עזובת'י באמש'ך - הגדרת חזון היא עניין אופנתי, אבל לא שווה את המאמץ * העתיד הקיבוצי על-פי דני ברזילי




עזובת'י באמש'ך

דני ברזילי, מגן  


יועצי חזון

הגדרת חזון היא עניין אופנתי, אבל לא שווה את המאמץ

העתיד הקיבוצי על-פי דני ברזילי

 

 

 

 

זוכרים את הדמות שמגלם אלי פיניש ב"ארץ נהדרת" - של הגבר המזרחי, המכריס (תרתי משמע: בעל כרס וגם תקוע בכורסה) והאדיש, העונה על כל שאלה או בקשה ב- "עזובת'י באמש'ך"? אז אני דווקא אשכנזי, רזה ודי פעלתן, ממש הפוך מאותו טיפוס, אבל כששואלים אותי מה בעניין הגדרת החזון, אני עונה כמוהו.

לפני שנים מספר נועדתי עם מזכירי קיבוץ מסוים שהיה במצב "לא פשוט" (כפי שמכבסת המילים שלנו מתארת: "על הפנים"), כלכלית וחברתית. שאלתי - ומה אתם עושים בעניין? "אנחנו עסוקים כעת בהגדרת חזון הקהילה", ענו לי. מאז לא התקדם הקיבוץ ההוא בעניין החזון, ולעומת זאת מצבו, בעיקר החברתי, הורע. זוכרים את "אמנת הקיבוץ-הארצי"? כמה דיונים וויכוחים על כל תג ומילה היו לפני אישורה? ואיפה היא היום, מי מתייחס אליה לבד מחוקרי תולדות הקיבוץ?

 

הגדרת החזון הפכה לעניין אופנתי מאוד, בעיקר לארגונים הקרובים למשבר או מנסים, בעזרת יועצים ארגוניים למיניהם, לצאת ממנו. מניסיוני הדל למדתי שמרב הסיכויים הם שתוצאת המאמץ הזה תהיה אחת משלוש: הראשונה - שלאחר עמל וזמן רב יוגדר חזון עליו יסכימו כל חברי הארגון (חלקם מתוך אדישות או לחץ חיצוני), אבל עקב הרצון להגיע לקונצנזוס הוא יהיה כללי, עמוס קלישאות וריק מתוכן ממשי. השנייה - שמתוך רצון להגדיר חזון חד וברור, מחייב ובעל משמעות, ייקרע אותו ארגון בדיונים ועימותים ממושכים שבסופם חזון לא יהיה, אך קרע חברתי - יהיה גם יהיה. השלישית - שיוגדר חזון ברור שיושג ללא קונצנזוס אלא בהצבעת רוב. התוצאה תהיה שהמיעוט יצביעו ברגליים, יצפצפו על ההחלטות או פשוט יעזבו.

אז מה אתה מציע? - תשאלו. נשאיר זאת לרשימה נפרדת, עוד חזון(?!) למועד...


 



מסמכים חדשים בעיתונות תנועתית וכללית



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים