מפלת השינוי - 65% מחברי דגניה ב' דחו את השינוי




מפלת השינוי

אריק בשן


מאת מושיק

לאחר תהליך ארוך שבסופו מודל "רך", החליטו רוב (65%!) חברי דגניה ב' לדחות את השינוי בקיבוצם * והם בכלל לא ידעו שהם שיתופיים

 

על השינוי עובדים בדגניה ב' כבר 15 שנים, כמעט מאז שהחל הטרנד הזה בתנועה הקיבוצית. נבחר צוות ועוד צוות, יועצים חיצוניים באו והלכו, חוגי דיון לחברים, כמה וכמה אסיפות קיבוץ. הכול. לפני עשר שנים עשו כאן אפילו מהלך תמחור משרות, שליבה את היצרים והביא להפוגה ממושכת. לפני כשנתיים וחצי, אחרי פסק זמן מרצון, שוב עלו קולות השינוי ובדגניה ב' קיבלו החלטה שחוזרים למסלול, הפעם אך ורק עם כוחות פנימיים. צוות השינוי, בראשות המזכיר, ניסח מסמך עקרונות, הציג את הכוונות בפני החברים והלך לבדוק את הפוטנציאל בקלפי. 51% נתנו לצוות "אור ירוק". לא ממש מספיק, אמרו בצוות, אבל עם האמונה כי למדו מהן החוליות החלשות ומהו הכיוון הנדרש כדי להעביר, בסופה של הדרך, "מודל משולב רך" - תקציב שוויוני עם תוספת ותק מכאן, ומרכיב שכר דיפרנציאלי משם - המשיכו במהלך. שוב כינסו את החברים לחוגי דיון, קיימו מפגשים אינטימיים עם משפחות, הסבירו לשתי קבוצות היעד (צעירים ומשפחות; בני 55+) שהשד לא כל-כך נורא, ובסוף השבוע האחרון הצעידו את הציבור לקלפי כדי לאשר את השינוי המוצע.

 

הכישלון היה צורב: רק 35% אמרו כן. 65% מכלל החברים הצביעו: לא!

 

אבי אייזנברג, מזכיר הקיבוץ (40), שנולד בכפר-דניאל (מושב שיתופי) והגיע לקיבוץ כשהיה נער בן 16 - מאוכזב מהתוצאה, אם כי לא מתוסכל, לדבריו. "זוהי תחושה קצת מוזרה לי", הוא אומר, "בימים אלה אני מסיים קדנציה של שלוש שנים. ליוויתי את התהליך לאורך כל הדרך. באופן אישי הייתי בעד שינוי גדול, ללכת הרבה יותר רחוק, אבל השלמתי עם תוכנית מתונה יותר. לדעתי התוכנית טובה עבור בני ה- 55+, ואולי קצת פחות טובה, בשלביה הראשוניים, עבור הגילאים הצעירים יותר. עכשיו צריך להמשיך לחיות עם התוצאה. ההצבעה הזאת הייתה חשובה לקיבוץ. יש כאן אמירה ברורה. עד עכשיו חשבנו שאנחנו יודעים מה המצב, שזה בערך פיפטי-פיפטי. מה לעשות, התוצאות אחרות".

 

ש: עניין של אידיאולוגיה?

אבי אייזנברג: "אז זהו, שממש לא - וזה אחד הדברים המעניינים שקרו כאן. פרט לשלושה-ארבעה חברים, ההצבעה הזאת לא קשורה לאידיאולוגיה. החברים חושבים יותר על רווחתם, על משפחתם. אבל כנראה מאוד נוח לחיות היום בדגניה ב'. יש כאן אוכלוסייה גדולה של תושבים, הקיבוץ לא מוותר על תרבות בכל חג, אוכלים אצלנו בחדר האוכל שלוש ארוחות ביום, מלבד בשבת. כנראה שבסיטואציה כזאת לא הצלחנו לפצח את הקוד הגנטי. גם אם לא חשבנו שאנחנו כאלה - אנחנו שיתופיים יותר משיתופיים".

 

עכשיו, אומר אייזנברג, המבחן הגדול של הקיבוץ הוא כיצד ינהג ב"קבוצת המיעוט", חובבי השינוי. תשובה של ממש אין לו, רק הערה: "חבל שלא הצלחנו לשכנע את החברים לטובת השינוי שהוצע. אני חושב שזה היה צעד נכון שהתפספס".


 



מסמכים חדשים בעיתונות תנועתית וכללית



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים