רוח הבג"ץ - בימ"ש הזכיר לבית-אורן ולהחותרים את "הצדק החלוקתי" ואת בג"ץ הקרקעות של הקשת המזרחית, כשדן במחלוקת נדל"נית. הטענות על קיפוח הקיבוצים נדחו




 

יעקב דרומי

 


"עקרון הצדק החלוקתי" ממשיך להכות גלים. השופטת יהודית שבח, מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, קבעה שכאשר קיימות פרשנויות אחדות לשאלת גובה הפיצוי שיקבלו קיבוצים במקרה של שינוי ייעוד הקרקע שהייתה בבעלותם - יש לבחור בפרשנות המצמצמת, ברוח העקרונות שהתווה בג"ץ הקשת המזרחית.

 

בתיק המדובר היו שני קיבוצים, החותרים ובית-אורן, בעלי זכויות החכירה במקרקעין שייעודם שונה מחקלאי למסחרי. לפי החלטה 727 של מועצת מקרקעי ישראל (שעסקה בשינוי ייעוד קרקעות ומתן פיצוי לחוכרים), היו הקיבוצים זכאים, בגין ויתורם על הקרקע, ל-27% מערך הקרקע ששונה ייעודה. בין הקיבוצים ומינהל מקרקעי ישראל הוסכם כי את הפיצוי יקבלו בכך שיוחכר להם חלק מהקרקע ששונה ייעודה, ובה יוכלו לעשות שימוש מסחרי.

 

חברת "הפארק הטכנולוגי בחיפה" קיבלה את זכויות הבנייה בשטח, מטעם שני הקיבוצים. בהסכם בינה לבין המינהל נקבע כי האחרון מתחייב "לפצות את בעל הזכויות על-ידי החכרת חלק מהקרקע ששונה ייעודה". בהמשך הגישה החברה לבית המשפט, באמצעות עורכי הדין רן יגנס ועופר טויסטר, תביעה נגד המינהל, בטענה כי קופחה בשיטת חישוב השטחים המגיעים לה, שכן, על-פי עמדתה, יש לחשב את חלקה היחסי בקרקע בניכוי שטחי הציבור, שייעודם לא שונה למסחרי. המינהל, באמצעות עו"ד תמי ברעם מפרקליטות מחוז תל-אביב, התנגד לשיטת חישוב זו וטען שיש לבצע את החישוב מתוך כלל שטחי התוכנית. ההפרש בין שיטות החישוב מגיע למיליוני ש"ח.

 

בעניין זה קובעת השופטת, יהודית שבח, כי "המילים אינן חזות הכול". לדעתה, לאחר שבוטלה, בבג"ץ הקרקעות, החלטה (727 הגם שהיא מוסיפה לחול, במקרה זה, על העסקה שבין המינהל לבין הקיבוצים) - "יש לפרש אותה על דרך הצמצום וברוח קביעות בג"ץ הקשת המזרחית, באופן שהפרשנות שניתנה להחלטה בפסק דין זה, אופיה, רוחה ומהותה, יגברו, במקרה של התנגשות, על הפרשנות האחרת המבוססת על ניסוח מילולי דווקני כזה או אחר".

 

קבלת עמדת הקיבוצים לגבי חישוב הפיצוי, אומרת השופטת שבח, תעניק להם "פיצוי עתק אשר חורג במידה בלתי-מתקבלת על הדעת מן הזכויות שהיו לקיבוצים, ואינה מתיישבת עם החלטה סבירה והוגנת שצריכה להיעשות על-ידי גוף ציבורי בשים לב למשאבי הקרקע המצומצמים ובשים לב לזכויותיהם של יתר המגזרים". לגופם של הדברים, מנמקת השופטת, אין להתבונן רק בשטחים ששונה ייעודם, אלא יש לראות את התוכנית על כל חלקיה, ולכן החישוב צריך להיעשות מכלל השטחים שבה. השופטת דוחה גם את הטענות בדבר אפלייה וקיפוח כלפי הקיבוצים, ואומרת: "הרי עסקינן בקרקע חקלאית שערכה היה זניח ואשר הפכה לפתע לקרקע השווה הון עתק אשר ערכה מתבטא במיליוני ש"ח. ההנאה הכלכלית העצומה כתוצאה משינוי הייעוד, הנאה לה זכו מתי מעט, רק סקטור מצומצם מן הציבור, אינה עולה בקנה אחד עם טענת קיפוח".

 


 


מסמכים חדשים בעיתונות תנועתית וכללית



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים