משמר קהילתי - משמר דוד הופך להיות יישוב קהילתי



מתוך הארץ, לכתבה מ-2004

משמר קהילתי

יעקב לזר


30 משפחות (49 חברים) שנשארו במשמר דוד הופכים להיות בעלי בתים שערך הנדל"ן שלהם גבוה מאוד. בהערכה שמאית מוסמכת קיבל כל חבר על פי מסי האיזון גם ערובה לכיסוי החוב האקטוארי. וכך, כשהם מובטחים לביתם ולנחלתם, הם גם מקיימים ביניהם עזרה הדדית מוכחת. ומה בעתיד? בעתיד יהיה משמר דוד יישוב קהילתי יוקרתי שבו 350 בתים ובתוכו יהיה מעגל בתים קטן שאם ירצה, יקרא לעצמו קיבוץ

 

עכשיו, כשהתהליך כבר בשלב מימוש ואין סבירות שהתוואי שלו ישונה, מוכנים במשמר דוד גם לשים נתונים על השולחן. עקרונות ההסדר היו ידועים מזמן, התרגום שלהם לשפת המעשה נשמר עד עתה בחדרי חדרים. ברמת ההצהרה אפשר לומר, כי 49 החברים שנשארו במשמר דוד עשו עסקה כלכלית יוצאת מן הכלל. שיחק להם מזלם. בהפוך על הפוך, אלה שעזבו את משמר דוד במשך השנים, והם רבים, משום שסברו שאין למקום עתיד והם צריכים לבנות את עצמם במקום אחר, קיבלו החלטה שחלקם בוודאי מצטערים עליה. נכון שקיבוץ לא יישאר במשמר דוד, או יישאר מאוד בשוליים, אבל למען הצדק ההיסטורי ראוי לומר, שקיבוץ כבר אין שם שנים רבות.

 

נכון לעכשיו המצב הוא כזה: משמר דוד ריק מכל "אוכלוסייה זרה". כל שוכרי הדירות ושוכרי שטחי העסקים פונו, חלקם אחרי מאבק משפטי ממושך. בעבר היו בקיבוץ כ-60 עד 70 שוכרי דירות, כולם למעט תשע משפחות התפנו מרצון בהסדרים כאלה ואחרים. תשע המשפחות האחרונות משכו את הקיבוץ לתביעות משפטיות, שהאחרונה בהן הסתיימה בימים אלה, כשבית משפט השלום ברחובות נתן פסק דין של פינוי נגד משפחה שהתגוררה במקום בשכירות מאז 1991.

 

"אם המשפחה הזאת לא תערער על פסק הדין, מה שנראה לא סביר, היא תפנה את דירתה תוך מספר ימים", אומר איתי שור, המנהל העסקי של משמר דוד.

 

כל מבני הציבור ובתי הילדים אינם פעילים. הילדים המעטים שישנם בקיבוץ מתחנכים בקיבוץ חולדה, שירותי מרפאה הם מקבלים במושב טל שחר הסמוך, קניות נעשות במרכז הקניות הגדול בצומת בילו. חדר האוכל של משמר דוד הפך להיות המאפייה של "לחם תושייה". הבריכה נסגרה.

 

המטרה הייתה להפחית למינימום את הוצאות הקהילה, אבל גם להשאיר את כל המבנים שבשטח המחנה ריקים, על מנת ש-30 משפחות החברים יוכלו לבחור היכן הן רוצות להתגורר, כל אחת בבית נפרד משלה. שתי המטרות הללו הושגו. "המשימה לפנות את שוכרי הדירות הייתה מאוד בעייתית ומורכבת", מסביר שור. "חלק מהם טענו שיש להם זכויות מעצם הזמן שהם שוהים ביישוב. נוצרה אי בהירות לגבי השאלה מי זו הקהילה במשמר דוד. כי אם שוכרי הדירות הם רוב התושבים, אז אולי הם הקהילה ולא חברי הקיבוץ. היה חשש כבד מאוד שבית המשפט יהפוך את היוצרות, וייתן עדיפות לזכויות הדיירים על פני הזכויות של בעל הנכס או בעל הקרקע. לשמחת כולם ההוצאה של שוכרי הדירות מהקיבוץ אושרה על ידי בית המשפט והיא מהווה תקדים חשוב מאוד".

 

ישנן משפחות של חברי קיבוץ שהעדיפו להישאר בבתיהן ולשפץ אותם, יש שבחרו לעבור לבתי ילדים פנויים, ויש שעברו לבתים אחרים. ועדת בוררים חיצונית עזרה להם להכריע בשאלה מי יקבל בית כזה ומי יקבל בית אחר, וגם סייעה לפתור מחלוקות כספיות. בכל דו-משפחתי נותרה משפחה אחת, שקיבלה את כל הבית. ישנן משפחות שבחרו בית תלת-משפחתי וגם הן קיבלו את מבוקשן. משפחה אחת עברה לאחרונה להתגורר בביתה המשופץ ועוד ארבע נמצאות בתהליכים.

 

שור: "יש חברים חלשים שנעזור להם לשפץ את ביתם, כי זה סיפור. גם לקבל היתרי בנייה, גם להתעסק עם קבלנים, גם להתעסק בצדדים הכספיים. מי שלא יידע להתמודד עם זה, אנחנו נסייע לו".

 

בסופו של הליך יישארו על תלם בשטח הקיבוץ הקיים 30 בתים בלבד, כמספר בתי האב, וכמעט כל השאר, למעט מספר מבני ציבור, ייהרסו. מכיוון שכך, לכל בית כזה צמוד מגרש של 700-600 מ"ר ולפעמים יותר. מדובר במגרשים שהערכת השווי שלהם באזור הזה מתחילה מרבע מיליון דולר ומטפסת למעלה. המגרשים בשתי השכונות החדשות שייבנו, קטנים הרבה יותר.

 

יש להם קופת איזון, שיש בה לא מעט כסף שהגיע מהמינהל, ולתוכה הם הכניסו גם את שווי 30 המגרשים והבתים שישויכו לחברים. לצורך הערכת שווי הקרקע והבתים הם שכרו את שירותיהם הטובים של שני משרדי שמאות מובילים, ואחר כך עשו ממוצע בין שתי ההערכות. לחברים ניתנה זכות לערער ולבצע בדיקה נוספת, ולבסוף קיבל הכל אישור של שיחת הקיבוץ ושל הרשם.

 

שור: "שני המרכיבים האלה, הכסף ושווי המגרש והבית, חולקו באופן שווה בין כל החברים, וכל אחד קיבל סכום לא קטן. כשבית אב ידע איזה סכום מגיע לו, הוא אמר - אני רוצה את הבית הזה. זה יכול היה להיות ביתו שלו או בית אחר. הפחתנו מהזכויות שלו את ערך הקרקע וערך הבית שהוא בחר, ולכל אחד נשאר סכום אחר המיועד לשיפוץ. מי שהעדיף בית יקר נשאר לו פחות כסף, ולהפך. בכל מקרה מדובר בסכומים לא מבוטלים"

 

צוות הבוררים שסייע להחליט מי יקבל מה, קיבל בנוסף מנדט וסכום כסף מתוך קופת האיזון, לפצות חברים שנפגעו במעבר, כאלה שנאלצו לעזוב את דירתם או נפגעו מסיבה אחרת.

 

הסדר טוב לכולם

 

"המניע המרכזי של ההסדר במשמר דוד הוא כלכלי", אומר שור, "הוא מייצר מקורות כספיים שישרתו את האינטרסים של שלושה צדדים - של החברים, של הבנקים ושל המדינה באמצעות המינהל. כשכל האינטרסים הללו שלובים זה בזה, וכשכל הגורמים מעוניינים שהעסק יצליח, פרויקט כל כך מסובך יכול לנוע קדימה. לגבי חברי משמר דוד זהו הסדר מיוחד במינו. רוב ההסדרים מייצרים מקורות קיבוציים מול יתרת החוב. בהסדר משמר דוד הזכויות שורשרו לחבר - המגרש, הבית, וכספים - על מנת לשפץ את הבית ולסגור את הגירעון האקטוארי. הקיבוץ הוא רק המסגרת הארגונית לכל אלה".

 

ההסדר נחתם לפני כשנה וחצי, במסגרתו התחייב הקיבוץ לשלם לבנק מיליון שקל בשנה, והוא עומד בהתחייבות. הכסף מגיע מעסקי הקיבוץ, ובראש ובראשונה מרווחי המפעל, "מגוון" מפעלים גרפיים, המייצר מדבקות, תוויות ואריזות גמישות, וכן מרווחי הרפת והגד"ש. העודף הכספי מהתאגידים משמש גם למימון עורכי הדין שמלווים אותם בתהליך, את עורכי הדין שמלווים אותם בעימותים המשפטיים הלא מעטים שהיו ויהיו להם, את סגירת החשבונות עם שוכרי הדירות והעסקים שפונו, ואת סגירת ההתחשבנות עם עוזבי הקיבוץ בעבר - דמי עזיבה ותשלומי פנסיה.

 

הקיבוץ מתנהל מזה זמן במודל רשת ביטחון וכל משפחה מתפרנסת בכוחות עצמה. 51 חברים היו בעת החתימה על ההסדר, שניים מהם נפטרו לאחרונה, אבל זכויותיהם יישמרו. רוב החברים הם בני 50 פלוס, המבוגרים ביותר בני 65-67. "כולם מתפרנסים, כולם יוצאים לעבוד", אומר שור. "מעל עשרים חברים עובדים במפעל ולא בוחלים בסוג העבודה, פשוט עובדים, לאו דווקא בעמדות ניהול, ומאוד מרוצים. זה מפעל טוב, צומח, מפרנס בכבוד, ועתידו לפניו".

 

סל השירותים לחברים הוא כאמור מינימלי, מה שמאפשר רמת מיסוי נמוכה ביותר. הצוות המנהל מצומצם, יש ועד הנהלה מאוד אקטיבי ואסיפת חברים המתכנסת מפעם לפעם בעיקר כדי לדון ולאשר את ההחלטות, כפי שדורש התקנון. מכיוון שמדובר בהחלטות דרמטיות הקשורות לרכוש רב, רשם האגודות השיתופיות מעורב מאוד במה שמתרחש אצלם. לא רק תושבים תבעו אותם, גם אחד החברים הגיע אתם לבית משפט משום שחשב שזכויותיו קופחו, וגם במקרה הזה בית המשפט דחה את תביעתו. שני חברים נוספים חושבים שהמערכת הפלתה אותם לרעה, והעניין שלהם יגיע לבית משפט ולבוררות.

 

שור: "ההחלטות שלנו חייבות להיות מדויקות, מסודרות, שקופות ציבורית, כי כל המבנה הוא אבן על אבן, ואסור שאבני היסוד יהיו לא שוויוניות, או לא דמוקרטיות, או כאלה שנעשו בפרוצדורות לא תקינות".

 

מה בכל זאת נשאר מהקיבוץ הישן?

"החברים מרגישים שהם הגיעו לבית, למרות שהבית יירשם על שמם רק בעוד שנתיים שלוש, כשייגמרו השיפוצים והתשתיות", אומר שור. "מובטחים להם כספים לשיפוץ, כל הגירעון האקטוארי ייסגר ויותר מכך, ויוותרו בבעלותם עסקים - מפעל, רפת, גד"ש. הם מרגישים בטוחים יותר בעתידם. מכיוון שהחברים תפסו ביטחון והם לא חוששים ממצב של אין, תחושת הרווחה היחסית מאפשרת להם לקבל החלטות חברתיות שלא היו מביישות את הקיבוץ הקלאסי של פעם. כמו לתמוך באחד החברים שיהפוך להיות הגנן והחצרן של הקיבוץ במימון הקהילה, או כמו הקצאת תקציבים לטובת תרבות וילדים. אני מוכרח להגיד שזה מפתיע אותי ומפתיע את מנהל הקהילה, אמוץ פלג מחולדה. הם בונים היום את מערכת העזרה הדדית שלהם, ומסייעים אחד לשני. לא משאירים פצועים בשטח".

 

כרמי יוסף בית

 

בצמוד לקיבוץ יוקמו שתי שכונות חדשות על אדמות שהקיבוץ החזיר למינהל. בשכונות החדשות, אחת דרומית ואחת צפונית, ייבנו 320 יחידות דיור, חלקן על מגרשים של חצי דונם וחלקן על מגרשים של 375 מ"ר. בהסדר נקבע ש-27% מהתמורה שיקבל המינהל עבור המגרשים תלך לבנקים לכיסוי החוב של הקיבוץ, וכל השאר למינהל.

 

כדי לאפשר את הקמת השכונות, פונו המבנים המשקיים של משמר דוד שהקרקע עליה הם ניצבים מיועדת לבנייה. נהרסו מבני הרפת, 7,000 מ"ר בנוי (הרפת של משמר דוד עברה לפני כארבע שנים למשואות יצחק, והיא תישאר ענף יצרני של חברי קיבוץ משמר דוד גם בעתיד). נהרס לול מבוקר (3,000 מ"ר) ונהרסו מבני עזר ומבנים של המשק היצרני - מחסנים, קרוואנים, בתי נוער וכדומה. כל אלה על מנת להתאים את התב"ע לייעודה החדש.

 

בשלב מסוים הסתבר שיש באזור עתיקות, ורשות העתיקות, על פי החוק, נערכה לבצע בו חפירות הצלה. באזור הדרומי החפירה הסתיימה והרשות שחררה אותו ככל הנראה לבנייה, בחלק הצפוני, היכן שהייתה הרפת, חופרים במרץ ומגלים פה ושם ממצאים. כשהחפירות תסתיימנה, תתאפשר בנייה גם באזור הזה.

 

שור מעריך שתוך חודש חודשיים יושלמו ויאושרו כל תוכניות הפיתוח של התשתיות, ניתן יהיה לעמוד את היקף ההשקעות ולצאת למכרז השיווק לגבי החלק הדרומי ואחר כך לגבי החלק הצפוני.

 

אז יחל השיווק לפי כללי המינהל. פיתוח התשתיות יארך שנה שנה וחצי, מה שאומר במהלך 2008 תתחיל בניית היישוב החדש, וראשוני המשתכנים החדשים יזכו לאכלס את בתיהם בסוף 2009.

 

באמצעות מכירת המגרשים יממן מינהל מקרקעי ישראל את הקמת התשתיות ביישוב החדש, וגם את שידרוג התשתיות ביישוב הישן. למעשה מדובר על הריסת התשתיות הקיימות בקיבוץ, והקמת מערך תשתיות חדש לחלוטין, שמבחינת האיכות יהיה דומה לזה של היישוב החדש - כבישים, מדרכות, כיכרות, חשמל, מים, ביוב, תקשורת. הכל חדש. ההשקעה הדרושה לכך מוערכת בכ-20 מיליון שקל, שיבואו כאמור מהמינהל.

 

היישוב הקהילתי משמר דוד הולך להיות להיט נדל"ני, משהו בדומה לכרמי יוסף, היישוב הקהילתי היוקרתי שמעבר לכביש. חלק מאנשי כרמי יוסף כבר הצהירו שהם מתכוונים לקנות מגרשים בשכונות החדשות עבור ילדיהם. קבוצת מנהלים בכירים של אחד הבנקים המובילים בישראל מתעניינת באפשרות להשתקע במקום, וזה כשלעצמו מקפיץ את מחירי המגרשים. בזמנו נפתחה הרשמה ונרשמו עשרות, היות והפרויקט התעכב הרשימה הזו כבר איננה רלוונטית.

 

שור: "מדי יום מתקשרים הנה אנשים לברר על אפשרות הרשמה, והתשובה שלנו היא שיהיה מכרז פתוח של מינהל מקרקעי ישראל, לכשיתחיל התהליך הוא יפורסם, ומי שירצה יוכל להירשם".

 

מכרז פתוח פירושו שמי שמציע הצעת מחיר גבוהה יותר, זוכה. לאחר ש-320 המגרשים יימכרו ויאוכלסו, יחל קרוב לוודאי שלב נוסף של הכשרת קרקע לעוד מספר כזה של מגרשים בשכונות נוספות. היישוב הקהילתי משמר דוד עתיד להיות יישוב גדול.

 

מה יהיה פה בסופו של התהליך הנוכחי?

"יהיה פה יישוב קהילתי של 350 בתי אב, איכותי מאוד ועם תשתיות מאוד מפותחות", אומר שור.

 

"בתוך היישוב הגדול הזה תהיה קבוצה של 30 בתי אב, שאני מניח שירצו וימשיכו לקרוא לעצמם קיבוץ. הם יהיו שותפים באמצעי הייצור, הם ימשיכו לקיים מערכת סיוע הדדית, מי שירצה למכור את הבית ימכור, מי שירצה בעתיד למכור את הזכויות שיש לו בתאגיד האחזקות, גם יוכל לעשות זאת, חלק מהילדים של חברי הקיבוץ ייתכן ויצליחו לרכוש מגרשים ביישוב בחדש. היישוב הישן, הירוק, עם המרחבים הגדולים, יהיה המרכז האיכותי של כל המתחם, כי השכונות החדשות נבנות בצפיפות, כמו שהמינהל אוהב, עם מעט שטחי ציבור. ביישוב הישן יהיו כל מוסדות החינוך ומוסדות התרבות. זה יהיה יישוב יפה, בטוח, אטרקטיבי, רק לבעלי יכולות, יש מי שכבר קוראים לו כרמי יוסף ב'. אבל יש עוד הרבה מה לעשות עד שנגיע לשם".

 

ואיך תתייחס התנועה הקיבוצית לייצור החדש המוזר הזה, קיבוץ משמר דוד הקטן שהוא חלק מהיישוב הקהילתי משמר דוד הגדול? שאלה מעניינת.

 

האבא של ההסדר הנוכחי

 

איתי שור, 44, הוא בן קיבוץ ניר עם. ההורים עזבו לשדרות והוא הגיע למשמר דוד ב-1979 בגיל 17 עם גרעין נח"ל. אחרי הצבא יצא ללמוד מטעם הקיבוץ, והפך להיות גזבר ואחר כך רכז משק. את הקיבוץ עזב ב-89'. "כל החבר'ה שלי עזבו. הגרעין לא הצליח להגשים את ייעודו - לחדש את משמר דוד".

 

מ-89' עד לפני כשש שנים הוא התגורר בקיבוץ נגבה, והיום הוא גר במושב סמוך לאשקלון. מאז סיום הלימודים עבד כמנהל בקיבוצים ובשלב מסוים הקים משרד בשם "צמודות" הנמצא בנגבה.

 

"מהר מאוד נגבה נכנסה כשותף במשרד, והתחלנו לתת שירותים לקיבוצים בעיקר בדרום. נכון להיום ישנם במשרד כעשרים עובדים, ולפני מספר שבועות התאחדנו עם משרד דומה בשם 'אחדות' שיושב באפעל. האיחוד איפשר להקים את המשרד המוביל בארץ, עם 40 עובדים".

 

לבד ממשמר דוד, הוא מנהל היום שני קיבוצים נוספים ועוד פעילות בתחום המזון של קיבוץ רביעי. במשמר דוד הוא נמצא כארבע שנים וחצי, והוא אבי ההסדר הנוכחי בקיבוץ, לאחר שההסדר הקודם קרס. שור הקים צוות שכלל נוסף לו את מורדי ונטורה, מנהל משקי הדרום, ואת אורי גלעד שהיה רכז מחלקת הכלכלה בתק"צ. הצוות ניהל משא ומתן מול מינהל מקרקעי ישראל, מול מטה הסדר הקיבוצים ומול הבנקים, עד לגיבוש ההסדר במתכונתו הנוכחית.








עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים