עדכן שכר עובדי הקיבוץ באיילת-השחר לפי עדכון השכר במשק



עדכון שכר עובדי הקיבוץ באילת השחר לפי עדכון השכר במשק

נחמן גלבוע


שאילתה שהציג מוטי תירוש מאילת השחר בפני הנהלת הקיבוץ בנושא שחיקת השכר בקיבוצו, העלתה סוגיה מעניינת וחשובה הנוגעת לקיבוצים רבים שעברו למודל המשולב ולרשת הביטחון: מה התחליף למושגים "תוספת יוקר" ו"ועד עובדים" בתוך הקיבוץ?

 

"מתי ההנהלה הפעילה תעדכן את משכורות העובדים במשק, על מנת למנוע את שחיקתן?" כך שאל מוטי תירוש בן ה-57, עובד דואר מקיבוץ אילת השחר, בשאילתה שהוגשה לאסיפת הקיבוץ ב-18 בספטמבר האחרון. השאילתה נענתה לאחרונה על ידי המזכיר גל סער, בתיאום עם יו"ר ההנהלה, דני קריצ'מן ממושב בית הלוי, ומנכ"ל הקיבוץ, שמואל אביעזר מעמיר.

 

בדברי הרקע לשאילתה מציין תירוש כי משכורות החברים העובדים באילת השחר, נקבעו בקיץ 1999 על ידי נציג חברת "יעף" לפי שווי השוק שהיה מקובל באותה שנה. בדצמבר 1999 הוחלט בקלפי לעבוד לתקציב משולב, והחברים החלו לקבל חלק מהשכר שנקבע להם מספר חודשים לפני כן. בינואר 2006 החל בקיבוץ הסדר חדש שנקרא "שחר חדש", שעיקרו קבלת משכורת מלאה והפרשת מסים לקהילה בהתאם להחלטות הפנימיות. ברם, מציין תירוש בהדגשה, מאז סוף 1999 ועד כמעט סוף 2006 המשכורות שנקבעו לא עודכנו, למרות שבמרוצת 7 השנים הללו חלה בהן שחיקה עצומה.

 

תירוש מוסיף שתי הערות בשולי השאילתה: הראשונה, לשכירים במדינה, בעיקר במנגנון הממשלתי ובחברות ממשלתיות, יש מנגנון קבוע של פיצוי על שחיקת שכר הנקרא "תוספת יוקר" והוא נקבע בהסכמי עבודה בין הממשלה להסתדרות. הערה שנייה, חברי אילת השחר אינם חברים בהסתדרות החדשה, ולכן "האיגוד המקצועי" שאמור לייצג את האינטרסים שלהם הוא ההנהלה החברתית ומזכיר הקהילה.

 

בשיחה עמו מבהיר תירוש כי השאילתה מתייחסת לעדכון כל המשכורות, הן של המנהלים והן של העובדים בקיבוץ, אולם הבעיה חריפה יותר אצל העובדים המקצועיים בענפי הקיבוץ, משום שהם נשארים שנים רבות במקום העבודה בעוד שהמנהלים מתחלפים.

 

מזכיר הקיבוץ, גל סער, מחלק את התשובה לשני חלקים, בהתאם לשתי השיטות שבהן התנהל קיבוצו. "יש הבדל בין תקציב אישי למשכורת", הוא מסביר, "וכל זמן שמדובר בתקציב שגובה השכר הוא אחד ממרכיביו, כל קיבוץ יכול להחליט אם לעדכן אותו או לא. קביעת השכר לפני 7 שנים נועדה רק להבהיר לחברים מתוך מה נגזר התקציב שלהם, כאשר 19% מהשכר עבר לתקציב והיתר נקבע על פי מרכיבים נוספים ובהם ותק ומספר ילדים. בהמשך הדרך, לפני כשנתיים-שלוש, עברנו לתקציב דיפרנציאלי כשהשכר הוא בסיס שממנו נגזרים מסי הקהילה, אבל עדיין מדובר בתקציב.

 

ב-1 ינואר 2006 התחלנו להנהיג באילת השחר תלושי שכר אמיתיים על פי כל החוקים והכללים הנהוגים במדינה, ולכן מתאריך זה יחולו על כל החברים העובדים בקיבוץ כל העדכונים שיחולו על כל השכירים במשק הישראלי, כולל העלאת שכר המינימום ותופסות יוקר".

 

סער מציין כי גם על השכר שנקבע בזמנו לחברי הקיבוץ ניתן היה לנהל משא ומתן עם רכז הענף, וגם כיום קיים באילת השחר צוות שכר המורכב משני חברים אובייקטיביים, האחד ממרום גולן והשני מגשור, וניתן לפנות אליהם ולבדוק את מרכיבי השכר.

 

המקרה של אילת השחר שעבר לתלושי שכר לכל דבר, כולל תשלום מס הכנסה אישי והורדת מסי הקהילה בצורה דרסטית, הוא מקרה חריג במידה מסוימת, משום שמדובר בקיבוץ ששם לו למטרה לעבור למתכונת של מושב, וכבר מתחיל להתאים את צורת התנהלותו למצב החדש שאליו יגיע בשנים הקרובות. השאלה היא מה קורה עם עדכון השכר בקיבוצים שהחליטו להישאר במתכונת של קיבוץ משתנה, ותמחור המשרות נעשה בהם לקראת השינוי והמעבר לתקציב דיפרנציאלי.

 

"כל קיבוץ יכול להחליט על מנגנון העדכון בחוברת השינוי שלו", אומרת מנהלת מחלקת משאבי אנוש בתנועה הקיבוצית, דפנה קנטור, "וכבר נתקלתי במצב שבו קיבוץ החליט להוסיף בכל שנה תוספת אוטומטית עבור ותק, וזה גרם למצב שאחד הענפים קרס כי לא יכלו לעמוד בזה. דבר אחד צריך להיות ברור וזה שהמשכורות יהיו עם איזה שהוא הגיון פנימי, שמבוסס על הוגנות בין הענפים והגיון מול השוק החיצוני. שוק השכר בישראל הוא מאוד יציב בשנים האחרונות, וכמעט שאין בו תנודות כלפי מעלה או מטה".

 

לדברי קנטור יש קיבוצים שמצמידים תוספות שכר לשיפור ביצועים כלכליים, ויש כאלו שמעדכנים את השכר על פי ותק. "אין משהו שהוא 'כזה ראה וקדש', לא בחוק ולא במנהגים", אומרת קנטור. "ארגון נאור שומר לעצמו את הגמישות לשלם משכורות שהוא יוכל לעמוד בהן, וחלילה לא לכרות את הענף שעליו הוא יושב. מצד שני קיבוץ שיש לו כסף, לא יכול להחליט שזה לא מעניין אותו. יש קיבוצים שמחלקים בסוף השנה דיבידנד לכל חבריהם כמנגנון מאזן, על פי הוותק שלהם בקיבוץ ולא על פי השכר במקום העבודה הנוכחי".









עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים