חבר עם תיק - חבר גבע זכה בערעור בבימ"ש על החלטה להוציאו מהקיבוץ לאחר שתקף את אישתו




חבר עם תיק

אריק בשן


גבע החליט להוציא חבר שתקף את אשתו בקיבוץ (והורשע בדין) החבר ערער על ההחלטה בבית-המשפט - וזכה (גם אחרי שהקיבוץ ערער לעליון). השופטת: כדי להחליט על הוצאת חבר שהורשע בפלילים ראוי לכתוב זאת במפורש בתקנון

 

אפילו תקף חבר קיבוץ את אשתו והורשע על-פי דין - אין הדבר מחייב את הרחקתו מחברות בקיבוץ. אפילו נערך דיון באסיפה, ש"מצאה" כי עבר החבר עבירה שיש בה "מעשה פלילי שביסודו אי-יושר" או "מעשה בלתי-הוגן הפוגע ביסודות הקיבוץ או באורחות חייו" - עדיין אין בכך כדי להוציא חבר מקיבוצו. בשבוע שעבר משך קיבוץ גבע, ביוזמתו, ערעור שהגיש לבית המשפט העליון על פסק דין שניתן לפני כשנתיים במחוזי בנצרת. בכך נותרה על כנה ההחלטה לפיה עילות הוצאתו של החבר, לכאורה על בסיס התקנון, אינן חוקיות ויש לבטלן בנסיבות העניין.

 

החבר, בן מושב, הגיע לקיבוץ בעקבות אהבתו בשנת 1993 והתקבל לחברות ב-.1997 אלא שהחיים הזוגיים עלו על שרטון ובשנת  2002 הוגש נגדו כתב אישום בגין תקיפה ואיומים נגד אשתו, אישומים בהם הודה ואף ריצה חודשיים מאסר בפועל. המשך "המשפט" היה באסיפת הקיבוץ ובהצבעה בקלפי, בה הוחלט על הוצאת החבר מחברותו בקיבוץ. אלא שהחבר, שסירב להשלים עם ההחלטה, פנה להליכים משפטיים באמצעות עו"ד ארנון מילר, כשעל הקיבוץ מגונן עו"ד דרור רכס ("קנט את רכס").

 

לטענת החבר, לא התקיימו בעניינו העילות להוצאת חבר על-פי התקנון. הרשעתו בפלילים, לדבריו, מקורה בסכסוך משפחתי פנימי שאין להגדירו כמעשה שיש בו אי-יושר או כמעשה הפוגע ביסודות הקיבוץ, ולטענתו המעשה שביצע אינו מהווה, על-פי הפרשנות החוקית, עבירה שיש עמה קלון או שיש בה כדי לפגוע בחובת הנאמנות שלו כלפי הקיבוץ. הקיבוץ טען כי ההליכים שביצע בתחומו היו בתום לב ובדרך המקובלת, ללא חיפזון ורק לאחר שמזכירות הקיבוץ ניסתה לשכנע את החבר שלטובת העניין רצוי שיוותר על חברותו ביוזמתו ובהסכמתו, בתמורה להסדר כספי נדיב. לטענתו, אין לערב פרשנות משפטית וחוקית באשר לכוונת מתקני תקנון הקיבוץ. המונח "אי-יושר" מתכוון למהות הערכים שעל חברי הקיבוץ לכבדם, ולמעשה הפוגע ביסודות הקיבוץ - בין השאר יסודות של טיפוח רעות ואחווה בין חבריו.

 

השופטת גבריאלה (דה-ליאו) לוי קבעה כי הסמכויות שהוענקו לאסיפת הקיבוץ אינן חסינות בפני ביקורת שיפוטית. הוצאת חבר מקיבוץ הנה החלטה שפגיעתה קשה, וניסוח עמום אינו מספיק כדי לקבל החלטות כה גורליות. יש כאן פרשנות שנוגדת את עקרון החוקיות, פוסק בית-המשפט ומוסיף כי לא ניתן להקנות לאסיפת קיבוץ כוח לקבוע האם עבירה שנעברה יש עמה קלון או לא, מבלי שהדברים נאמרו מפורשות. זהו מונח שלקוח מן המשפט הציבורי ולא ניתן להגדירו בלא אמות מידה ברורות וממצות. אסיפת הקיבוץ כלל לא הביאה לדיון את עצם השאלה אם מדובר בעבירה שיש עמה קלון, ויש בכך פגם מהותי המביא לבטלות החלטתה. גם לגבי השאלה של פגיעה ביסודות הקיבוץ מקבל בית המשפט את טענות החבר: מדובר במעשה שנעשה כלפי אשתו בלבד ורק כלפיה הוא מהווה סיכון, אם בכלל. אם קיבוץ רוצה לומר כי אדם שהורשע בכל סוג של פלילים, אין לו מקום בקרב חברי הקיבוץ - ראוי שיאמר זאת במפורש בתקנונו, קובע בית המשפט ומקבל את תביעת החבר לבטל את הוצאתו מהקיבוץ.

 

הקיבוץ, שערער, כאמור, על ההחלטה בפני בית המשפט העליון - החליט למושכה לאור הערות בית המשפט. פרקליטו של החבר בערעור, עו"ד אורן טננבוים, סבור כי לחברי הקיבוץ אינטרס מובהק כי תקנוני הקיבוצים יקבעו בלשון ברורה אילו מעשים במדויק מהווים עילה להוציא חבר משורותיהם. ערפול ועמימות עלול לשרת, בנסיבות לא-ידועות ולא-צפויות, רוב מקרי כזה או אחר, אשר חבר "מותקף" יתקשה להתמודד עמו.


 


מסמכים חדשים בעיתונות תנועתית וכללית



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים