור באופן מובהק רק לאחר הרצח. עד אז ממשלות התחלפו בתדירות הגיונית. הניסיונות לשנות שיטת בחירות בזו אחר זו ולהיכשל עם שתיהן, מעמיד אתגר משמעותי בפני המחוקק בכנסת ישראל אשר באחריותו לקבוע את שיטת המשטר המתאימה לאופייה החברתי-תרבותי של ישראל. המציאות של שר בא ושר הולך בתכיפות כה גבוהה איננה מאפשרת טיפול באופן אמיתי ויסודי בצורכי המשרדים השונים והפקידות הממשלתית היא הנותנת את הטון. לה הקביעות, הידע והניסיון.

 

החברה של ישראל בשנת 2006 היא חברה שחלו בה שינויים בהיבט האישי של המנהיגות שלנו וכדוגמא אציין שניים בלבד:

 

הערה שלישית

 

נדל"ן ראש ממשלה - בעשור האחרון אנו עוסקים לראשונה בנדל"ן של ראשי ממשלה בהווה ובעבר. פעם ראשי ממשלות גרו בדירות ולא בווילות. אומנם גם רבין לא ירד לנגב "להפריח את השממה", אבל הוא גר בדירה בתל-אביב. הוא לא מכר או קנה בדרכים לא דרכים דירות ונדל"ן ברחבי ישראל.

 

הערה רביעית

 

היעדר אחריות אישית. יצחק רבין ז"ל ידע להופיע מול עם ועולם, לדווח ולתת הסבר לציבור, גם כשפעולה צבאית כשלה. למשל, בפרשת נחשון וקסמן ז"ל (באוקטובר 94' נחטף החייל וקסמן. פעולת סיירת מטכ"ל לשחררו כשלה ובפעולה נהרג הקצין ניר פורז ז"ל).

 

והיום? עברנו בקיץ מלחמה שמדינת ישראל משלמת ועוד תשלם תוצאותיה הקשות, במיוחד משום שהחטופים, העילה למלחמה, עדיין לא בבית. וראש הממשלה? עסוק בלמנוע הקמת ועדת חקירה ממלכתית אשר ביכולתה להמליץ על סיום כהונתו. הוא אינו מוצא עוז ומנהיגות להופיע ולתת דין וחשבון לציבור על ההתנהלות בימי המלחמה.

 

הגעגועים הם ברמה הפוליטית-לאומית ולא פחות מכך געגועים לצניעות של הנהגה שלוקחת על עצמה אחריות, געגוע לשליח ציבור שעושה למדינתו ולא לביתו.









עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים