הגיל הרך ונזקים עקיפים בראש טבלת הקושי

נחמן גלבוע

 


רכזי אזור הגליל המערבי ערכו בדיקה מקיפה של הקיבוצים

באזור הצפון כדי למפות את סוג העזרה הנדרשת לקיבוצים

בעת המלחמה וביום שאחרי

 

בימים אלו קיבלו על עצמם שני רכזי אזור הגליל המערבי של התנועה הקיבוצית, דורית בקר (שמרת) ואמנון צורף (גנוסר), ללוות עוד 20 קיבוצים בעמק יזרעאל, וכך יכלו להשוות בין העיסוק בקיבוצים שבהם החיים נמשכים כרגיל, לבין הקיבוצים הנמצאים מעל לשלושה שבועות תחת אש ואיום מתמיד. בסיוריהם התכופים בקיבוצי החזית הם בדקו מדדים שונים כמו קיומו של צוות חירום, נפילות בתוך הקיבוץ או רק מסביב שהשפיעו בצורה שונה על התארגנות הקיבוץ, תפקוד מערכת החינוך, התרבות והרווחה, יציאה מהקיבוץ, מעקב אחרי תנועות האוכלוסין, פגיעה כלכלית ועוד.

 

הבדיקה הזו שפורטה בטבלה גדולה שבה נרשם כל קיבוץ, הולידה אצל בקר וצורף מספר תובנות שהועברו לבית התנועה הקיבוצית. "ניתן לומר שבכל הקיבוצים (פרט לאחד) קיבלו אותנו ברצון ואפילו בהתרגשות", הם מדווחים, "הודו על הביקור, ובחלק מהמקרים ביקשו לשמור על קשר רצוף.

 

בעיית ענף החינוך בגיל הרך עלתה בכל המקומות בעוצמה רבה. ברוב הקיבוצים הנזקים העיקריים הם עקיפים - פגיעה בתיירות, ביזמויות, בעסקים הקטנים, בחינוך ובהוצאות נוספות שלא ברור מה גורלם. לפגיעות ישירות יש פיצוי והתנאים ברורים".

 

אחת התובנות שלהם היא שככל שהקיבוץ קרוב יותר לגבול מדד החרדה בו נמוך יותר, משום שקיבוץ כזה מאורגן ומורגל יותר למצב. השכונות הקהילתיות, הם מציינים, פשוט התרוקנו פרט לאחת שבקיבוץ יסעור. בהקשר הזה ראוי לציין שבשכונות אין מערכת כריזה, ורובן מאוכלסות על ידי משפחות עם ילדים. לגבי מטה החירום של התנועה הקיבוצית נכתב במסמך התובנות כי רוב הקיבוצים ערכו הסדרי אירוח פרטיים עם קיבוצים אחרים, וחלקם התלוננו שנאמר להם על ידי המטה שהכול תפוס ואין מקומות. "היה קו טלפון אחד שרוב הזמן היה תפוס", אומרת בקר, "ולאחר שנאמר לאנשים שאין מקום, הם פנו אלינו ולפעמים יצרנו קשר בינם לבין קיבוצי עמק יזרעאל.

 

המטה השתדל לעזור אבל לא תמיד זה התאים לאנשים. לדעתי זה גם היה טוב שהקיבוצים הגיעו לפעמים לתשובות בעצמם". בקר וצורף גם מציינים שהייתה הערכה בקיבוצים לביקורים של מזכירי התנועה ומטה החירום.

 

פרק נכבד בתובנות עוסק בנושא היום שאחרי. "צריך כבר עכשיו לחשוב על היום שאחרי בהמון מובנים", אומרת בקר. "במובן הכלכלי יש בדרך כלל מי שמטפל בזה, אבל צריך לחשוב גם על מערכות אחרות כמו הגיל הרך. מערכות הגיל הרך בקיבוצים האלו מפורקות לחלוטין, וכל הילדים התפזרו בדרך כזו או אחרת. כשהם יחזרו יתעוררו הרבה שאלות כמו האם להעביר אותם לשלב הבא או להחזיר אותם לתקופת מה לקבוצות האם, כיצד לטפל בטראומות הקשות שהם עברו, מה לעשות עם תשלומי ההורים שירצו החזרים, ואיך לבנות מחדש את הקשר אתם. בנושא הזה אנחנו נמצאים בקשר עם מחלקת החינוך של התנועה, ועם המועצה האזורית מטה אשר שעושים עבודה מדהימה. נצטרך לעבוד הרבה בשיתוף פעולה עם כל הגורמים, כדי להחזיר את החיים למסלולם הקודם".








עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים