משרד הפנים ביטל פרס כספי שנתי במועצות אזוריות שבהן רוב של קיבוצים



משרד הפנים ביטל פרס כספי שנתי במועצות

אזוריות שבהן רוב של קיבוצים

טל אלמליח


הפרס בסך 250 אלף שקל נמנע ממועצות רבות בשל שינוי הקריטריונים לקבלתו. המועצות הגישו ערעור

 

במועצות האזוריות יואב, שער הנגב, הגליל העליון, עמק הירדן, בני שמעון וברנר זועמים על שר הפנים רוני בר-און. מועצות אלו, שבהן רוב של קיבוצים, לא קיבלו השנה את פרס ההתנהלות התקינה שהוענק להן בכל שנה, עקב שינוי בקריטריונים להענקת הפרס. "במשרד הפנים שינו את הקריטריונים כדי למנוע בכוונה מקבוצה שלמה של מועצות לקבלו", אומר רני טריינין ראש המועצה האזורית יואב. "לא ייתכן שלא יתגמלו את מי שמתנהל טוב. זה הזוי".

 

מבין קריטריונים לקבלת הפרס בסך 250 אלף שקל, שמהווה תמיכה משמעותית למועצות הזוכות, נבדקים מדדים ניהוליים שונים, ובהם תקינות ותקציב מאוזן ואף יצירת שינוי חיובי במועצה. השנה קבעו במשרד הפנים כי אחד התנאים לקבלת הפרס יהיה מקסימום הוצאה לנפש במועצה, כלומר תקציב המועצה חלקי מספר הנפשות, של 8,800 שקל, שינוי דרסטי לעומת הרף הקודם של 15 אלף שקל. כעת נדחפו החוצה משורת מקבלי הפרס המועצות האזוריות שבהן יש מסיבות שונות הוצאה הגבוהה יותר מהרף שנקבע. הכעס שם גדול, מאחר שהן לא יוכלו לקבל את הפרס, על אף שברוב המקרים אין משמעות הדבר שמדובר ביכולת כלכלית גבוהה של המועצה. ההפך, נוצר אבסורד שמפני שמגיעים להישג של השקעה בתושבים נמנע מהם לקהל תגמול על כך.

 

"במועצות אזוריות ההוצאות מראש גבוהות יותר מכל מיני סיבות", מסביר טריינין. "הסעות לחינוך, לקשישים, שירותים שמקבלים ביישוב ובמועצה ונרשמים במועצה ובכלל, המועצות המאוזנות נותנות סל שירותים רחב יותר. אנחנו ביואב מוציאים למשל 1,500 שקל לנפש על חינוך לתושבים ממועצות אחרות. זה לא נרשם שם, אלא אצלנו. אנחנו אלופי השותפויות, והשותפויות הרבות שיש אצלנו נרשמות אצלנו. יותר מכך, קיבלתי את הקריטריונים ששונו רק באוקטובר. על אף ששר הפנים הצהיר על יותר אוטונומיה למועצות ושקיפות בעבודה איתנו, לא הביאו את השינויים לידיעתנו בכלל. אז מה יוצא מזה? שכבר עדיף להיות בגירעון, לקבל תוכנית לשיקום תקציבי ומענקים, ולא להיענש על כך שאנחנו עושים עבודה מוצלחת".

 

"צדיק ורע לו", אומר אלון שוסטר ראש המועצה האזורית שער הנגב. "ההחלטה מבישה ומבזה. פסלו אותנו כי אנחנו ברמת הוצאות לנפש גבוהה מהמותר עקב ההשקעה במיגון היישובים ומוסדות החינוך בגלל ירי הקסאמים". המועצה שבראשה עומד שוסטר מקבלת את הפרס כבר עשר שנים ברציפות. שוסטר מסביר כי כסף הפרס נכנס לתוכניות העבודה של המועצה, ואין לתאר את עוגמת הנפש שההחלטה גורמת לו, כדבריו. "אנחנו מקבלים כסף כחוק וגובים ארנונה בצורה יעילה, ומשתמשים בו בצורה נכונה, ובמשרד הפנים אומרים לי שאם עשר שנים אנחנו באיזון תקציבי, סימן שאנחנו לא צריכים את הפרס".

 

לדברי שמוליק ריפמן, יושב ראש מרכז המועצות האזוריות, אין שום סיבה לבוא בטענות אל משרד הפנים. "המשרד קבע קריטריונים שכמה מועצות לא ענו עליהם", אומר ריפמן. "עדיין, מתוך 256 רשויות מקומיות, 44 מקבלות את הפרס, והשנה 18 מהן מועצות אזוריות. זה הישג גדול למועצות שחלקן כ-35 אחוז מכלל מקבלי הפרסים, שזה הרבה יותר מחלקן היחסי בכלל הרשויות המקומיות".

 

לדברי טריינין המועצות האזוריות שלא קיבלו את הפרס הגישו ערעור למשרד הפנים. "דיברתי עם המנכ"ל", אומר טריינין, "והוא נותן להבין שלא יהיה שינוי. זה עוול. זה כמו שיגידו למכבי חיפה ומכבי תל-אביב שמכיוון שהן טובות כל כך, אין להן מקום בליגה".









עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים