"שיאן השכר" בקיבוצים הוא רכז המשק, עם 17,952 שקל ברוטו לחודש

יעקב לזר


התפרסם סקר השכר בקיבוצים לשנת 2006. אחרי מרכז המשק מככב המזכיר עם 15,716 שקל, מנהל הקהילה (14,716 שקל) ומנהל הרפת (12,500 שקל). בכל המשרות בקיבוץ משתכרים למעלה משכר מינימום, בכל הקיבוצים שענו לסקר מפרישים לפנסיה

 

מחלקת משאבי אנוש בתנועה הקיבוצית וחברת פילת ליעוץ בניהול משאבי אנוש, ערכו גם השנה, כמו בשנה שעברה, סקר שבדק את מדיניות השכר והתנאים הנלווים בקיבוצים. בסקר השנה תוככנו להשתתף 40 קיבוצים, אך עקב אירועי המלחמה בצפון, פיזור האוכלוסייה וקושי באיסוף הנתונים, השתתפו בסופו של דבר בסקר 27 קיבוצים אשר העבירו נתוני שכר של כ-2,200 עובדים. 13 מהקיבוצים מתוך ה-27 מתנהלים בשיטת "רשת הביטחון", 7 בשיטת "מודל משולב", ו-7 בשיטת "שיתופי-מסורתי".

 

הסקר כלל שכר ברוטו ממוצע (לפני הורדת מס קהילה פרוגרסיבי) של 180 תפקידים שונים במשרה מלאה במשק ובקהילה. הוא לא כלל משרות חברי קיבוץ העובדים במפעלים.

 

הנתונים המתפרסמים כאן הם ממוצע ההשתכרות במשרה מסוימת בשקלול הכנסת גברים ונשים וקיבוצי צפון ודרום.

 

בעל השכר הגבוה ביותר במשק הקיבוצי הוא מרכז המשק - 17,952 שקל בחודש. אחריו מזכיר הקיבוץ עם 15,716 שקל, ומנהל הקהילה - 14,716 שקל. בין ענפי החקלאות, מנהל רפת משתכר 12,500 שקל לחודש, עובד מקצועי ברפת 6,600 שקל, ועובד לא מקצועי 4,560 שקל.

 

נתוני השתכרות נוספים: מנהל חשבונות ראשי - 11,070 שקל לחודש, מנהל משאבי אנוש 10,830 שקל, מנהל ענף מזון (בקיבוץ גדול) 9,900 שקל, תמחירן 8,755 שקל, מנהל חדר אוכל (בקיבוץ גדול) 6,770 שקל, טבח מקצועי 6,790 שקל, קופאי חדר אוכל 4,010 שקל, עובד חדר אוכל 3,930 שקל. רכז חינוך 8,800 שקל, רכז גיל רך 7,580 שקל, רכז חברת הילדים 6,400 שקל, מטפלת מובילה 4,700 שקל, מטפלת "רגילה" 3,900 שקל. רכז בריאות 7,780 שקל, סייעות שיניים 5,560 שקל, מנהל מגזר קשישים 5,350 שקל, מפעיל תעסוקת מבוגרים 4,840 שקל. מנהל ענף הבגד 5,870 שקל, עובד מחסן בגדים 3,860 שקל, רכזת תרבות 6,100 שקל, מנהל כלבו 6,080 שקל, עובד כלבו 4,180 שקל, מציל בבריכת שחייה 4,530 שקל, רכז נוי 7,050 שקל, רכז ביטחון שוטף (רב"ש) 6,050 שקל, מנהל תחזוקה 7,400 שקל, מנהל חשמליה 8,030 שקל, מסגר 5,930 שקל, מנהל תחום השכרת דירות 6,631 שקל, עובד לא מקצועי באירוח כפרי 4,087 שקל, מנהל יזמות בינונית 5,130 שקל.

 

מבדיקת הממצאים עולה, כי באף משרה בתחום המשק הקיבוצי לא משתכרים שכר מינימום (בכל המשרות משלם הקיבוץ לפחות 10% יותר מגובה שכר מינימום).

 

ממצאים נוספים: 100% מהקיבוצים שהשתתפו בסקר מפרישים פנסיה לחבריהם. רמת ההפרשה הממוצעת מזכה את החבר בפנסיה חודשית של 2,818 שקל.

 

אחוז המפרנסים בגיל חובת עבודה הממוצע הינו כ-71% מכלל חברי הקיבוץ. ב-63% מן הקיבוצים מופרשים ומשולמים כספים כמנגנון פנימי של דמי אבטלה לחברים. משך הזמן המקסימלי למתן דמי אבטלה או חיפוש עבודה לחברים - 109 ימים. ב-74% מן הקיבוצים קיימת מדיניות הבטחת הכנסה לחברים בלתי משתלבים או בעלי צרכים מיוחדים. ב-30% מן הקיבוצים מתקיים מנגנון פיצויי פיטורין לחברים. 48% מהקיבוצים מבצעים עדכוני שכר אחת לשנה.

 

59% מן הקיבוצים משלמים בונוס שנתי לפחות לחלק מן העובדים. 7% מן הקיבוצים משלמים תמריץ חודשי ו-12% מחלקים דיבידנדים מהמפעל. אף קיבוץ אינו משלם משכורת 22%.13 מן הקיבוצים משלמים תמריץ אחר - הבולט שבהם הנו תמריץ אישי. 30% אינם משלמים כלל תמריץ או בונוס.

 

ב-30% מן הקיבוצים קיימת מדיניות הגבלת פערי שכר. ב-37% מהקיבוצים גודל הפער בשכר הוא 1:3, ב-13% הפער הוא 1:4, וב- 13% 1:8. ב-37% מהקיבוצים הפער הוא "אחר". לא השתתפו בסקר קיבוצים שיש בהם פער של 2:1.

 

באשר להשכלה של חברי קיבוצים: אקדמאי בעל תואר שני ומעלה 8%, אקדמאי עם תואר ראשון 26%, מקצועי שאינו אקדמאי 32%, ולא מקצועי 34%.

 

עורכת הסקר דפנה קנטור, מנהלת מחלקת משאבי אנוש הקיבוצית, אמרה כי קיומו של המידע מאפשר לקבל פרופורציות אמיתיות ואובייקטיביות, כשמקבלים החלטות לגבי השכר. עבור החברים מהווה הסקר משענת אובייקטיבית ובלתי תלויה לבדיקת מצב השתכרותם. קנטור הוסיפה כי היא רואה בסקר נדבך חשוב לקיום ערכים של הוגנות ושקיפות בניהול העבודה בקיבוץ, גם בזכות העובדה כי מדובר בפרסום השכר הממוצע המקובל למשרה. "דבר זה מאפשר לנו להישמר מפני סחף לניהול בלתי תקין או מוטה, בתחום רגיש זה של שכר. חשוב לציין כי מדובר בנתוני שכר ברוטו, וכי לאחר הורדת מסים, הפער בין מקבלי השכר הגבוה לנמוך מצטמצם משמעותית".








עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים