קחו מקצוענים, חברים - הרעיון השיתופי היה ונשאר מלא קסם, אבל אל תחפשו את התשובות במה שהיה




קחו מקצוענים, חברים

ורד מוסינזון, בת נען


הרעיון השיתופי היה ונשאר מלא קסם, אבל אל תחפשו את התשובות במה שהיה

העתיד הקיבוצי על-פי ורד מוסנזון

 

"אנשים מוכנים להתחלק בכל רק כשאין להם כלום"

 

זה היה משפט שאבא שלי, משה מוסנזון, אמר פעם, לפני הרבה שנים, כשעלתה השאלה הנצחית: "התנועה הקיבוצית לאן". מאז, בכל פעם שהסוגיה עולה, חוזר המשפט הזה ומהדהד. השאלה "מה צריך לעשות כדי שהתנועה הקיבוצית תמריא" - מחייבת הגדרות ברורות: מהי המראה, מהי התנועה ומהו קיבוץ. כל המושגים האלה לא מאוד ברורים היום.

ברור שהנושא הכלכלי, כמו גם האידיאולוגי, הם המפתחות. כמי שמלווה ארגונים מהיבטי המיתוג והפרסום, קשה לי שלא להבחין בנחיתות ממנה סובלות החברות הקיבוציות. מיתוג הוא הדרך בה מוצרים מגדירים זהות. אין סיבה שמוצרים הבאים מקיבוצים ייראו כפליטים זנוחים משלהי שנות השמונים. אם יש משהו שראוי להשקיע בו יותר מאשר הידע הקיים במקום - זו הנקודה. לא כל מי שהיטיב להכין קישוטים לשבועות יודע איך נכון ליצור זהות תאגידית לחברה. קחו מקצוענים, חברים. בחרו אותם היטב.

אל תחפשו את התשובות במה שהיה. לא כל מה שנעשה בעבר מתגלה כנכון. תהליך קבלת ההחלטות במרבית החברות הקיבוציות סובל מעודף דעות וחולשת מחליטים. רק לתזכורת: יש הטוענים כי גמל הוא סוס שתוכנן על-ידי ועדה.

היזמויות המקומיות, הקטנות, יכולות לגדול אם ייתנו להן מקום וחמצן. להגיד לאנשים "לכו תעשו" בלי לתת להם כלים שיווקיים, הבנה בסיסית בתקשורת, קהלי מטרה, תקציב לצאת לדרך - זה כמו לשלוח אנשים למלחמה מודרנית עם מקלות ואבנים. זה לא יכול לנצח לאורך זמן, רק לפתח כעס ותסכול.

הרעיון השיתופי היה ונשאר - בעיניי, לפחות - אוטופי, מלא קסם, מכוון אל שלב מתקדם יותר באנושות. אולי, כתוצאה מכל המהפך הזה, יצמח סוג מזוקק, אחר, של קיבוץ, כזה שיהווה מודל חדש, שימשוך אליו סוג חדש של אנשים, שישכיל להתעלות מעל החולשות האנושיות. אני רוצה להאמין שהנוסחה האומרת "מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו" יכולה עדיין להרים את ראשה ולהוכיח שהקיבוץ, כשמורה אידיאולוגית, עדיין לא נפח את נשמתו.

 

* סופרת, עוסקת בניהול קריאטיבי


 



מסמכים חדשים בעיתונות תנועתית וכללית



עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים