שכול וערכים






שכול וערכים

יואל מרשק, מרכז אגף המשימות


יצאנו להיפגש עם ההורים השכולים בביתם * בין הדמעות דיברנו על המסעות החינוכיים שהביאו את הבנים לבחירה להיות ראשונים בשדות הקרב

 

זה התחיל בכנסי מחזור י"ב על גבול מצרים וירדן, בגבולות המדינה הצחיחים מהתיישבות והמאתגרים את הנוער לשמור על ביטחון המדינה וליישבה. זה נמשך במפגשי מדריכים בוגרי צבא, ביציאה לליווי שנת השירות, שם שוחחנו על תרומת הבן והבת לחברה, על יציאה לשירות משמעותי לפיקוד בצה"ל ולקיחת מנהיגות. כך זה כבר יותר מעשור שנים.

 

עכשיו, עם רשימת ענק של הנופלים במלחמה הארורה הזאת, יצאנו למסע עם יועצו המדיני של שר הביטחון, חגי אלון - להיפגש עם ההורים השכולים בביתם, להסתכל בעיניים, לגעת בידיים ובכתפיים ולהקשיב.

 

השיחות רוויות דמעות, שתיקות, וגם מילות תמיכה ועידוד. לא שמענו קולות של אובדן דרך וזעם על המדינה או על הבית, איש לא תבע מאתנו להפסיק את המסעות החינוכיים שהביאו את הבנים לבחירה להיות ראשונים בשדות הקרב ולחרף את נפשם מנגד. באנו לתמוך ולעודד, ויצאנו מחוזקים בכך שדרכה של התנועה הקיבוצית היא נכונה וראויה.

 

ברפסודיה האחרונה על הכינרת, כאשר החלו לשרוק הקטיושות, ניגש אליי רס"ן יותם לוטן ז"ל מבית-השיטה, שהדריך את בני עין-חרוד, ושאל למה השליחות בצה"ל ושנת השירות נמצאים כל הזמן על המפה אצלי, ומה עם דברים נוספים. חייכתי ושיתפתי אותו במחשבותיי על הצורך האמיתי לחנך ולאתגר את הנוער למשימות לאומיות הנותנות את תמצית משמעות חיינו בקיבוץ. ולא ידענו שנינו כי לא נתראה עוד. כי אלה שהולכים ראשונים, נופלים ראשונים.

 

את המפגשים עם ההורים אקח עמי לכל חיי, ואת הווייתם אשתדל להעביר במפגשים החינוכיים הבאים עם בני הנוער.



אין אתר הקיבוצים אחראי לכתבות ולתגובות הקוראים


תגובות למאמר



מסמכים חדשים במדור דעת אורחים





עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים