הגנבים באים

טל אלמליח 


חיים דיין

שרשרת סדרתית של גניבות רכוש וגניבות חקלאיות בקיבוצים צריכה להדליק פרוז'קטורים אדומים. עוד שלב באובדן התמימות הקיבוצית - תם עידן המפתח מתחת לעציץ

 

ביום ד' שעבר נערך בלשכתו של שר החקלאות שלום שמחון דיון חירום בנושא גניבות חקלאיות - בעיקר בקר וצאן. הבעיה מחמירה משנה לשנה, ורבים מקורבנות הגניבות הם קיבוצים.

 

הפגישה אצל השר נועדה למצוא פתרון הולם לבעיה. אולם, במגזר הקיבוצי, גניבות חקלאיות הן רק קצה הקרחון של מציאות קשה הרבה יותר: הקיבוצים, הן שטחיהם החקלאיים והן בתוך הקיבוץ ודירות החברים, הם חלומו של כל גנב. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בגניבות של כל דבר אפשרי - מפריצות לבתים וגניבת כסף, דרך גניבת רכבים ועד מחשבים ממשרדי הקיבוץ ואפילו כלי נשק מבתים פרטיים. "להערכתי, רק בשנה האחרונה מדובר ביותר ממאה מיליון שקל של נזק לקיבוצים כתוצאה מהגניבות", אומר דובי דקל, רכז הביטחון של המועצות האזוריות.

 

מכת מדינה

 

חיים דיין, יו"ר ארגון מגדלי הבקר לבשר בישראל, אומר, כי הוא אינו זוכר היקף כה חמור של גנבות בכל 30 השנים שבהן הוא עוסק בגידול בקר. רק בשנת 2005 נגנבו יותר מ-6,000 ראשי בקר. עגל בגיל שחיטה שוקל קרוב לחצי טון, ומחיר קילו בשר הוא כ-14 וחצי שקל. במונחים כספיים מדובר בסביבות ה-50 מיליון שקל נזק לענף. "עליית מחיר הבשר היא הסיבה העיקרית להחמרה במצב, שכן משתלם יותר לגנבים לבצע את הגניבה", אומר דיין. "אם מחשבים את כמות הגניבות המדווחת ביחס לגודל העדר, הרי ששיעור הגניבות בישראל הוא מהגבוהים בעולם".

 

דן נאמן, סמנכ"ל אגודת הנוקדים, מספר כי בענף הצאן ממדי הבעיה דומים. "רוב הגניבות מתרחשות לקראת החגים, בעיקר חגים של המגזר הערבי, ולרוב במכות גדולות של כמה עשרות או מאות ראשים בפעם אחת". מדובר באלפי ראשים בשנה שנגנבים, כשמחיר טלה בגיל שיווק הוא 1,000 שקל. הנזק לכלל הענף הוא במיליונים רבים. "עיקר הבעיה", אומר נאמן, "היא לא ברמת משק הצאן כולו אלא ברמת המגדל הבודד. גניבה של 50 טלאים יכולה לחסל רווח של שנה שלימה".

 

"אין כל כך מה לעשות לאחר שנגנב הצאן", אומר נאמן, "כי אין יכולת לזהות צאן גנוב לאחר שמורידים את המספר מהאוזן והגנבים שמים מספר חדש במקומו". בקרב מגדלי הבקר יש כאלה שמשתילים שבב בעור העגל. בפגישה שנערכה בלשכתו, הודיע שמחון כי משרד החקלאות ייערך להקמת בנק DNA שיאפשר איסוף דגימות בעת סימון העגל ובמידת הצורך יאפשר זיהוי הבקר הגנוב.

 

נאמן אומר, כי בעוד שפעם היו גונבים לרוב טלאים בגילאי שיווק, סביב גיל 5 חודשים, היום גונבים גם טלאים צעירים מגיל שבוע ועד חודש וחצי, ומפטמים אותם אצל הגנבים. הגנבים מספיק בטוחים בעצמם כדי לגדל את הצאן הגנוב אצלם והדבר מצביע על תעוזה רבה בקרב הגנבים.

 

לדברי חיים דיין, היחס הסלחני של רשויות החוק היא אחת הסיבות המרכזיות למצב הנוכחי. בדיון אצל שר החקלאות התייחס דיין לאוזלת ידה של המשטרה בהציגו את נתונים לפיהם בשנת 2003 נפתחו 484 תיקים שעניינם גניבות חקלאיות ורק 5 הסתיימו בהרשעות ובשנת 2004 הסתיימו בהרשעות רק 4 תיקים מתוך 538.

 

קיבוץ שניר בגליל העליון הוא דוגמא שמייצגת את תופעת גניבות הבקר. כ-25 עגלים נגנבו מתחילת השנה מתוך עדר שמונה כ-1,200 ראש. מאיר רייכרד, מנהל הענף, שכר סייר שדות במשרה מלאה כדי לא להותיר את השטח ללא שומר במשך כל שעות היממה. למרות זאת, נגנבו לפני כחודש 3 עגלים ממרעה סמוך לקיבוץ, מרחק כמה מאות מטרים מהגבול עם לבנון ובסמוך לריכוזים גדולים של הצבא. השומר היה בקצה השני של השטח ולא ראה את המתרחש. הגנבים הגיעו עם טנדר, חתכו את הגדר המקיפה את המרעה והעמיסו את העגלים על הרכב. לאחר מכן תיקנו את הפרצה בגדר, כך שעברו כמה ימים עד שהבחינו כי העגלים חסרים, ועד שהבחינו בסימני הפריצה. את הגנבים, כמו ברובם המוחלט של המקרים, לא תפסו.

 

קצה קרחון

 

הגניבות החקלאיות, כאמור, הן רק חלק מבעיה רחבה ביותר של גניבות מקיבוצים.

 

בשנים האחרונות, היצירתיות והתעוזה של הגנבים שוברות שיאים. רכוש מבתים, ציוד חקלאי כמו צינורות וממטרות, פירות ממטעים וירקות מהשדות, דגים מהבריכות, פרות מהרפת, בקר וצאן מהמרעה, טרקטורים, ברזלים וחומרי בניין, ולאחרונה גם מגופי השקיה עשויים ממתכת מהשדות - כל אלה הם רשימה חלקית של הרכוש שנגנב. בגבעת ברנר הורידו אפילו את שמות הנופלים מהאנדרטה כי הם עשויים ממתכת.

 

דקל מעדכן על הגניבות שנרשמו בחודש אפריל השנה (הדו"ח על מאי עדיין בהכנה): בקיבוץ שובל נגנבו 2 בלות של חציר; במשמר הנגב הייתה פריצה לפינת החי ונגנבו תוכים, וגם פריצה לחשמלייה וגניבת ציוד; בדביר נגנבו 160 זקיפים ו-20 זויות של ממטרות אלומיניום; בגבעת ברנר נגנבו 6 עגלים מהרפת, מכונית וטנדר; בבית גוברין נגנב מחשב ממשרדי הקיבוץ ושני מחשבים מהנעורים; בנגבה נגנב רכב ו-17 עגלים; בגלאון: 5 עגלים ורכב; בכפר מנחם: רכב, אופנוע ומחשב פרטי; בכפר מסריק נפרצה דירה ונגנב אקדח; בכברי פרצו לנעורים וגנבו מערכת וטלוויזיה; בלוחמי הגטאות הייתה פריצה ליקב, ובמקרה נפרד נגנב קטנוע; בשומרת נפרצה דירה ונגנבו כסף ותכשיטים; בבית העמק נגנבו 20 עגלות; בשריד נגנבו טרקטור וכן מכולה עם מזגנים והתבצעה פריצה לדירה; ביפעת נגנב מיכל ריסוס מלא וכן 2 רכבים. במזרע התבצעה פריצה למטבח ונגנב ציוד וכן נגנב אקדח מדירה שנפרצה; במרחביה נפרצו 2 דירות וכן נגנב קטנוע; בגזית נגנבו שקדים מהמטע וחומרי ריסוס; בעין דור נגנב צינור של קוונוע; בגבת נפרצה דירה ונגנב ממנה רובה אם-16 - וזו רשימה חלקית בלבד.

 

חודש מאי עומד בסימן עלייה חדה במספר הרכבים שנגנבו בקיבוצים. למשל, רק באזור עמק יזרעאל (כולל עמק בית שאן וזבולון) נגנבו בחודש האחרון 20 רכבים, מהם 8 בעין חרוד מאוחד בלבד. שם באו קבוצת גנבים לארון המפתחות ובאין מפריע הניעו ונסעו.

 

"בחצי השנה האחרונה התופעה של גניבות בקיבוצים מחמירה", אומר גדי נויברט, מנהל מחלקת הביטחון של המועצה האזורית עמק בית שאן. "הגנבים פיצחו את הקוד של הקיבוצניקים. עד אז כמעט ולא נכנסו לתוך היישובים. היום הקיבוץ פרוץ לכל המעוניין, ויום אחד זה יכול להגיע גם לחדירה של מחבלים".

 

"חלק גדול מהגנבות נעשות לאור היום ובאין מפריע", אומר דקל. "הגנבים של היום הם לא הגנבים של פעם. הם מתוחכמים, חסרי פחד ולא חוששים מהמשטרה. הקיבוצים פרוצים כי למדו את נקודות התורפה שלהם. לא פשוט להתמודד עם הגנבים גם כאשר תופסים אותם בשעת מעשה. יש גילויי אלימות ואיומים בפגיעה פיזית".

 

ניר עמית, מנהל מחלקת הביטחון של המועצה האזורית זבולון, מספר, כי מלבד הגניבות האחרונות של מכוניות, נגנבו כמויות גדולות של יבולים מהשדות והמטעים של קיבוצי המועצה. ולא רק: "לאחרונה יש גנבות מברכות דגים, בעיקר בימי חמישי שישי וחגים, כאשר הגנבים אינם דווקא עבריינים עם תיקים במשטרה, אלא כאלה שבאים לדוג עם חכה ואם אין אף אחד - זורקים רשת.

 

באבוקדו יש קטיף עצמי - לעתים אפילו של מאות קילוגרמים והיו גם מקרים שהורידו טון מהעצים. יש גם פורצים שנכנסים לקיבוץ, מוצאים רכבים עם תיקים ועל-ידי שבירת החלון גונבים את התכולה. גונבים גם ברזל וצינורות, נכנסים לשטחים החקלאיים וגונבים ציוד חקלאי, לפעמים על ידי כך שמתחזים לנותני שירות, ובגלל שיד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה בקיבוץ, אז הגנבים נעזרים בהכוונה של אנשים מהקיבוץ כשהם מתחזים לנותני שירות, בעלי מקצוע וכדומה".

 

המשטרה צריכה סיוע

 

"השנה מגיעים נזקי הגנבות לשיא חדש", אומר דקל. "חשוב להדגיש שיש קשר הדוק עם מג"ב והמשטרה ושהם עושים מעל ומעבר, אבל זה לא מספיק. 2 סיורים כפריים על 3-2 מועצות לא יכולים לעצור את גל הפשיעה".

 

דן נאמן מוסיף, כי "המגדלים התייאשו כבר, ולא מבטחים אפילו את הצאן כי זה יקר מדי. גם אם תופסים את הגנבים, אז השפיטה היא אטית, סלחנית ולא מרתיעה". "מערכת המשפט לא מצליחה להתמודד עם התופעה ולייצר ענישה כי היא עמוסה", אומר דקל. "הציבור איבד את האמון במשטרה. על הרבה מהגנבות בכלל לא מדווחים וזו בעיה כי זה מקשה על המשטרה להבין את הממדים והאופי של הבעיה ולהתמודד עמה. חייבים לדווח כי הטיפול מושתת על הדיווחים".

 

"למרות המאמצים של המשטרה", אומר נויברט, "זה גדול עליהם. בישראל יש מספר נמוך להדהים של שוטרים ביחס לכמות האוכלוסייה, וזה במציאות ביטחונית שלוקחת את רוב משאבי כוחות הביטחון. לכן אין מענה מספק לתופעה הזו, כמו גם לתופעות לא פחות חמורות - מהקטל בדרכים ועד אלימות בפאבים".

 

בישיבה אצל השר שמחון הציג מפקד מג"ב ניצב חסיין פארס את הנתון האומר כי תופעת הגניבות החקלאיות מהווה 0.5% בלבד מכלל הפשיעה הארצית. השר קיבל את הצעת מפקד מג"ב והודיע על הקמת צוות בינמשרדי המשותף למשרד החקלאות ולמשרד לביטחון פנים שיגיש בתוך חודשיים את המלצותיו לצמצום תופעת הגניבות החקלאיות.

 

"בינתיים, בתוך היישוב אפשר לעשות הרבה יותר כדי למנוע גניבות", אומר נויברט. "לא להשאיר בתים פתוחים, לא להשאיר מפתחות של הרכבים בארון מפתחות. צריך להחליף דיסקט, להבין את המציאות הזו ואת תפקיד הערנות של החברים במניעת גנבות".

 

"חייבים להתעורר. הפתרון הוא בידינו ולא רק בידי המשטרה", אומר דקל. "לצד אבטחה, חשדנות היא ההגנה הכי טובה. המשטרה לא מצליחה להשתלט על כל העבודה שלה, וחייבת את הסיוע של האזרחים. היישוב צריך להתנדב ולעזור". ובחצי פה הוא מוסיף: "לדעתי צריך להתמודד עם העניין בשיטה הישנה של מארבים עם נבוטים ולשבור עצמות".





עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים