הנשק החדש: תנשמת - בשובל משתמשים בתנשמות כנשק ביולוגי נגד מכרסמים




הנשק החדש: תנשמת

אושרה סגל, באדיבות עלון המועצה האזורית בני שמעון


שמשון שגב, צפר חובב משובל, הכניס לקיבוצו תנשמות, כ"נשק ביולוגי" נגד מכרסמים * בעקבות ההצלחה יפוזרו ארגזי קינון לתנשמות ב-13 יישובי המועצה האזורית בני שמעון * כזה ראה וחדש

 

בקרוב, אם תרימו מבט אל עמודי תאורת הגדר ביישובי המועצה האזורית בני שמעון (בנגב הצפוני), תבחינו בכלובים מיוחדים שהותקנו עליהם. אם תשאלו את עצמכם על מה מדובר - דעו שאלה ארגזי קינון לתנשמות, המשמשות כאמצעי טבעי לפתרון בעיית העכברים והנברנים האחרים. זהו פרויקט חדש של מחלקת התברואה במועצה האזורית - בשיתוף חבר קיבוץ שובל, צפר חובב - שנתמך על ידי המשרד לאיכות הסביבה והיישובים עצמם.

 

הכול התחיל לפני יותר מ-15 שנה, כאשר פנו עובדי השדה של קיבוץ שובל אל שמשון שגב, חבר הקיבוץ, וביקשו להיעזר בידע שצבר בתחום הצפרות כדי להתגבר על מכת נברנים, הזוללים את זרעי החמניות שנזרעו באדמה. שמשון פנה לאנשי קיבוץ שדה-אליהו שבעמק בית-שאן, שצברו ידע בתחום הספציפי הזה במשך שנים, וביקש את עזרתם. התשובה שקיבל הייתה חד-משמעית: תנשמות. בעזרת נגריית הקיבוץ בנה שמשון 12 ארגזי קינון. חלק מהם הוצבו על עמודי עץ בשדה, והשאר על עמודי תאורת הגדר של שובל.

 

"אחרי החורף הראשון מאז הצבתם של הארגזים ראינו שכולם אוכלסו", מספר שגב. "התנשמות השתמשו בארגזים להטלת ביצים ולגידול גוזלים. שנה לאחר מכן כבר ניתן היה לזהות את ההבדל מבחינת כמויות הנברנים בשדה".

 

במהרה התברר כי השמחה הייתה מוקדמת מדי. לא עבר זמן רב והארגזים שבשדה נגנבו, עם התנשמות שבתוכם. שמשון הבין שהצבתם מחדש לא תהיה יעילה, ולכן החליט לוותר על הארגזים שבשדה ולהוסיף ארגזים חדשים לאלה שכבר הוצבו על עמודי התאורה. "בעבר היו בבתים פתחים בהם יכלו התנשמות לקנן באין-מפריע. עם השנים, בגלל שינוי סגנון הבנייה, התנשמות לא מצאו להן יותר מקומות קינון. לאחר שהבנו את החשיבות שבתנשמות, החלטנו לעזור להן לגדול", מסביר שמעון פשלי, תברואן המועצה האזורית.

 

לפני כשנה פנתה המועצה אל המשרד לאיכות הסביבה, בבקשה להירתם לפרויקט התנשמות. לאחר תכתובות בין המועצה למשרד הוסכם כי המשרד יממן 80% מהפרויקט ואילו המועצה, בעזרת היישובים, תממן את השאר.

 

מאז ומעולם התמודדה החקלאות עם מזיקים מסוגים שונים, בהם מכרסמים. עם התפתחות החקלאות המודרנית עלתה רמת היבולים ואיכותם השתפרה, אך במקביל גדלה כמות המזיקים. התמודדות החקלאים עם הבעיה כללה, לא פעם, שימוש בחומרי הדברה חריפים, שלעיתים הזיקו יותר משהועילו. מעבר לחלחול הרעלים אל מי התהום והפיכת היבול למסוכן לבריאות, הם גם פגעו בבעלי חיים נוספים בסביבה, בעיקר בדורסים למיניהם, שניזונו ממכרסמים שהורעלו.

 

בשנת 1981 חברו אנשי אקדמיה מאוניברסיטת תל-אביב ומהאוניברסיטה העברית בירושלים אל החברה להגנת הטבע ורשות שמורות הטבע, במטרה לשים קץ למצב ולהציע חלופה לחקלאים. אתר הניסוי שנבחר היה שדות קיבוץ נאות-מרדכי, שם הותקנו ארגזי קינון לתנשמות. לאחר שהניסיון לא צלח, החליטו אנשי קיבוץ שדה-אליהו לקחת על עצמם את הטיפול בנושא. במהרה החלו להגיע תוצאות חיוביות מהשדה. כיום קיימים בשובל 17 ארגזי קינון, וכמות נוספת, 91 ארגזים, נמצאת בבנייה כדי לחלקם ל-13 יישובי המועצה - שבעה לכל יישוב.

 

התנשמת, דורס לילה, ניזונה בעיקר מנברנים, והיא מחוברת לסביבת החיים של בני האדם בגלל הימצאותם של נברנים אלה בסביבה זו.

 

שמשון שגב, חשמלאי במקצועו, חובב צפרות מזה ארבעים שנה, התחיל בתחביב עוד בילדותו. את עבודת הגמר שלו בבית הספר עשה בנושא הציפורים, ומאז, מדי שנה, הוא יוצא לסיורי צפרות בארץ, בעיקר בעונת החורף. לפני כמה שנים אף זכה לקבל פרס מטעם החברה להגנת הטבע, על פעילותו למען מרכז הצפרות. הוא פנה אל חברת החשמל בבקשה להתקין מיגון ברחבי הארץ נגד התחשמלות של עופות גדולים, כגון דורסים, שקנאים וחסידות.

 

מאז הוצבו הארגזים הראשונים בקיבוץ שובל הם הפכו לחלק מהנוף המקומי, ולנושא לשיחות בחדר האוכל. בין השאר, מסופרים שם על סערת חורף, אשתקד, שהפילה עץ על גדר הקיבוץ. כשהגיעו אנשי המקצוע כדי לפנותו, גילו את אחד מארגזי הקינון שנפל ובו גוזלים. שמשון הוזעק למקום והגוזלים עברו לטיפולו. אחרי כמה ימים הוא פנה לגן הזואולוגי בבאר-שבע, והגוזלים הועברו לשם. הוסכם כי לאחר שיגדלו יוחזרו לשגב והוא ישחרר אותם בטבע, באזור שובל. לפני כחודש הגיעה שיחת הטלפון המוסכמת, וכבונוס קיבל שגב במתנה חמישה בזים. לאחר הסבר חינוכי על העופות הדורסים, שניתן בגן הילדים שבקיבוץ, שולחו לדרכם הבזים בנוכחות הילדים בשעות הבוקר, והתנשמות שוחררו בלילה.


 



מסמכים חדשים בעיתונות תנועתית וכללית



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים