מאבק במלכיה בין השכונה והקיבוץ בשאלת הייצוג בוועד המקומי



מאבק במלכיה בין השכונה והקיבוץ בשאלת

הייצוג בוועד המקומי

טל אלמליח


מלכיה

אנשי ההרחבה מעוניינים להיבחר כחברי ועד - אך החוק מונע בעדם

 

תושב שרכש בית בשכונה קהילתית לא יכול להיבחר לוועד המקומי, ויש ליצור דרכים כדי לעקוף את ההגבלה הזו, עד לשינוי החקיקה בנושא. כך התברר בשבוע שעבר בפגישה בין נציגי קיבוץ מלכיה והמועצה האזורית הגליל העליון. הפגישה, שנעשתה לבקשת הקיבוץ מתוך רצון להבין ולהבהיר את הסוגיה המורכבת של סמכויות הוועד המקומי והוועד המוניציפלי, מעלה קונפליקט משפטי שבמשרד הפנים עדיין לא מצאו דרך כיצד לפתור אותו.

 

על פי סעיף בצו המועצות האזוריות משנת 1958 נקבע מצב שבו בקיבוץ ישנה "זהות ועדים" בין הוועד המקומי והנהלת היישוב - כלומר מי שנבחר לכהן כחבר במזכירות הקיבוץ מכהן גם כחבר הוועד המקומי. כך נוצר באופן מעשי גוף אחד, ולא ועד מקומי ומזכירות נפרדים כמו במושב.

 

המציאות החדשה בקיבוצים יוצרת בעיה בנושא, משום שאגודה מוניציפלית (אג"ם), בשונה מהקיבוץ (אגש"ח - אגודה שיתופית חקלאית), היא ארגון שהמועצה האזורית אינה יכולה לעבוד מולו, תקציבית, משפטית וכדומה. האגודה המוניציפלית היא ארגון וולונטרי, שהתושבים כלל אינם מחוייבים להיות חברים בו. על פי צו המועצות האזוריות חבריו אינם יכולים להיבחר לוועד המקומי, ולכן נוצר מצב שבו הם משוללי זכויות. "הבעיה התחילה כאשר תושבים רצו להיבחר לוועד המקומי ולא יכלו", מסבירה יונית קורן (שניר), מנכ"לית המועצה. "אם הם יגישו בג"ץ על הנושא הם יזכו - כי אין היגיון שתושבים גרים ביישוב ואין להם זכויות שוות". כיום אגודות שיתופיות פועלות מול המועצה בעקיפין, על פי הסכמים שונים, כקבלן משנה של הוועד המקומי המספק שירותים לחברי האג"ם, שכן רק כך ניתן להעביר תקציבים לתושבי השכונה. "הפתרון הנוכחי הוא נבון, כי הוא יוצר את האג"ם כזרוע ארוכה של הוועד המקומי", אומרת קורן. "הבעיה היא שזה מבוסס על רצון טוב בלבד, וצריך לתת לזה תוקף משפטי".

 

אחד הפתרונות האפשריים, אותו תיאר עו"ד איתן מימוני, הוא הצטרפות התושבים והחברים ל"אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית", בה תתקיים זהות ועדים בין ועד ההנהלה של האג"ם ובין הנהלת האגש"ח לאחר שהמועצה האזורית תכיר באג"ם כ"יישוב השיתופי", דהיינו האישיות המשפטית בעלת הזכויות בתחום המוניצפאלי ביישוב. הבעיה בכך היא שהקיבוץ יחדל להיות היישוב השיתופי, וכן שחובה ש-80% מחברי היישוב יהיו חברי האגודה החדשה, שההשתתפות בה, כמו באג"ם, וולונטרית. פתרון אחר הוא הפרדת הוועדים כאשר הוועד המקומי יקבל אחריות על כל התושבים והנהלת הקיבוץ תעסוק באגש"ח בלבד. אז הבעייתיות היא בנושא גביית המסים שמותרת על פי החוק לוועד המקומי, שהינה מוגבלת ולכן נמוכה מכפי שכיום האג"ם גובה, מה שיוביל ירידה באיכות החיים ביישוב.

 

הסבך המשפטי בשאלה "מי מנהל את היישוב" נפתר במקרה של מלכיה, בהסכמת כל הנוגעים בדבר. "הפורום שהתכנס החליט שכל זמן שצו המועצות האזוריות לא יתיר זאת, לא יינתנו סמכויות לאגודה המוניציפלית", אמר שמוליק שריג, מזכיר הקיבוץ. "שינוי החקיקה ייקח זמן, ואנחנו ננסה לשתף את אנשי האגודה המוניציפלית בניהול היישוב באמצעים שונים - הסכמים, ישיבות משותפות ועוד. צריך פשוט לנהוג בתבונה ורגישות". "כשיש קונפליקט חוזרים לניירות, וכשלא ברור מה סמכויות הוועדים, זה רק עניין של רצון טוב", מסכמת קורן. "לכן, אם קיבוץ הולך להרחבה הוא צריך להבין שיש לכך משמעויות".








עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים