שליש מהקיבוצים הלכו לשותפויות בענף המדגה - שותפויות בדרגות שונות שומרות על ההגמוניה של הקיבוצים בענף



שליש מהקיבוצים הלכו לשותפויות בענף המדגה

טל אלמליח


שותפויות בדרגות שונות שומרות על ההגמוניה של הקיבוצים בענף.

יותר מחמישה משקים מחוברים מתפרסים היום על יותר מ-2,000 דונם


ברעם ומעוז חיים, משגב עם וניר דוד, לוחמי הגטאות ואפק, מעגן מיכאל ומעין צבי, כל

אלה הם שותפויות בענף המדגה שמקבל פנים חדשות בשנים האחרונות, כאשר יותר ויותר משקים

מתאחדים לגדל יחד דגים למאכל.

 

בחודשים האחרונים עובר ענף המדגה הישראלי, המרוכז רובו ככולו בידיים קיבוציות, שינוי משמעותי

שמכניס לו חיים חדשים ומציל עסקים רבים מפני סגירה. בחודשים האחרונים נוצרו שותפויות ונחתמו הסכמי

השכרה של שטחים מקיבוץ אחד על ידי קיבוץ אחר במספר מקומות. בבית אלפא שכרו את בריכות הדגים של

קיבוץ עמיר, מעוז חיים שכרו את שטחי המדגה של קיבוץ ברעם, ניר דוד שוכרים לעשר שנים את בריכות

הדגים של משגב עם, ושותפות נחתמה בין עין חרוד לבין חפצי בה.

לפי יואב חורין (איילת השחר), מזכיר ארגון מגדלי הדגים, מגמה זו הולכת ומתחזקת. "מתוך 25 אלף דונם

של שטחי מדגה בארץ שכולם שייכים לקיבוצים, שליש מהמשקים הם חלק משותפות כלשהי", אומר חורין.

 

"אנחנו מעריכים שיותר ויותר משקים ייכנסו לתהליכים הללו". עלויות הייצור ותנאי הסחר של ענף הדגים

מקשים מאוד את קיומן של יחידות ייצור קטנות, שלרוב אינן רווחיות. לעומת זאת, יחידות ייצור גדולות

הן בעלות יתרונות רבים, והן נוצרות בתהליך של משקים שמתאחדים באגודות או בשותפויות, וכאשר משקים

גדולים שוכרים בהסכמים ארוכי טווח שטחים ממשקים אחרים.

 

"מדגה קטן הוא שטח של 500 דונם לערך, לעומת משק גדול שמתפרס על משהו סביב 800-700 דונם", מסביר חורין. "משק מחובר הוא בערך 1,500 דונם, ויש היום חמישה משקים גדולים מאוד שהם יותר מ-2,000

דונם". לרוב קורה שמשק גדול יוצר הסכם עם משק קטן בהסכם ארוך טווח. לפי חורין, הסכם כזה משאיר את

המשק הקטן יותר ברשות הקיבוץ, ולא נותן לגורמים אחרים להשתלט עליו ולפגוע בענף על ידי הורדת

מחירים למשל, או אי השקעה בפיתוח.

 

בצפון הארץ השותפויות הן תופעה חזקה במיוחד, כאשר שטחם של שלושת המשקים הגדולים בגליל הוא קרוב

לחצי מכלל השטחים של הקיבוצים באזור.

 

"אחת הסיבות לכך", הוא מסביר, "היא שהיום כדי לשרוד ולהיות כלכלי צריך שלפחות 40 אחוז מהדגים יהיו

מזן אמנון, שהוא הדג המוביל בשוק. זה דג טרופי שבתנאי הגליל העליון קשה לו לשרוד בחורף בגלל

הטמפרטורה הנמוכה של המים. לעומת זאת, בעמק בית שאן יש לו תנאי גידול מתאימים מבחינה זו, אבל להם

יש בעיה של מליחות במים שמקשה את גידול דג הקרפיון, שגם הוא גידול מוביל בענף ושליש משוק הדגים".

 

השותפויות מתגברות על בעיה זו.

"יש פה מיזוג סינרגטי", מסכם חורין. "זה חיבור שמשלים לשני משקים - קרפיונים בגליל ואמנונים

בעמקים. זה תהליך מבורך ומלווה בהשקעות בתשתית שמאפשרות להגיע לרמות ייצור גבוהות".

 









עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים