דעת יחיד: סיכוני השינוי - ירון רייכמן מציע איך לבצע תהליכי שינוי בקיבוצים בלי לאבד את זכויות הקיבוץ




דעת יחיד - סיכוני השינוי

ירון רייכמן, מנכ"ל ברית פיקוח ויו"ר ועדת המיסוי הבינקיבוצית


יש לבצע את תהליכי השינוי בקיבוצים בתבונה ובלי לאבד את זכויות הקיבוץ.

ירון רייכמן מצביע ומציע

 

בעשור האחרון פנו קיבוצים רבים אל דרך השינוי, שמהותו היא הנמכת רמת הערבות ההדדית והעברת יותר אחריות אל החבר על פרנסתו. השינוי, כפי שנעשה עד כה, לא שמט את התשתית המשפטית של ההגדרה קיבוץ מתחדש". קיבוצים רבים מבצעים כעת מהלכים משלימים של שיוך דירות ונכסים לחברים. בתהליכים אלה יש כמה נושאים הנמצאים בליבה, שעליהם נשענת ההגדרה המשפטית של "קיבוץ מתחדש" ואשר הפרתם תיתן נשק בידי "מחפשי טובתנו" כדי לשלול את הזכויות המוקנות לנו בדין ובתוקף מוסרי מלא.

 

בחוזה החכירה לדורות, עליו חתומים רוב הקיבוצים, מוגדר הקיבוץ כ"יישוב נפרד המקיים חברה שיתופית של חבריו, המאורגנת על יסודות של בעלות הכלל בקניין, של עבודה עצמית ושל שוויון ושיתוף בכל שטחי הייצור, הצריכה והחינוך, שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות כקיבוץ, ובתקנון שלה קיימת הוראה לפיה אין האגודה השיתופית מחלקת את רווחיה ואת רכושה בכל צורה שהיא". בעקבות תהליכי השינוי המתחוללים בקיבוצים הוקמה ועדת הסיווג, שהביאה לשינוי בתקנות האגודות השיתופיות, כך שהגדרת הקיבוץ כוללת מעתה שלושה סוגים: קיבוץ שיתופי, קיבוץ מתחדש וקיבוץ עירוני.

 

כיצד משליכות תקנות הסיווג החדשות על מעמדו של הקיבוץ בחוזה החכירה? להלן ציטוט מתוך תקנה 4 לתקנות הסיווג החדשות: "סווגה אגודה שיתופית כקיבוץ שיתופי, כקיבוץ מתחדש, או כקיבוץ עירוני, יראו אותה כקיבוץ, אלא אם כן משתמע אחרת מהוראות הדין, ובכלל זה, אם הדבר אינו מתיישב עם העניין הנדון או הקשרו".

 

בכל תהליך שינוי מומלץ לקרוא היטב את הסעיפים האלה! בכל מקרה שהיישוב חדל להיות קיבוץ במשמעות זו, עלול תוקפו של החוזה לפקוע, ואין צורך להכביר מילים על ההשלכות שעלולות להיות לכך. בכל תהליך שינוי מומלץ להימנע ככל הניתן מהעברת הפעילות החקלאית לתאגידים - ריקון הקיבוץ מפעילות עסקית בכלל, וחקלאית בפרט, מעמיד אותו בפני סיכונים משפטיים בנוגע לסיווגו, וכן בפני סיכוני מס בנוגע למיסוי הקיבוץ כאגודה שיתופית חקלאית.

 

הפעילות החקלאית בקיבוץ מהווה חלק אינטגראלי מהסכם החכירה וחלק בלתי-נפרד מזכויותיו של הקיבוץ במכסות המים והייצור ומסיווגו כאגודה שיתופית חקלאית. לפיכך יש להקפיד על שמירת הפעילות החקלאית בבעלותו הבלעדית של הקיבוץ ולהימנע משיוך נכסי החקלאות לחברים, קל וחומר לכל גורם אחר בשוק ההון ובכלל. הנאמר כאן אינו בא כדי לפגוע בשיוך הנכסים האחרים, או בשיוך פירות הנכסים לחברים, ובעיקרם שיוך נכסים ממגזר התעשייה.

 

זכויות החברים בקיבוץ נגזרות מתקנון הקיבוץ. הגדרת יחסי עובד ומעביד בין הקיבוץ לחברים והפקת תלושי שכר לחברים (פורמאליים או וירטואליים) מעבירה את הקיבוץ והחבר מהמגרש של דיני האגודות השיתופיות למגרש של דיני העבודה, ובמקביל מציבה בפני הקיבוץ סיכונים גם במגרש של דיני המס, בנוגע למיסוי הקיבוץ וחבריו כתאגיד וכשכירים בתאגיד, לעומת המיסוי שלהם כיום כשותפות. תחת זאת, הפקדות מתאימות לקרנות פנסיה וגמל על שם החברים, וביטוחים הולמים - יאפשרו להבטיח את זכויות החברים באופן מלא גם ללא הגדרת יחסי עובד ומעביד. שמירה על מנגנונים של ערבות הדדית, והקפדה שכל הכנסות הקיבוץ ייכנסו ישירות לקופת הקיבוץ - יביאו לחיזוק שיטת המיסוי של הקיבוץ כשותפות של יחידים.

 

לסיכום:  יש ללמוד היטב את ההשלכות של כל שינוי בטרם ביצועו. שינוי מעמדו המשפטי של הקיבוץ הוא תהליך חד-כיווני שאין ממנו חזרה. אסור להתפתות לדלג לדשא של השכן, כי אנו עלולים לגלות, בשלב מאוחר מדי, שהנמלים שם עוקצניות יותר.


 


מסמכים חדשים בעיתונות תנועתית וכללית



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים