צום שיתופי - מתכונת יום כיפור בקיבוצים שונים




צום שיתופי - מכפרים בצפון

קרני עם-עד, תחיה שירן


איך נראה יום כיפור בקיבוץ? * בדיוק כמו בחוץ! * סקר של מכון החגים הקיבוצי "שיטים" לקראת יום כיפור מראה כי החברים אינם עובדים במשק, ורבים צמים ומבקרים בבית-הכנסת * קיבוץ למהדרין, ויש דוגמאות מהשטח

 

מדגם מיוחד שערך מכון החגים הקיבוצי "שיטים" לקראת יום כיפור, בקרב 36 קיבוצים, מצביע על כך שברוב הקיבוצים קיימות "מסגרות" המשמרות את אופיו הייחודי של המועד, לרבות יום שבתון, סעודה מפסקת, לימוד ותפילה שמוקדשת גם לבנים שנפלו במערכות ישראל. בהסתמך על נתוני המשאל המייצג, הגיע מנכ"ל המכון, אבי זעירא, למסקנה כי ניתן לראות התקרבות במנהגים ובמסורות בין החוץ לקיבוץ, ואימוץ דפוסים שבשנים עברו לא היו קיימים בחברה הקיבוצית. למרות שהטקס הקיבוצי ביום התענית והסליחות מדגיש ביתר שאת את הישראליות, מלחמת יום כיפור וזכר הנופלים - הרי שגם מרכיבים אורתודוקסיים קלאסיים נכנסו לחצר הקיבוצית, תוך טשטוש הבדלים תרבותיים. על-פי המדגם, טוען זעירא, אין כבר הבדלים כלשהם בנדון בין הקיבוצים המשתייכים לזרם התק"ם לבין אלה של הקיבוץ-הארצי. "למרות כל אלה", מסייג מנכ"ל שיטים, "התחושה היא שלא כל הקהילה לוקחת חלק בערב יום כיפור, אלא רק פרטים מתוכה".

 

להלן כמה ממצאים מתוך הסקר:

 

מקיבוץ חניתה נמסר כי יש בית כנסת והוא מועבר לאולם הקולנוע בקיבוץ, כדי שיהיה די מקום למתפללים. המנהג שהתפתח בחניתה: "על האש" של הנעורים.

בחמדיה אין בית כנסת וגם לא מקום חלופי לתפילה, אבל 30% מהחברים צמים. ביום כיפור מניחים בחדר האוכל את ספר ההרוגים של הקיבוץ (כך נכתב במקור) כדי שכולם יוכלו לעלות ולעיין בו.

ביוטבתה שבערבה אומנם יש בית כנסת, אבל אין בו התכנסות של הציבור. 50% מהקהילה מקפידים לצום ומתפנים לשיחות וללימוד בערב ובבוקר.

במשמר-העמק, ברמת-יוחנן, במעגן-מיכאל - אין בית כנסת, אבל בשני הראשונים יש כינוס לצורך לימוד ושיחה.

בקטורה ובבית-ישראל מדווחים על 80%-85 שצמים, ובבית-השיטה רק על 15.

בלוטן יש בית כנסת, ויותר מ-50% אחוז צמים. לקראת יום כיפור מקיימים ילדי המקום עפיפוניאדה, המתמקדת בבקשת סליחה ובתפילות.

בקיבוץ אפיקים מדווחים כי 60% מהחברים צמים ובית הכנסת מלא עד אפס מקום.

יגור, לעומת זאת, מעיד על 30% מהחברים שמתענים בצום, למרות שרבים פוקדים את בית הכנסת.

אין אירוע מרכזי באפיקים, אבל יש ניסיונות לעשות זאת.

בגונן יש בית כנסת וגם מתכנסים בו ביום כיפור, כשאת התפילות מנהלים רב ותלמידי ישיבה מהאזור. הסעודות - מפסקת ומתחלת - מתקיימות במשותף.

בקיבוץ הקטן פלך אין בית כנסת, אבל 55% מתושביו מקפידים לצום. הייחוד של פלך: הקהילה כולה יוצאת ליממה משותפת של שיחה ולימוד.

 

המשותף לכל הקיבוצים במדגם: בכולם לא עובדים ביום כיפור. רק חמישה קיבוצים דיווחו על קיום תורניות הכרחיות, בעיקר בענפי החקלאות.

 

מכפרים בצפון

תחיה שירן

 

כפר הנופש בגונן מתמלא לקראת יום הכיפורים * במרום-גולן סגור

 

יותר ויותר ישראלים ומשפחותיהם מעדיפים לשהות במהלך חגי תשרי ומועדיו בבתי המלון ובחדרי האירוח בגליל, במקום בבתיהם.

 

מנתוני התפוסה עולה כי גם את יום הכיפורים מעדיפים הנופשים לעשות מחוץ לבית. נכון ליום סגירת הגיליון (שלישי), נותרו רק חדרים בודדים במקומות הפתוחים לאירוח קהל ביום הכיפורים.

 

בירור על מנהגי הצום של הנופשים מעלה כי במהלך היום מוצע מזנון קר לאלה שאינם צמים, ואילו לאורחים שצמים מוגשת ארוחה מפסקת, והם מוזמנים להצטרף לתפילות הנערכות ביישובים ובקיבוצים.

 

מאיר (כושי) לוי, מנכ"ל כפר הנופש בגונן, מדווח על תפוסה כמעט מלאה לסוף השבוע של יום הכיפורים. לדבריו, מתקיימת בכפר הנופש מסורת בת 25 שנים, לפיה מגיעים מדי שנה שלושים אברכים ממרכז הרב צוקרמן בירושלים לשהייה בכפר הנופש גונן, והם מתפללים יחד עם שאר חברי הקיבוץ בבית הכנסת המקומי.

 

במרום-גולן, לעומת זאת, סגורים חדרי האירוח המקומיים ביום הכיפורים. ערן גליק, מנהל תיירות מרום-גולן, מסביר את ההחלטה בכך שנופשים רבים היו עורכים "מנגל" במהלך היום, בניגוד לאווירה הכללית השוררת בקיבוץ ביום הצום.

 

ועוד בגליל: "הקהל", האירוע השנתי לזהות יהודית ותרבות ישראלית מבית "בינה" של התנועה הקיבוצית - עולה השנה, באופן חד-פעמי, מרמת-אפעל צפונה - אל מכללת תל-חי, שם יתקיים ביום הראשון של חול המועד סוכות (8.10).


 



מסמכים חדשים בעיתונות תנועתית וכללית



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים