זעיר ומסעיר

אריק בשן


נמשכים המאבקים על עתיד הקיבוץ הזעיר מיצר (רמת-הגולן)  - ורם האגודות שוב נדרש להתערב - הפעם מתגוששים על: קיבוץ-מושב, תנועה-מועצה, פרנסה-אבטלה (ועוד הרבה יותר)

 

במיצר לא יוצאים מהמצר. הבעיות שמעלים חברי הקיבוץ הזעיר שבהתהוות ממשיכות לזרום אל רשם האגודות השיתופיות, אל התנועה הקיבוצית ואל התקשורת. בעיני המתבונן מהצד נוצר הרושם שהמאבק הענייני סטה מהמסלול והיה, לכאורה, להתמודדות שסוחפת הכול: בין "טובים" ל"רעים", בין "חרוצים" ל"בטלנים", בין "שוחרי הקיבוץ" למתנגדיו. זירת התגוששות של ממש.

 

לקראת סוף יולי, כשבצפון עסקו בחיזבאללה ובקטיושות, נחת במשרדו של רשם האגודות, בירושלים, מכתב חריף מטעמה של קבוצת חברים ממיצר. הקבוצה תבעה לקיים חקירה נוספת על המתרחש בקיבוצה: חבריה מבקשים, בין השאר, לבטל את החלטת הוועד לפטר/לקצץ במשרות החברים ביישוב כדי להעסיק במקומם קבלנים או עובדים זרים; טוענים שהוועד הממונה עושה ככל יכולתו להוציאם לעבודות בחוץ למרות שהוא מודע למצב התעסוקתי הקשה באזור ולכך שאין תחבורה סדירה - בעוד הוועד משקיע, לטענתם, את מרצו ואת ממון הקיבוץ בהרחבת הלול והמטעים, הוא טוען למצוקה תקציבית ומקצץ בתקציביהם האישיים עד "סמוך לקו העוני". הם תובעים מהרשם להתערב כדי לחדול ממה שהם מכנים "טרור האיומים" ו"צעדי ענישה דרקוניים" כנגד החברים, ובעיקר לבטל את החלטת הוועד כי עד סוף החודש הזה, מי שלא ימצא מקום עבודה - יבטלו את תקציבו ויחלו בהליך הוצאתו מהקיבוץ.

 

עבור הקיבוץ הזעיר, זוהי חקירה שנייה בתוך חצי שנה. גם אז, בשלהי 2005, רוב מקרב חבריו (18 בסך הכול) ביקשו חקירה. גם אז הטענות היו דומות. בחודש מארס 2006 אימץ מנהל תחום הפיקוח במשרד הרשם, אילן רונן, את ממצאי החוקר זרח יהב וקבע כי הקיבוץ ימשיך להיות מנוהל באמצעות ועד ממונה מטעם התנועה במשך שנה נוספת, אבל איושו ישתנה ולצד שלושת חבריו "החיצוניים" יצורפו שני חברי קיבוץ. דניאל יפה (רמת-יוחנן), שסיים את תפקידו באגף הכלכלי של התנועה, מונה לראש הוועד (במקום איתן סט, גדות), ולצדו עמיקם אסם (אפיקים) וסול לביא (אלמוג), שניהם פעילים בכירים בתנועה. מהקיבוץ צורפו ליליאן ארדילס וגולן דדון - אבל השקט לא נשמר יותר משלושה חודשים.

 

על פי-מכתבם, מיום 27.7.06, של תשעה מחברי מיצר (המהווים 50% מכלל החברים), בכוונת הוועד לגרום בפועל לחברי הקיבוץ לנטוש את הנקודה, באמצעות "ייבושם". הוועד, לטענתם, אינו מוכן להשלים עם העובדה כי מרבית החברים מוכנים לבחון "מודל שאינו קיבוצי" לגידולם הדמוגראפי, ועושה הכול כדי למנוע זאת. הם מציינים את התפטרותו לאחרונה של דדון, חבר ועד מטעם החברים, בטענה כי הוועד מקבל החלטות "שאינן רואות את החבר בראש סדר העדיפויות... נוהג כקלגס, בזלזול, התנשאות וכפייה". כמו היו"ר הקודם זוכה גם הנוכחי, יפה, לבליסטראות מילוליות כמו: "אגרסיבי" ו"מניפולטיבי", והתנועה הקיבוצית נחשדת כמי שבדעתה "להנחית בקיבוץ 'רכבת אווירית' של מועמדים לחברות", ולנסות ליישב בו "כוחות משימתיים" (כגון תנועות נוער) שאין כל מכנה משותף בינם לבין חברי הקיבוץ בפועל. לחיי הקהילה של מיצר, כותבים החברים לרשם, נשקפת היום סכנה קיומית. לטענת החתומים על המכתב, הוועד אפילו לא מצא מקום להגיב על העתק המכתב שנשלח אליו, ובחר להפיצו לכלל חברי הקיבוץ במטרה, לטענתם, לעודד את "מלחמות היהודים"; לייצר עימות בין המתלוננים לבין עצמם; ולסכל את התוכניות של אלה מביניהם (ולטענת הכותבים מדובר ברוב מכלל החברים) שמעדיפים לבחור ב"אופציה המושבית".

 

דניאל יפה, יו"ר הוועד, מעדיף שלא להתייחס למכתב, כמו גם לעמדות מחבריו. יפה סבור שהעלאת הנושא בתקשורת תגרום לנזק. לדבריו, זה לא יועיל לקיבוץ, לחבריו, ובוודאי לא לתנועה הקיבוצית. גולן דדון, חבר הוועד המתפטר, מאמין שדווקא ההפך הוא הנכון: "הרכב הוועד הממונה אומנם השתנה", הוא אומר, "אבל צריך לומר שהיחס המשפיל לחברי הקיבוץ נמשך. הייתה לנו תקווה שמשהו ישתנה, אבל המצב רק החמיר".

 

ש: מעבר לבעיות "היחס", עכשיו אתם מעלים אופציה חדשה - מושב.

גולן דדון: "נכון שזה חדש יחסית. כמה חודשים. אבל אני, כמו חברי ועד אחרים, שמענו מרשם האגודות שככה המצב לא יכול להימשך. מה שמעניין אותו הוא שהיישוב יגדל. נטור - קיבוץ של הקיבוץ-הארצי, לא הרחק ממיצר - בשבילו זה מודל מצליח. הבנתי ממנו שהוא יאשר מודל דומה גם לנו. שוחחנו על העניין עם ראש המועצה האזורית אלי מלכה, שהבטיח לעזור לנו. על-פי הנתונים שבידינו, מרבית חברי מיצר רוצים לפרק את הקיבוץ ולהפוך אותו למושב - אבל לזה התנועה לא מוכנה, והיא מפעילה מכבש לחצים באמצעות עמיקם אסם, שהוא גם חבר הוועד".

 

אסם מעדיף להתייחס לטענות העולות ממיצר תחת הכובע של "מנהל המטה לצמיחה דמוגרפית" של התנועה, לא כחבר ועד. אבל, בין לבין, הוא הודף את הטענות כאילו יש החלטה לקצץ במשרות חברים ולהעסיק קבלנים ותאילנדים. "ההחלטה היחידה היא לאור המלצת רשם האגודות להביא לכך שחברים יעבדו וישתתפו בפרנסת הקיבוץ, כמתחייב ממעמדו כקיבוץ שיתופי", אומר אסם, "ועובדה היא, שאכן הצלחנו בכך שמרבית החברים היום יוצאים לעבודה. צריך להבין שלא מדובר בקיבוץ טיפוסי שיש בו מוסדות כמו כלבו וחדר אוכל. אין כמעט מוסדות, ולכן אין כמעט הקצאת תפקידים".

 

ש: והטענות לגבי מצוקה תקציבית ואיום "לגרש" חברים?

עמיקם אסם: "מיצר הוא קיבוץ שאוכל את ההון העצמי שלו, וההחלטה היא לאזן את התקציב. בגלל מצב המלחמה אנחנו עושים זאת בהדרגה. מדובר בגישה עקרונית: אין מקום בקיבוץ שיתופי למערכת התחשבנות דיפרנציאלית עם חבר - או שאתה תורם את חלקך או שאתה לא חבר קיבוץ. במקרה זה הרשם אפשר לנו להביא לידיעת חברים שאם לא עובדים - אין תקציב; שמי שלא ימצא עבודה ללא סיבה מספקת לא יהיה חבר קיבוץ. בינתיים אין צורך במימוש, משום שרוב החברים מצאו עבודה, ולאף אחד, בשלב זה, לא נפגע התקציב".

 

ש: מדוע, בעצם, לעמוד בדרך הרוב המעוניין ב"מושב"?

"חברי מיצר מנסים לשכוח כי הם 'קיבוץ בהתהוות'. מספר חבריו פחות ממה שקובע התקנון ולכן הוא מנוהל על-ידי גורם חיצוני, במקרה זה התנועה. לא אפשרי שבקיבוץ מסוג זה החברים יחליטו להפוך למשהו אחר. מי שרוצה מושב, שילך למושב. הם קיבלו אמצעי ייצור וקרקע כדי להיות קיבוץ. יש מי שמפזר את האשליה שמרגע שיהיו מושב יופרטו אמצעי הייצור הגדולים (כמו 25% מאחזקות חמת-גדר, רפת משותפת עם אפיק, גד"ש בשותפות אזורית וכו' - א"ב), ואז למה לקלוט חברים נוספים שיקטינו את חלקם? זה בלתי-אפשרי ובלתי-מוסרי".

 

ש: אבל לכך, הם טוענים, הרשם יסכים.

"הרשם אמר שאם תתקבל החלטה שמיצר רוצה להפוך למושב, הוא לא יעצור בעדו. אז אולי הרשם לא יתערב, אבל יש כאן גם תנועה. אלה נכסים של התנועה ושל האומה ושל קיבוצים באזור שהפרישו להם קרקעות. לכן, לא הם שיחליטו מה יקרה עד שלא יהיו קיבוץ-קיבוץ, עם שלושים חברים לפחות. עד אז אנחנו עושים הכול כדי לייצר תוכנית של תנופת קליטה. התוכנית תובא לדיון כאשר נחשוב שהיא ניתנת להגשמה. המלחמה קצת עיכבה את הדברים, אבל צריך לקוות שזה יצליח ויהיה לנו קיבוץ בעל ערך, בעל תוקף ובעל יכולת קיום".



 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים