יש הסדר - רמת-השופט יעבירו למגידו 14% מאחזקותיהם ב"פוליגל" תמורת 10 מיליון ש"ח




יש הסדר

אריק בשן


רמת-השופט מוכר חלק מאחזקותיו ב"פוליגל" למגידו * כדי להסדיר את חוב הקיבוץ לבנקים ולשחרר את שטח המגורים משעבוד

 

עכשיו זה סופי: רמת-השופט יעביר למגידו 14% מאחזקותיו ב"פוליגל", בתמורה ל-10 מיליון ש"ח. בכך יעמוד בהתחייבויותיו כלפי הבנקים, והדבר יפשיר את הקרקע משעבודים. אסיפת הקיבוץ אישרה את המהלך ברוב גדול של 90% מהמצביעים. במבנה הבעלות החדש של פוליגל יחזיק, אפוא, רמת-השופט כ-37% מהמניות (לעומת 51% בעבר), מגידו יעלה את חלקו לכ-36%, והשותף הגרמני, חברת "באייר", ישמור על 26% מהמניות שהיו בידיו.

 

כוונותיו של רמת-השופט לדלל את אחזקותיו בפוליגל אינן חדשות. הן צצו מעל פני השטח כבר לפני ארבע שנים, לנוכח איום הבנקים לתבוע את כינוס נכסי הקיבוץ בגין אי-תשלום חובות. החובות, שנאמדו אז בעשרות מיליוני ש"ח, מקורם בכושר הסדר לא-הגיוני שנקבע בשעתו לקיבוץ, בעיקר בהסתמך על הישגי העבר של פוליגל - תעשיית מוצרי פוליקרבונט ופוליפרופילן לצורכי בנייה, תעשיה וחקלאות. אלא שעם השנים נכנס פוליגל לקשיים, וברמת-השופט החל תהליך השינוי באמצעות רן רונן (בית-אורן). רונן התנה את כניסתו לתפקיד יו"ר הקיבוץ בתוכנית הבראה מקיפה שתכלול, בין השאר, את הסכמת הקיבוץ לוותר על כל אחזקותיו בפוליגל, או לפחות על השליטה. בתמורה לכך הסכימו הבנקים, עקרונית, לוותר על מרבית חוב הקיבוץ, לאפשר לו הסדרת מקורות לקרן הפנסיה ולשחרר את שטח המגורים משעבוד.

 

התוכנית הגדולה הביאה למעט אי-שקט, בעיקר בקרב קבוצת עובדי פוליגל חברי הקיבוץ, אך אושרה בסופו של דבר. מי שממש לא אהבו את התנהלות שכניהם, היו השותפים ממגידו: הכיצד מקבל רמת-השופט החלטות עצמאיות שנוגעות למפעל המשותף, שאלו, ואף שקלו לרכוש את חלקו של רמת-השופט בפוליגל. עוד אלה שוקלים, ולתמונה נכנס "פלרם" של רמת-יוחנן, המייצר מוצרים דומים לאלה שבפוליגל - אך לאחר כחצי שנה של מו"מ קיבל פלרם "רגלים קרות" והודיע: אני בחוץ.

 

בינתיים, בשנים האחרונות, הצליח פוליגל להתאושש כלכלית ולהביא לבעליו הישגים נאים (בשנת 2004 הכנסות של 140 מיליון ש"ח; בשנת 2005 הכנסות של 160 מיליון ש"ח, ובשנת 2006 הכנסות של 180 מיליון ש"ח). רמת-השופט, שלא יכול היה להתנתק מהתחייבויותיו כלפי הבנקים לוותר לפחות על חלק מאחזקותיו, הלך על האופציה של מגידו. לפני כשנה הצליחו הצדדים, בהליך של גישור, להגיע לזיכרון דברים על עסקה, לפי שווי חברה של קרוב ל-70 מיליון ש"ח. בשבוע שעבר קיבלה העסקה, כאמור, תוקף ציבורי. "בעבר נבעה ההתנגדות מהחשש שהמפעל לא יישאר בקיבוץ ושמקור הפרנסה העיקרי יאבד", מסביר יו"ר הקיבוץ הנוכחי, מיכה טיסר, את הצלחת המהלך. "התנאים החדשים והמחיר החדש המעודכן של המפעל מיתנו את ההתנגדות, ומרבית החברים סבורים עתה שמדובר בהישג טוב, שמחד מסדיר סופית את חובו של הקיבוץ לבנקים, ומאידך משחרר את שטח המגורים משעבוד, מה שיאפשר להיכנס לטיפול מהיר יותר בשיוך דירות לחברים, ולצמיחה דמוגרפית".


 



מסמכים חדשים בעיתונות תנועתית וכללית



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים