רקוויאם - עצוב שאין מרצ עם שפיות וחזון ויכולת לעסוק בחשוב באמת



רקוויאם

גיורא פורמן, מעברות


דברים שלא ניתן לי לשאת בוועידת מרצ, שנקראה לדיון אחרי המלחמה

 

ליווינו הרבה אהובים. לא עוד פוליטיקאים משתתפים בצער ומאחלים החלמה. שוב זה אנחנו. היינו אנשי השלום המובילים בגלל היותנו ציונים ולא כדי לברוח מהציונות. השומר הצעיר תמיד נסלח על הסוציאליזם הרדיקלי שלו בגלל תרומתו ליישוב הארץ והגנתה, כי הציונות הייתה הומניסטית ולא היה ניגוד בין השתיים.

 

אני מאמין כפי שהאמנתי כשהקמנו את מרצ, שצריך מפלגה כזו בישראל. אבל מרצ דועכת מבחירות לבחירות, בגלל שמפגינים כרוניים נגד כל מלחמה מחליפים את הרגליים על הקרקע הציונית. התחנפות לשותפות היהודית-ערבית לא הביאה שותפות. אנשי ביטחון בכירים שהיו אתנו ביסוד מרצ כבר מזמן אינם והשותפים הערבים הם קומץ. בהתנהלותנו גרמנו עזיבת אלה ואלה.

 

פעילות הנהלת מרצ במלחמה זו יכולה לזרז את הרקוויאם למפלגה.

 

כל המלחמות הן רעות. זו גם כן. אך היינו חייבים להילחם. המלחמה צריכה הייתה להתנהל בדרכים אחרות משהתנהלה. יכולים חברים להתנגד להרחבתה הפוליטית ביומיים האחרונים, אבל לצאת להפגנה נגדה בשם המפלגה בלי החלטת מוסדותיה?

 

מנהיגינו לא היו היחידים שלא הבינו את השוני של מלחמה זו מהעבר. לכן החכם צריך לשתוק.

 

חברים טובים הודיעוני שאם זהבה גלאון לא תפסיק הופעותיה התקשורתיות, אין לנו שום סיכוי.

 

גם המנוסים בפוליטיקה שבין מנהיגי המפלגה, שלא נשאו מעולם באחריות ביטחונית רחבה, שחררו לתקשורת סיסמאות על הסכם, אך לא הסבירו בין מי למי. בין ממשלת לבנון וישראל? בין ארה"ב לצרפת? למזלם, פרשני התקשורת וגנרלי העבר היו הזויים גם הם כשהסבירו את מלחמות העבר.

 

המחאה היום היא תקשורתית ולא ציבורית. חיקוי עלוב ליוה"כ. הממשלה לא תיפול. היא יציבה בכנסת ויש זמן רב עד הבחירות. לכן גם הסיכוי לוועדת חקירה ממלכתית מלאה הוא נמוך מאוד.

 

טוב שכך. שום ועדה כזו לא הביאה שינוי מלבד ציד ראשים. אגרנט דיבר על הימ"חים והפעם הם היו ריקים שוב, בגלל שהותנו בשטחים. אגרנט דיבר על טילי נ"ט ושוב נהרגנו בעיקר בגללם. הוועדות מעסיקות את הציבור באישים ולא בנושאים.

 

למרות שמנהיגי המדינה עדיין לא מבינים זאת, יש סיכוי לגבול שקט בצפון בשנים הקרובות. ראו איך האויב נזהר בימים הראשונים. התיקו כביכול מאפשר לצד השני להכריז על ניצחונות ולהגשים מטרות פוליטיות. לחימה מחודשת תקלקל להם. נזכור: אחרי הצלחות ששת הימים עברו רק חודשיים עד שהחלה מלחמת ההתשה. לעומת זאת, מחדלי יוה"כ הביאו את הסכמי השלום...

 

מהפך פוליטי לא צפוי בקרוב בין מפלגות, אלא בתוכן. התוצאה כנראה: עיכוב נוסף בתהליך עם הפלשתינים, שהם הליבה של כל הבעיות. לכן המשבר הקיומי של מרצ הוא קריטי. עצוב לנו שאין מרצ עם שפיות וחזון ויכולת לעסוק בחשוב באמת.



אין אתר הקיבוצים אחראי לכתבות ולתגובות הקוראים





מסמכים חדשים במדור דעת אורחים - עיתונות



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים