החלמת חולית - התאוששות כלכלית של הקיבוץ הזעיר




אריק בשן


 

נתוניו של קיבוץ חולית במחצית שנת 2006 היו קשים. המצב הכלכלי לא השתפר, וגם בתחומי החברה והקהילה חלה נסיגה משמעותית. התנועה נכנסה לתמונה ועשתה אבחון (על-ידי רזי יהל מאגף הכלכלה), וגם הרשם שלח חוקר מטעמו, שממצאיו מעולם לא פורסמו. האבחון התנועתי העלה כי הקיבוץ זקוק בדחיפות לוועד ממונה. ועד ממונה מרצון, הסבירו לחברים, שבסופו של דבר נענו. אלא שמאז שום דבר לא קרה. כמעט חצי שנה המתינו בחולית ליישום תוכנית הוועד - על-ידי התנועה, על-ידי הרשם, מה שיבוא קודם. בינתיים פרצה המלחמה, ובחולית איבדו את הסבלנות. אנשי ההנהלה הפנימית, בראשות רולנד סולטן, המזכיר המקומי, והורציו ויניצקי, מרכז המשק, שהוא חבר נירים בשנת חופש - ניסו ואפילו הצליחו לייצב את השורות. לפני כשלושה שבועות הם גם העזו להטיח בפני התנועה: "בלי טובות", חזרו בהם מתמיכה במינוי ועד ממונה וקיבלו החלטה חדשה - אם אין אני לי מי לי. "לחברים יש היום אדרנלין והרבה רצון להצליח. הם מוכנים להשקיע ואני מקווה שזהו הרצפט להצלחה", אומר ויניצקי, "אם לא נצליח, תמיד אפשר לחזור למשבצת הקודמת".

 

חולית, קיבוץ זעיר (28 חברים), כבר לא כל-כך צעיר (נוסד ב-1978, עוד בסיני, ובשנת 1982 התקפל למקומו הנוכחי, סמוך לכרם-שלום), עבר בשנתיים האחרונות טלטלות עזות. כדי לפתור את בעיותיו עלו כמה וכמה רעיונות קצה. תחילה עלה רעיון המיזוג עם קיבוץ סופה השכן, ומאוחר יותר - העברת הנקודה לרשות מתנתקי גוש קטיף, בדומה לתהליך שעבר על קיבוץ שומריה. מסיבות שונות, לא צלחו שתי האופציות האלה, אבל עצם העיסוק בהן החריף עוד יותר את המשבר הפנימי בקיבוץ. אז, כאמור, החלו להיכתב הדו"חות, האבחונים והחקירות, ובינתיים נותר חולית מנותק. "כמעט ולא הרימו אלינו טלפון", טוענים בקיבוץ, "לא באו, לא גילו התעניינות. שום דבר".

 

למרות כל אלה הצליחה, במציאות הנתונה, המערכת המנהלת של חולית - לא רק לשרוד, אלא אפילו לשפר את המצב בקיבוץ באופן משמעותי. לחולית גידולי שדה (בתאגיד עם רעים ורביבים), רפת משותפת (עם רעים), יש גם לול, מטעים, פרדס, ואפילו מפעלון המייצר מסחטות לפרי הדר. לקראת סוף אוקטובר, כאשר ועד ממונה עדיין לא נראה באופק וייצוב המערכת הכלכלית היה לעובדה (חזרה לתזרים מזומנים חיובי, סגירת חובות עבר), החלו גם בתחום הקהילתי-חברתי להיראות סימני התאוששות. לקראת גיבוש תוכנית משק לשנת 2007 החליטה ההנהלה הקיימת, בגיבוי החברים, לא להמתין עוד לגואל חיצוני אלא להביא להחלטה הצעה לפיה יפעל חולית תחת מודל כמו-ועד-ממונה, לפחות על-פי אותם עקרונות. חולית, שהוא קיבוץ שיתופי, יגייס מנהל קהילה חיצוני שיתפקד לצדו של הורציו, המנהל העסקי. בהנהלה יכהנו, אפוא, שני שכירים, ועוד שלושה מחברי הקיבוץ. גם בתחום הרגיש ביותר, הדמוגראפי, החלו החברים לגלות יוזמות וכעת הם מנסים, בשיטת "חבר מביא חבר", לקלוט אוכלוסייה צעירה מבחוץ.

 

מחולית דיווחו לרשם ולתנועה על החלטתם הפנימית. מכיוון הרשם המשיכו לשתוק. דווקא מהתנועה גילו לפתע התעניינות רבה. מזכיר התנועה, זאב (ולוולה) שור, ובכירים אחרים בתנועה, מיהרו להגיע אל הקיבוץ הדרומי, לחזק את ידי חבריו בהחלטתם. בחולית, למען האמת, לא ממש אהבו את ההתעוררות המאוחרת הזו. מילא הרשם, הוא לא ממש במגרש שלהם, אומרים שם, אבל מתנועה שמדברת גבוהה גבוהה על פיתוח קיבוצים, על אי-ויתור - ציפו ליותר. לדבריהם היא לא הייתה נוכחת בשבילם, ממש בזמן שהם רצו בחיבוקה.

 

מי "אשם" במצב שנוצר? בתנועה לא מדברים בקול אחד. יש הטוענים שרזי יהל, שהצליח ליצור קשר טוב עם הקיבוץ, לא קיבל את ההזדמנות להמשיך בליוויו עד לסיום הטיפול במשבר (בגלל חילוקי דעות פנים תנועתיים). יובל אור, הרכז האזורי, מעדיף לכוון חצים כלפי משרד הרשם. שם, הוא טוען, ידעו לטפל במהירות במקרים משבריים אחרים שהובאו לפניהם, אך במקרה הזה נדם קולם. עמרי כנען, רכז הרכזים, מאשר כי אכן קיבל את "התיק" לידיו, ולדבריו התמהמה התהליך בגלל המלחמה ובגלל סיבות שונות אחרות. "בשורה התחתונה", אומר כנען, "מעז יצא מתוק. חברי הקיבוץ, שמגלים אחריות רבה, החליטו לא להיתלות באחרים, לקחת את גורלם לידיהם, והם ימשיכו בהתנהלות עצמית בעזרת התנועה בעיקר בתחום הטיפול הדמוגראפי. אני מקווה שזה יעבוד. בתנועה מוגדרים היום 15 יישובים כקיבוצים זעירים, שיש בהם פחות מחמישים חברים, ושעבורם יש לבצע פעילות דמוגרפית מואצת".

 

ש: יש מי שמפנים לעברך את האחריות על הטיפול הלקוי בחולית.

עמרי כנען: "חלק מהתפקיד שלי הוא שיגידו שדברים קורים או לא קורים בגללי. אבל מה שבאמת חשוב בשבילי הוא שהיום המצב של חולית טוב יחסית. הם לקחו את גורלם בידיהם".

 

כשנשאל הורציו ויניצקי, מרכז המשק של חולית, האם כדברי כנען "מעז יצא מתוק", הוא עונה: "יכול להיות. בעובדה, קיבוץ שלפני ארבעה חודשים החליט שהוא לא יכול להתנהל לבד, לוקח עכשיו את האחריות. אם באמת חשב כנען שמעז יצא מתוק כשהתקבלה ההחלטה התנועתית בשעתו - אז הוא השקיע מחשבה, וכל הכבוד לו".

 


 


מסמכים חדשים בעיתונות תנועתית וכללית



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים