יחי יחיעם - יומולדת 60 לקיבוץ




יחי יחיעם

סימה טלמון


יחיעם

קיבוץ יחיעם חוגג יומולדת שישים

בשלל אירועים ובתנופת התחדשות

מזל טוב

 

ביום שישי שעבר (1.9), חגג קיבוץ יחיעם שישים שנה להיווסדו. את האירוע המרכזי פתחו במפגש מחזורים מרגש על המדשאות סביב חדר-האוכל; אחר כך התכנסו כולם סביב שולחנות הארוחה החגיגית, ולבסוף קינחו בגולת הכותרת: מופע תיאטרלי רב משתתפים, שכלל חברי קיבוץ, ילדים, בני נוער, נכדים ועוזבי קיבוץ, בבימויה של איריס שביט, בת יחיעם. במשך חודשים אחדים עמלו כולם על המופע, בו הובא קולאז' של תמונות מהחיים ב"קיבוץ של פעם": קטעים מצולמים המשחזרים אפיזודות קצרות, פזמונים מהעבר ואירועים מחיי המשק. לערב הגיעו אורחים רבים, ביניהם בני קיבוץ וחברים לשעבר שבאו במיוחד מחו"ל.

 

למחרת, בשבת, נחנך מגרש כדורגל חדש, חוקי למהדרין, שהוקם בלב הקיבוץ - "עם דשא כמו בווימבלדון", אומר בגאווה אברהם רוזנקיאר, חבר הקיבוץ ומנהל הקהילה. את המגרש החדש העניקו ענפי החקלאות לקהילה, והמפעל תרם אף הוא סכום כסף להקמת גן פסלים, הנמצא כרגע בשלבי תכנון. המועצה האזורית תתרום את חלקה בשיפוץ המועדון לחבר, שלא זכה ל"מתיחת פנים" מאז שהוקם, לפני כחמישים שנה.

 

כל המתנות האלה מתווספות אל המענק ממשרד התיירות, שהתקבל לפני כשלוש שנים, עת הוכרז יחיעם כ"כפר תיירותי", וכלל מימון של כניסה מרהיבה הכוללת כבישים, גינות ופסלים. גן נוסף הוקם סמוך לאזור "טבע יחיעם". השנה מתכננים גם לבנות בית מוגן לחברים הוותיקים, שיפעל לצד הבית הסיעודי. "בכך אנו נותנים ביטוי מוחשי לדאגה לוותיקים והערכה לפועלם", אומר רוזנקיאר, ומוסיף: "הערב והמופע מאפיינים את יחיעם. גם אלה שבחרו מסיבות שונות לא לגור בקיבוץ, שומרים על קשר עמו ורואים בו את ביתם. לערב התיאטרלי יש משמעות כפולה. מצד אחד הוא משלב דורות של אנשים שחיו ביחיעם, תרמו והשקיעו מזיעת אפם כדי להכשיר את הקרקע הסלעית, ומצד שני הוא מסמל את ההתחדשות הטמונה בשילוב בין הדורות. הקיבוץ קם בתקופת מלחמה, וגם חג השישים מתקיים בצל המלחמה. אני מקווה שיש בכך סמליות של סגירת מעגל".

 

היום מתרחש תהליך של התחדשות ביחיעם, קיבוץ המונה כ-400 נפשות. משפחות מספר של בנים חזרו אל הקיבוץ על מנת להקים בו את ביתן. "לראשונה, לאחר כשבע שנים, נולדו תינוקות, ורואים בחצר הקיבוץ הורים צעירים עם ילדים", אומר רוזנקיאר. "זה בהחלט מאפשר להאמין שעם המשך תהליך שיוך הדירות, שאנו מתקרבים לסיומו, אכן ישתפר המאזן הדמוגראפי ויחיעם יהיה יישוב חי ופורח. גם מבחינה כלכלית יש שיפור מתמשך. אנחנו משלמים את החובות ומצמצמים את החוב באופן דרמטי. אני מאמין שתוך שנים מספר יהיו הקשיים מאחורינו, ונוכל להשקיע יותר בפרט ובקהילה".

 

השיירה והמבצר

 

כמה פרטים על המורשת וההיסטוריה

 

השיירה השם "יחיעם" ניתן לקיבוץ לזכרו של יחיעם וייץ, מפקד בפלמ"ח, שנפל בליל הגשרים (יוני 1946), באזור גשר כזיב. הקיבוץ נוסד בידי חברי "השומר הצעיר" מישראל ומהונגריה, ותחילה נקרא "קיבוץ הסלע". בזמן מלחמת העצמאות היה הקיבוץ מנותק ונצור בשל הכפר הערבי כברי, שישב על אם הדרך לקיבוץ. התחמושת והאספקה אזלו, וחודשו לזמן מה בזכות הטייס עזר ויצמן, שהביא במטוסו אספקה לנצורים. בחודש מארס, שנת 1948, לא נותרה ברירה אלא להוציא אל הקיבוץ שיירה עם אספקה. "שיירת יחיעם", שיצאה מנהריה, מנתה 92 לוחמים מגדוד 21 של חטיבת "כרמלי". ערביי כברי הציבו מארב בסמוך לכפר, והתפתח קרב קשה. במקום שבו הותקפה השיירה ניצבת כיום אנדרטה שתכנן יחיאל ארד (מקיבוץ סער), אחיו של אחד הנופלים בשיירה. המצור על יחיעם הוסר במאי 1948 במבצע "בן עמי", על שמו של בן עמי פרוכטר, מפקד שיירת יחיעם שהצטרף אליה ברגע האחרון ונפל בקרב שהתנהל שם. באוקטובר 1948 שוחרר הגליל העליון במסגרת מבצע "חירם".

 

המבצר מבצר יחיעם נמצא בתחום הקיבוץ. ראשוני המתיישבים, שעלו על הקרקע בשנת 1946, התגוררו בחורבות המבצר. הקירות העצומים שימשו להם מגן במלחמת העצמאות, כאשר היו נתונים במצור, ועמדות המגנים שוחזרו וניתן לסייר בתוכם. אין יודעים מתי בדיוק נבנה המבצר. ככל הנראה היה תחילה חלק מהנחלה של "מבצר המלך" במעיליא, מאוחר יותר נמכר למסדר הטבטונים, שרכש את הנחלה ביחד עם מבצר מונפור הסמוך. השולטן הממלוכי בייברס כבש את המבצר והרסו בשנת 1265. רוב המבנים הנראים כיום הם מתקופתו של ד'אהר אל-עמר, שייח' בדווי שהשתלט על הגליל בשנות השישים של המאה ה-18. ד'אהר אל-עמר בנה חומות חדשות, הקים מגדלים וחפר חפיר סביב המבצר. בתקופה זו כונה המקום בשם ג'ידין.


 



מסמכים חדשים בעיתונות תנועתית וכללית



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים