ב"שיבוב" קבור הכלב - כלב של חבר נווה-אור נשך עובדת שכירה בקיבוץ, בימ"ש מצא את הקיבוץ אחראי למעשי החבר, אך פטר הקיבוץ מתביעת הביטוח הלאומי





יעקב דרומי


חיילת משוחררת עבדה כשכירה בענף הנוי של נווה-אור, ובמסגרת זו עסקה בצביעת גדרות בסמוך למפעל "אורטל". אחד החברים, שיצא לעבודה במפעל, לקח עמו את כלבו, כהרגלו. הכלב, ששוטט חופשי מחוץ למפעל ללא זמם על פיו, התקרב אל הצעירה ומבלי שהתגרתה בו נשך אותה בפניה וגרם לה נזקי גוף. כתוצאה מהמקרה נקבעו לצעירה 19% אחוזי נכות, והאירוע הוכר כתאונת עבודה על-ידי המוסד לביטוח לאומי, ששילם לנפגעת 97,827 ש"ח. לאחר מכן, בבית משפט השלום בחיפה, ביקש המוסד לביטוח לאומי, באמצעות עו"ד א' ברק, לתבוע באופן אישי את חבר הקיבוץ שהחזיק בכלב, ב"תביעת שיבוב" (תביעה שבה "המבטח" ששילם לנפגע את נזקיו מגיש תביעה נגד גורם הנזק). המוסד לביטוח לאומי תבע כי החבר יפצה אותו בסכומים ששילם לנפגעת, שכן לפי פקודת הנזיקין, אם "נגרם נזק לגוף על ידי כלב, חייב מי שמחזיק בכלב לפצות את הניזוק".

 

"אין ספק", קובע השופט יהושע רטנר, שהחבר "אחראי כלפי הנפגעת בגין התאונה. בכך שאפשר לכלב להסתובב חופשי, ללא מחסום פה, הוא הפר חובת זהירות כלפי כל אדם שנמצא בקרבת הכלב". אך השאלה היא, אם יכול המוסד לביטוח לאומי לתבוע את החבר בתביעת שיבוב.

 

החבר "עבד במפעל אורטל מטעם הקיבוץ", קובע השופט, "והקיבוץ התיר לחבר לקחת את הכלב לעבודתו ולהסתובב עם הכלב, כאשר הכלב חופשי וללא מחסום פה. הקיבוץ היה יכול למנוע את הנזק, לו נקט אמצעים למנוע מהחבר מלהסתובב עם כלב בשטח הקיבוץ". לדברי השופט, פעל החבר לפי הנורמות המקובלות בקיבוץ ועל דעת הקיבוץ, ולכן הקיבוץ אחראי למעשיו של החבר בכל הקשור לגרימת התאונה.

 

בכך לא הסתיימה התסבוכת. בית המשפט, כך נראה, הגיע למסקנה שהתאונה אירעה תוך כדי "העבודה", הן של הנפגעת והן של החבר שעבד במפעל. עוד מצא בית המשפט כי החבר עבד במפעל במסגרת סידור העבודה של חברי הקיבוץ. "אומנם לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין המפעל, אך מי ששילם עבורו את דמי הביטוח הלאומי הנו הקיבוץ, והוא זה ששלח אותו לעבודה", קבע השופט. מכל זה עלה כי הקיבוץ, שיוצג בידי עו"ד א' מילר, שילם דמי ביטוח לאומי הן עבור הנפגעת (שהייתה "עובדת שכירה") והן עבור החבר, (כ"עובד" במפעל) - ואולם, לפי החוק, אין למוסד לביטוח לאומי "זכות שיבוב" כלפי המעביד, שכן בדומה לביטוח רגיל, המעביד הוא שמשלם דמי ביטוח עבור עובדיו, ואין לדרוש ממנו שיישא בנזק. מכאן מצא השופט כי אם הקיבוץ אחראי למעשיו של אותו חבר בזמן עבודתו, והקיבוץ היה גם "המעביד" של הנפגעת - הרי מדובר, למעשה באותו מעביד. מאחר שאין למוסד זכות שיבוב כלפי "המעביד" (הקיבוץ) - דחה השופט את התביעה.


לרכישת מנוי ל"הקיבוץ" התקשרו 03-9309111 

 


מסמכים חדשים בעיתונות תנועתית וכללית



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים