חדר אורחים: בקוצר ידיכם - קריאה ל"העבודה": עזבו הממשלה



יוסי ביילין

חדר אורחים: בקוצר ידיכם

יוסי ביילין, יו"ר מרצ-יחד


אני מתבונן בכם, מנסה לתפוס את מבטיכם, ואינני מצליח. איכשהו, הם תמיד בורחים לצדדים. אני מנסה להבין איך אתם קמים בבוקר. מה אתם אומרים לעצמכם אל מול הראי. איך אתם מסבירים לעצמכם - לא לתקשורת, לא למרכז המפלגה - את הישארותכם שם, כאשר, למשל, ראש הממשלה מנסה לצרף אליו את אביר הפצצת טהרן ואסוואן או אומר ששרים הקוראים לשאת ולתת על רמת הגולן ימצאו עצמם מחוץ לממשלה.

 

ניסיתי להבין מה עבר עליכם במהלך המלחמה השנייה בלבנון, שנפתחה בהצדקה מלאה והידרדרה לטירוף של ההחלטה להגיע לליטני אחרי קבלת 1701. מה חשבתם כאשר המשנה לראש הממשלה הסביר שאחרי מלחמת לבנון אי אפשר לדבר על פינוי ההתנחלויות. כשקראתם שבמשרד המשפטים מבקשים "להלבין" את המאחזים הבלתי חוקיים שאף אחד מהם לא פונה עדיין. כשנתתם יד להקמת יחידות דיור חדשות בהתנחלויות.

 

מה אתם אומרים לעצמכם כאשר ראש הממשלה מסיר, בלי להתייעץ אתכם, את תוכנית "ההתכנסות" מסדר היום ומחליט, בוקר אחד, שהאג'נדה החלופית היא שיקום הגליל, בבוקר שלמחרת שהאג'נדה החלופית היא הקמתו של משטר נשיאותי, ובבוקר השלישי שלא צריך בכלל אג'נדה, כי ממשלה צריכה לנהל את ענייני המדינה, נקודה. לשם זה אתם שם?

 

מה חולף במוחותיכם כאשר הממשלה שאתם חברים בה אחראית למותם של חפים מפשע רבים כל כך בדרום ובצפון ומצד שני - עקבית כל כך בסירובה לקיים משא ומתן לשלום עם סוריה ועם הפלשתינים?

 

מה הרגשתם כאשר הצבעתם, כולכם, בעד תקציב הדומה באופן מביש לתקציב נתניהו, המגדיל את תקציב הביטחון, ומקפיא את עדכון הקצבאות? שכחתם עד כמה "חברתיים" הייתם רק לפני חצי שנה? מה נשבעתם לבוחריכם? כמה אנשים תמימים נתפתו לחשוב שאכן מדובר בניסיון אמיתי לייצר סדר יום חדש וצודק? והיום - אפילו עם אי מינויו של שר רווחה אתם משלימים ומשפילים ראש.

 

מה עובר עליכם כאשר אתם מרימים את ידיכם, רובכם ככולכם, בעד ועדת המחמד שהקים לו ראש הממשלה? אתם יודעים, הרי, בדיוק במה מדובר, דיברתם בעד ועדת חקירה אמיתית, נפגשתם עם המוחים, הבטחתם כי תעמדו על שלכם. עד לרגע האמת. להצבעה. ואחר כך אתם יוצאים לתקשורת וממשיכים להביע את דעתכם ההפוכה להצבעתכם.

 

איך בדיוק אתם מסבירים לעצמכם את השלמתכם עם הקשחת התנאים לאיחוד משפחות בישראל, דווקא כאשר אתם אחראים אחריות קולקטיבית למשוגה הזו? איך אתם מקבלים את העובדה שכל הבטחות הממשלה בנושאי חוק הזוגיות נעלמו כליל מסדר היום, ואתם אפילו לא מנסים להזכיר זאת?

 

אינני כותב את הדברים הללו מתוך שמץ של שמחה לאיד. אני כותב אותם בדם לבי. אל מול הקיקיון ששמו "קדימה", אל מול התופעה המופקרת ששמה מפלגת הגמלאים, אל מול הימין והחרדים, אל מול המפלגות הלא-ציוניות והאנטי-ציוניות, אתם, חותמי יזמת ז'נבה בחלקכם, הדוגלים בחברה צודקת החיה בשלום עם שכנותיה, בעלי הברית שלי מצדו האחר של המתרס. אני רוצה להאמין שזה לא הוולבו, אלא השכנוע העצמי שבמקומכם יהיו שותפים גרועים יותר בממשלה. זהו מפלטו הנצחי של הדבק בכיסאו. הוכיחו שאינכם כאלה. קומו ועזבו.









עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים