מכתבים למערכת "הקיבוץ"



מכתבים למערכת "הקיבוץ"

  

טיפ: בקניית סנדלים חשוב למדוד את שני המנעלים,

כי אצל רוב האנשים קיים הבדל בין רגל ימין לשמאל

 

 


הכול בגלל קנאות הימין

גבי דורון, גבעת-עוז

 

לאחר שקראתי את מכתבו של יעקב הלל מקיבוץ לביא בעיתון "הקיבוץ" ("הכול בגלל אנושיות השמאל", 3.8) לא יכולתי להישאר אדיש, ואני מגיב בקצרה. במלחמה הזאת, וקצת לפניה, הכינויים "שמאל" ו"ימין" איבדו את משמעותם, ויש לכך דוגמאות רבות כאשר אנשים בעלי השקפות שונות מבטאים את דעתם בהקשר הפוליטי-חברתי. לפי דעתי, אנחנו מאוגדים בשתי השקפות בסיסיות. ראשית: ציבור אשר חי את המציאות הפוליטית במרחב האזורי, ומחפש פתרונות - נכון, בוויתורים למיניהם. במחנה זה יש השקפות שונות וגוונים שונים. שנית: מחנה בעל השקפת עולם שאיבדה כל הבנה למציאות ודוחפת אותנו לאסון פוליטי קיומי. גם בציבור זה יש גוונים שונים הניתנים להידברות. לדוגמה: איני מסכים לגבולות 1967 ומאמין באפשרויות שונות של פתרון, כאשר מאחורינו צבא מאורגן השומר על ביטחון והגנה. ההבדל המשמעותי בין שתי הגישות: השמאל מבקר, מתווכח, לא משלים עם מחדלים, לעומת ה"ימין", הקובע עובדות פוליטיות קשות ביותר, שמחייבות את כל העם.

הגורם העיקרי שהביא אותנו למצב הנתון, הוא הרעיון שהובילו קנאי "ארץ ישראל השלמה". הגשמתו של הרעיון וביצועו דחפו אותנו לאסון בלתי-הפיך. במשך השנים התברר שזה היה רעיון-נפל, ושבהגשמתו לא הייתה שום תועלת ביטחונית או כלכלית - רק הוצאות של מיליארדים על כל כביש עוקף. בנוסף, הוא גרם לטרגדיות אישיות לאלפים שנדחפו להרפתקה ההתיישבותית. זאת המציאות האמיתית, בה אנחנו שרויים ביחד.

 


ל"הכול בגלל אנושיות השמאל", "הקיבוץ", 3.8.06

ההצלחה הגדולה שלנו במערכה

גדעון שפירא, עין-השופט

 

תחת הכותרת "ניצחון שכזה" ("הקיבוץ", 10.8) נכתב בשוגג כאילו אני מציע כיצד להפציץ ואף לסגור מדינה יריבה. ברצוני לנסח כאן את הלוגיקה שאני מאמין בה:

1. סביב גבולותינו נוצרה מציאות אסטרטגית וטקטית, שהיה אסור להימנע מתגובה חריפה ובלתי-שגרתית עליה.

2. חיל האוויר הוכיח, בזמן קצר למדי, כי הוא עדיין מהיר, מדויק, הרסני וקטלני הרבה יותר מהרקטות המוצבות מולנו, וכן שישראל לא תהסס לעשות בו שימוש. בכך חזר לידינו כושר הרתעה משמעותי ביותר, שאף מדינה באזורנו לא תוכל להוציאו בעתיד משיקוליה האסטרטגיים.

3. החיזבאללה מצוי בתהליך יציאה מקרבת גבולנו ולא ישוב, אלא אם נתעלם שוב ממעשיו. זהו שיפור נוסף במצבנו מלפני פעולות האיבה.

4. לפי כל המומחים שמקצועם בכך, נסראללה חשוב היום כ"תרנגולת מרוטת נוצות". הוא נאלץ לקבל את הפסקת האש כדי להימנע, בין היתר, ממלחמת אזרחים בלבנון.

5. אם מבצעים מהלכי מלחמה מרחיקי לכת ומוגזמים מדי עלול להיווצר מצב, בו אומות משמרות שאיפות נקם בלתי-ניתנות לכיבוש. כמו כן, המחיר של כל הישג נוסף עולה, ללא כל פרופורציה, על תועלתו. מהי המידתיות הנכונה? כאשר קיימים נתונים מספיק טובים למעבר לשלב המדיני.

6. בהחלטות מועצת הביטחון יש ביטוי להצלחה גדולה שלנו במערכה שנכפתה עלינו למעשה ויצאה אל הפועל בתנאים קשים ביותר ובאיחור רב.

7. אנחנו כבר רואים כיצד אנשים מהימין הישראלי, בסיוע אגפים מסוימים מהשמאל, מייחסים - לצורכי תעמולה ובניגוד לעובדות - את כל הצלחות המלחמה הזו לנסראללה, בעוד את ישראל הם מותירים עם כישלונות בלבד. היכן, אם כן, נולדות רבות מתבוסותינו הקשות?

 


ל"ניצחון שכזה", "הקיבוץ", 10.8.06

רק לבנונים יש בלבנון

יוסי רוזנבאום, רמת-הכובש

 

אני גאה באלה שיודעים להבדיל בין העם הלבנוני לבין חיזבאללה. אני מתקשה להבדיל בינם. בשבילי כל אזרחי הלבנון הם לבנונים. מצדי, שיקראו לעצמם סונים, שיעים, חיזבאללה ואפילו "נקניקיה". שום שם שיתחברו אליו לא יצליח לטשטש את העובדה הפשוטה - הם לבנונים. כמו שברוך גולדשטיין היה ישראלי ומעשה הרצח שעשה היה מעשה של ישראלי. לכן צריך לומר למדינת הלבנון, לראש ממשלתם, לנשיאם ולכל העולם: חיזבאללה הוא לבנון ולבנון היא חיזבאללה. ביום שנחליט לא להיות שותפים לשקרי העולם ונחדל לשקר לעצמנו בעניין הזה, תתחיל המערכה האמיתית לניצחון.


תנו להם לסגת בכבוד

אפרים שטיפמן, אפק

 

מלבד ישראל יש קואליציה גדולה של מדינות, ואפילו של כוחות פוליטיים בתוך לבנון, הרוצים לראות בפירוק החיזבאללה מכלי המשחית שבידיו. השאיפה הזאת מוצדקת, ללא ספק, ואסור לוותר עליה; אבל טעות היא לחשוב שאפשר להגיע למטרה זו בדרך של כפייה ופגיעה בכבוד מנהיגיו. ניסיון כזה רק יחמיר את המצב. חכם מלחמה סיני כבר אמר שתמיד צריך להשאיר פתח נסיגה לאויב, אחרת הוא יילחם על נפשו והמלחמה תהיה קשה יותר לאין ערוך. צריך לאפשר לחיזבאללה לסגת בכבוד. אם מדינות אירופיות יבטיחו סיוע כלכלי לשיקום ההריסות בלבנון תמורת פיקוח צמוד שלהן על כך שלא יהיה חימוש מחדש של החיזבאללה, ושהסיוע יופסק אם יחודש חימוש החיזבאללה - זה יכול להיות הכיוון הנכון.  


הקיבוץ היפה מחכה לשובם

רם ששון, איילת-השחר

 

קיבוץ איילת-השחר, שבעבר הלא כל-כך רחוק נחשב כקיבוץ-מקלט עבור יישובי קו העימות בעת מלחמה, מוצא עצמו בימים טרופים אלה בעין הסערה. סביבנו נופלות קטיושות בעשרות; סוללות התותחים של כוחותינו, הפרוסות סביב, מנעימות את זמננו בימים ובלילות במוזיקה חרישית של כוח ועוצמה; ואצלנו, קיבוץ בן למעלה מ-90 שנה, הרבה לא השתנה. חברים קמים כל בוקר לעבודת הבורא, הפרות נחלבות בזמן, פירות הקיץ נקטפים, נארזים ונשלחים (חבל רק שהתאילנדים הלכו להתאוורר בדרום - אבל הם יחזרו). בבריכת השחייה (היפה בעולם) שמחה והמולה - הילדים, בין נסיעה לקייטנה כזאת או אחרת, משתכשכים במים; חיילי המילואים, היוצאים או חוזרים מפעילויות בצפון, ממש גרים בבריכה, ובשעות אחה"צ נפתחים הפרלמנטים בפינות שונות שלה (ויש על מה לדבר). המקלטים מאורגנים וזמינים לכל חבר או נער המרגיש קצת לא-נוח עם המצב. רק בשעות הקטנות של הלילה, כאשר יש זמן להרהר, אתה חושב על בניך הפרטיים ושאר החיילים הנמצאים כעת בתוך לבנון - אתה מאמין בהם וביכולתם ומקווה שישובו במהרה לקיבוץ היפה והרגוע, המחכה לשובם.


העולם מבין את סכנת הטרור

דב ניימן, געש

 

מלחמה זאת נכפתה עלינו, ויצאנו למלחמה צודקת - גם אם יש מי שטוען שאין צדק במלחמה. עובדה: לאורך ההיסטוריה עדות ומדינות לחמו למען מטרתן. היום העולם המודרני מתגייס למען סיום האיבה בין ישראל והחיזבאללה, ויש תקווה שהעולם יבין את סכנת הטרור האיסלאמית. לא הקמת מדינת ישראל והציונות הן העילה למאבק המתחולל במאה השנים האחרונות.




אין אתר הקיבוצים אחראי לכתבות ולתגובות הקוראים





מסמכים חדשים במדור דעת אורחים



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים