מקום בצמרת: מצעד התעשייה הקיבוצית - 16 חברות קיבוציות (17 אשתקד) התמקמו בין 150 החברות המובילות במשק הישראלי מי צמחה, מי צנחה, ומי ירדה לפינה לשיפוטכם
אתר האיגוד

מקום בצמרת: מצעד התעשייה הקיבוצית

אריק בשן


16 חברות קיבוציות (17 אשתקד) התמקמו בין 150 החברות המובילות במשק הישראלי מי צמחה, מי צנחה, ומי ירדה לפינה לשיפוטכם

מועדון הגדולות באמת - ראו את הטבלה בסוף הכתבה


נא להכיר: "פלסן". השם הכי "חם" בתעשייה הקיבוצית של שנת 2005. יצרנית אביזרי המיגון של קיבוץ סאסא היא, רחמנא לצלן, המרוויחה הגדולה מהעולם הלא-שקט שבו אנו חיים. ורק כמתאבן: פלסן, שמכרה בשנת 2000 ב-6 מיליון דולר בלבד, וב-2003 ב-27 מיליון דולר - המריאה ב-2005 ל-145 מיליון דולר והייתה לאחת החברות הגדולות במשק הישראלי. זהו נס קיבוצי, שכמוהו זכור רק מביקורה הקצר על המפה של "מפרו" (הגושרים) בסוף שנות השמונים.

 

פלסן, כך נראה, טרם אמרה את המילה האחרונה, אחרי שרשמה בשנת 2005 את אחת הצמיחות המרשימות ביותר (237.2)! בשנים האחרונות במשק. גידול משמעותי, זו השנה השנייה ברציפות, נרשם גם ל"מטרנה" של "מוצרי מעברות" (כ-33%), הנהנית עדיין מקריסת מתחרתה בתחום, "רמדיה". ויש עוד כמה הפתעות לטובה, או פחות לטובה, במגזר הקיבוצי: הטובה - "עולה חדשה" לטבלת 150 החברות הגדולות על-פי "דן אנד ברדסטריט" (להלן ד.א.ב) - "שמיר אופטיקה". לעומתה נעלמת מהטבלה "טבעול" של "אסם" ולוחמי-הגטאות, עם מכירות מופחתות בהרבה לעומת אשתקד (כנראה עקב מכירת חלקה - 50% - ב"עוף טוב", שחזרה לבעלות יישובי העמקים). גם הצרות של "סולבר", תעשיינית הסויה של חצור, מקבלות השנה ביטוי בטבלה (ירידה של 13.6% במכירות).

 

הכנסות: 257 מיליארד ש"ח

 

שנת 2005, שעל-פי נתוניה מדרגים את החברות ב-2006, הייתה השנה הטובה ביותר מאז ומעולם להיי-טק הישראלי (40% מכלל החברות בטבלה). היות שאין ברשימת החברות הקיבוציות המדורגות ולו חברת היי-טק אחת בהגדרה, הרי ברור שהימצאותן של 16 חברות (17 אשתקד) - רובן ממה שמכונה "תעשיות מסורתיות" - הנו הישג מוערך; מה גם שתשע מהן (שמונה אשתקד) חצו השנה את הרף של מאה מיליון דולר מכירות, ושבע מדורגות בין מאה החברות הגדולות במשק (שמונה לפני שנה). פחות משכנעות תוצאותיהן של שלוש החברות הקיבוציות שנשרו השנה לליגת המשנה: מלבד טבעול גם "ארד" ו"מחלבות יטבתה" לא שרדו את הסף הגבוה של כניסה לטבלה: 70 מיליון דולר ("רק" 60 מיליון דולר בשנה שעברה).

 

בשנה האחרונה נהנתה התעשייה הישראלית מרוח גבית של הכלכלה העולמית. המשך הרגיעה היחסית בפעולות הטרור בארצנו הקטנטונת, ההתנתקות המוצלחת מגוש קטיף והחזון המדיני לקראת העתיד, כמו גם היעדרן של שביתות קשות במשק - הבטיחו את המשך המגמה החיובית של שיבת ישראל לחיק העולם ולהיפך. ישראל חיזקה את האמון בכלכלתה ובמוניטין הטוב של תוצרתה. מכך נהנו מרבית חברות התעשייה החזקות, בכללן גם אלה מהצמרת הקיבוצית. הסקטור העסקי במשק הישראלי רשם ב-2005 צמיחה בשיעור חד של 6.7%, הייצור התעשייתי גדל ב-% 3.8 והצמיחה הכוללת הסתכמה ב-5.2%, הגבוהה בקרב מדינות המערב. גם ממדי הצמיחה העסקית (6.6%) ברבעון הראשון של 2006, ההשקעות (שגדלו ב-25%) ורמת החיים (מדד חשוב עבור השוק המקומי) שהמריאה ל-8.7% - מבטיחים, לפחות בשלב זה, שנה טובה לא-פחות מקודמתה.

 

המגמות האלה באות לידי ביטוי בצמרת אף ביתר עוצמה: סך ההכנסות של 150 החברות התעשייתיות בדירוג 2006 הגיע ל-257 מיליארד ש"ח, גידול ממוצע של 16% לעומת אשתקד. היצרניות הקיבוציות המדורגות גם הן, ברובן, רשמו גידול דו-ספרתי בהכנסותיהן, כמה מהן גידול מרשים במיוחד, אם כי התקשו הפעם להתקדם במעלה טבלת ד.א.ב.

 

גם כך, זו הפעם הראשונה, ממוקמת חברה קיבוצית, "נטפים", בין שלושים החברות התעשייתיות הגדולות במשק. תשע מכלל המדורגות הקיבוציות הן חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה (כמו לפני שנה), שש מהן ממוצא תק"מי, שמונה מהקיבוץ-הארצי, חברה אחת ("נען דן") "ממוזגת", וכן נציגה מהמשקים השיתופיים הדתיים ("על בד"). בשש המדורגות הראשונות בטבלה, הבעלים הם קיבוצים "שיתופיים", וברמה הענפית - לפלסטיק ולמזון הקיבוצי עדיפות בולטת: שמונה יצרניות פלסטיק (שבע אשתקד), חמש בתחום המזון (שבע ב-2005), שתי נציגות לענף העץ והנייר ונציגה אחת לענף חדש: אופטיקה וזכוכית. בדירוג ד.א.ב נכללים, כמו כל שנה, גם מפעלים אזוריים וארציים בבעלות קיבוצית: שני מכוני התערובת הגדולים במדינה ("אמבר" ו"מילובר"), שלוש המשחטות המובילות ("עוף טוב", "מילועוף" ו"הוד חפר") ותאגידי הענק "תנובה" ו"אלון", שלגופים קיבוציים יש בהם אחזקה משמעותית (ראו מסגרת).

 

זוהי השנה ה-26 ברציפות בה מדרגת ד.א.ב, חברת הייעוץ הכלכלי הגדולה בישראל, את הצמרת התעשייתית והעסקית במשק. את "הטבלה הקיבוצית", הנשענת על נתוני ד.א.ב וכוללת חברות תעשייתיות בבעלות מלאה או חלקית של הקיבוצים, מפרסם "הקיבוץ" זו השנה ה-16 ברציפות. על-פי הגדרות ד.א.ב, חברה מוגדרת כתעשייתית כאשר 50% ממכירותיה נובעות מפעילות יצרנית, ולפחות 25% ממחזורה מקורו בפעילות עצמאית, שלא באמצעות חברות-בנות. הדירוג אינו מלמד בהכרח על איתנותן, חוסנן הכלכלי או רווחיותן של החברות. הוא מתבסס על מדדי המכירות ושיעורי היצוא מתוכם, והשינוי בהיקפם ביחס לשנה הקודמת. נתונים אלה ברובם מדווחים על-ידי החברות עצמן. כוחם, לכן, בעצם פרסומם, בדירוג היוקרתי, ובשימושם כמקור לנתונים משווים.

 

 

"פלסן": קפיצה של 237%

 

את הישגי החברות הקיבוציות ניתן לחלק השנה, בצורה גסה, לחמש קבוצות הכנסה: בפסגה, הרבה לפני השאר, נמצאות שתי חברות עם היקף הכנסות שנע בין 360-200 מיליון דולר, מתחתן חמש חברות "צנועות" יותר עם 150-125 מיליון דולר, שתיים עם 110 מיליון דולר בקירוב, ארבע חברות הנושקות ל-80 מיליון דולר, ובמאסף שלוש חברות עם 70 מיליון דולר וקצת יותר.

 

שנה כלכלית מצוינת עברה על המגה-חברה "נטפים" (חצרים, מגל, יפתח), שממשיכה להוביל את ענף ההשקיה בטפטוף על הגלובוס. בעלי נטפים ההיסטוריים - חצרים (43.6%), מגל (26.8%) ויפתח (9.6%) - נאלצו השנה לדלל את אחזקותיהם לטובת המשקיעים מקבוצת "מרקסטון-טנא" (20%), אבל החברה צפויה, על-פי התחזיות, לשבור את מחסום המכירות של שני מיליארד ש"ח כבר בתום השנה הקרובה. לא בטוח שהדבר יהיה כה פשוט, מה גם שהמנכ"ל המוערך, ארז מלצר, הפתיע לאחרונה עם הודעתו על מעבר לניהול "אפריקה ישראל". נותר רק לקוות כי מחליפו המיועד, רונן וולפמן (בן משמר-הנגב), היום מנכ"ל "מקורות", יעשה את העבודה לא-פחות טוב.

 

ל"נטפים", השומרת כבר תריסר שנים על מיקומה בין חמישים חברות התעשייה המובילות במשק הישראלי, הייתה זו שנת שיא במכירות (360 מיליון דולר) ובמיקום בטבלה (29 לעומת 33 אשתקד). "פלרם" - השנייה בדירוג הקיבוצי - אומנם לא הצליחה לעמוד ביעד שהגדירה לעצמה: לחצות ב-2005 את מחסום 200 מיליון הדולר ("רק" 194 מיליון דולר עם 12% גידול), אבל יצרנית לוחות הפלסטיק הקשיח (השלישית בעולם כולו), שבשליטת רמת-יוחנן, שומרת פחות או יותר על מיקומה (השנה 58, בשנה שעברה 55) ומסכמת שנה בכלל לא רעה.

 

גם "תמה" לא קוטלת קנים. את השנה היא מסכמת עם 153 מיליון דולר מכירות, אבל עם קצת פחות גידול ביחס לשנים האחרונות (11%). יצרנית החבלים ורשתות הפלסטיק, בבעלות משמר-העמק (75%) וגלעד (25%) מקדימה אך במעט את הפתעת הטבלה, "פלסן" של סאסא, עם 145 מיליון דולר מכירות וגידול דרמטי של 237%.

 

עד 1998, כאשר החלו לפתח את מיגון הג'יפים האמריקאים ("האמר") שהגיעו לצה"ל, היה זה מפעל כמעט אנונימי בקיבוץ קטן במרומי הגליל. ההצלחות המוכחות, דווקא בשדות הקטל של לבנון, לא מנעו ממשרד הביטחון את ההחלטה להעביר את המשך המיגון, לקראת שנת התקציב 2003, לטובת יצרנים אמריקאים, אבל המוניטין של המפעל הישראלי כבר עשה את שלו ופלסן זכתה בפרויקטים בינלאומיים גדולים בכל קנה מידה: מיגון של יותר מ-200 ג'יפי האמר עבור צבא יוון שהתכונן לאולימפיאדה, מיגון מאות נגמ"שים בריטיים לצבא הוד-מלכותה הנלחם בעירק, והשיא, ב-2005: פרויקט הנאמד בכ-200 מיליון דולר - מיגון משאיות צבאיות עבור הצי האמריקאי. המפעל, שרק לפני כארבע שנים העסיק פחות מחמישים פועלים - מספק היום עבודה ללא-פחות מ-420 איש, רובם תושבי הגליל.

 

"סולבר": צניחה למקום 101

 

אחרי "פלסן" ניצבת "פלסאון". יצרנית הניאגרות ואביזרי הלול, שבשליטת מעגן-מיכאל, הגדילה השנה את מכירותיה (ב-10.4%) ל-137 מיליון דולר, ושומרת על יציבות במיקומה (80 השנה לעומת 77 אשתקד) ועל יציבות פיננסית לאורך השנים. השנה היא החברה הקיבוצית היחידה המתברגת בפסגת "מדד העוצמה" על-פי ד.א.ב, מדד הבוחן את עוצמתן הפיננסית של החברות במשק.

 

עבור "גן-שמואל מזון", שנסוגה לאחור במיקום השנה שעברה, 2005, עם 128.6 מיליון דולר מכירות - הייתה השנה טובה הרבה יותר. יצרנית המיץ הטבעי ורכזים לתעשיית העגבניות והמשקאות, הנמצאת במגעים מתקדמים לרכישת "גניר" (בבעלות גת ובית-ניר), צמחה השנה ב-13%, טיפסה שמונה שלבים בטבלה הארצית (ל-85) וגם ביססה את מיקומה בחלק העליון של הטבלה הקיבוצית (ממקום 8 ל-6), לפני "על בד" שהקדימה אותה בשנה שעברה. יצרנית המגבונים הלחים, שבשליטת המושב השיתופי הדתי משואות-יצחק, שנבלמה מעט בשנה שעברה, חוזרת אט-אט לעצמה (השנה במקום ה-87 לעומת 89 אשתקד), עם 127 מיליון דולר וגידול של כ-8%.

 

"סולבר" הקדימה בשנה שעברה לא-מעט חברות, שמסתכלות עליה היום מלמעלה. יצרנית תוספי הסויה לתעשיית המזון, הנשלטת בידי אגודת חברי חצור; מי שנחשבה בשנים האחרונות לאחד ה"קטרים" של תעשיית המזון הישראלית בכלל והקיבוצית בפרט, ידעה בשנה וחצי האחרונות קשיים משמעותיים, שבעטיים נאלץ המנכ"ל הוותיק שלה, מיכה הררי, ללכת הביתה. מניית סולבר ירדה דרמטית בערכה, מכירות החברה קטנו ב-13.6% ל-111 מיליון דולר. סולבר הידרדרה בטבלת הגדולות בלא-פחות מ-28 שלבים (עד למקום ה-101) וגם בטבלה הקיבוצית צנחה עד למקום השמיני (מקום רביעי אשתקד). ואם לא די בכך, ספגה החברה לאחרונה מכה נוספת, כאשר קרן ההשקעות "שמרוק", ששקלה בחודשים האחרונים להשקיע בה - הודיעה על החלטתה לפרוש והותירה בינתיים בדד בהשקעה את שותפתה - קרן ההשקעות "טנא".

 

שפר יותר מצבה של "גת", תעשיינית המזון הוותיקה של גבעות-חיים, שממשיכה את המומנטום מהשנה שעברה עם מחזור מכירות של 110 מיליון דולר, בגידול של כ-19%. יחד עם שותפתה, "קוקה קולה" (33%), החליטה החברה להתרכז בליבת עסקיה - ייצור משקאות - ולוותר על חטיבת הפיצוחים שלה, "קליית גת". גת מטפסת לא פחות מעשרה שלבים (למקום ה-103) בטבלה הארצית, ומשפרת את מיקומה גם בקיבוצית (מ-10 ל-9).

 

פלסטרו: מומנטום של גידול

 

"מוצרי מעברות", יצרנית "מטרנה" ומזון לבעלי חיים, שחזרה רק לפני שנה לטבלה, ממשיכה עדיין ליהנות מקריסת "רמדיה", יריבתה העיקרית על שוק תחליפי החלב, ומנסה להיכנס גם לשוק ההומיאופתיה ותוספי המזון (עם רכישת "אלטמן" ו"טעם טבע"). השנה הצליחה החברה להעלות את מכירותיה ב-33% ל-83.6 מיליון דולר, וטיפסה 11 שלבים נוספים (למקום ה-128) בטבלה הארצית, ולא פחות מארבעה שלבים (למקום העשירי) בטבלה הקיבוצית.

 

"פלסטרו", יצרנית אביזרי השקיה של גבת, שחברה רק לפני כשנה לקבוצה האוסטרלית "גנדל" (50%), שומרת על מומנטום הגידול (ב-20%, ל-81.6 מיליון דולר) אבל מאבדת גובה בטבלה (צונחת ב-14 שלבים) אל המקום ה-130. היא מקדימה אך במעט את "כפרית", שהקטינה השנה את מכירותיה ב-7% ל-80.5 מיליון דולר. לאחר שנתיים מוצלחות הרבה יותר, צונחת יצרנית התרכיזים לתעשיית הפלסטיק (שבשליטת כפר-עזה) ב-11 שלבים למקום ה-133 בטבלה הארצית (ומהמקום ה-9 ל-12 בטבלה הקיבוצית).

 

צמוד-צמוד אליה (מקום 134 בארצי, 13 בקיבוצי) ממוקמת "העולה החדשה" לטבלה הלאומית, "שמיר אופטיקה", עם גידול של 13% ל-80.4 מיליון דולר. משמיר אופטיקה, שהצליחה לפני פחות משנתיים לשבור כמעט את כל השיאים: הנפקה ראשונה (ומוצלחת) של חברה קיבוצית בנאסד"ק; חברה ראשונה עם רישום כפול (גם בבורסת תל-אביב) שנכנסה ישירות ל"ת"א-100" - מצפים לשיפור משמעותי בתוצאות לקראת העתיד. שלוש החברות הקיבוציות בתחתית הטבלה "נאלצו" לעמול קשה על מנת לשרוד: "גלעם", יצרנית העמילן, הגלוקוזה והפרוקטוזה של מענית, המשיכה גם השנה לגלוש במורד הטבלה (בשנתיים ירדה מהמקום ה-119 למקום ה-144), אבל גידול של 10.4% במכירות מייצב אותה בשלב זה מעל "הקו האדום" (70 מיליון דולר) עם 73.5 מיליון דולר. "י.מ.א", יצרנית הקרטונים של עין-המפרץ, שהיא אולי השרדנית האולטימטיבית לאורך שנים, מצליחה גם השנה להיאחז בכנפות הטבלה (למרות עוד נסיגה קלה מהמקום ה-141 למקום ה-146), בזכות גידול נאה של 17.6% ל-72.7 מיליון דולר. הנועלת, "נען דן השקיה" (במקום 150), הזיעה קשה כדי להיות זנב לאריות עם גידול מרשים של 21% במכירות ל-70 מיליון דולר, המתבטא בעיקר בתחום היצוא.

 

"ארד", יצרנית מודדי המים והמערכות הממוחשבות למשק המים, שבשליטת דליה ורמות-מנשה - נושרת, לאחר שלוש שנים בפסגה, אל ליגת המשנה. "מחלבות יטבתה" עושה זאת אחרי שנתיים בלבד. שתיהן מצטרפות, כאמור, לטבעול, לקראת המערכה המתחדשת על העפלה בשנה הקרובה אל קבוצת החברות היוקרתיות ביותר.

 

יצוא: זה סוד הקסם

 

מרבית החברות הקיבוציות הנמנות עם 150 הגדולות בתעשייה הישראלית - וזו כבר לא ידיעה מרעישה - הן חברות מוטות יצוא (ראו מסגרת). שבע מהן, אלה הממוקמות ראשונות בטבלה הקיבוצית, מייצאות בשיעור של מעל ל-85%(!) ממכירותיהן לארצות העולם. כך נטפים עם 337 מיליון דולר (93.6% מהמחזור), פלרם עם 176.5 מיליון דולר (91%) תמה עם 143 מליון דולר (93.5%) פלסן עם יצוא של 139 מיליון דולר (96% מהמחזור) וגידול של 260%(!), פלסאון, שייצאה השנה ב-122 מיליון דולר (89%) גן-שמואל מזון עם 110 מיליון דולר (86%) ועל בד עם 114 מיליון דולר (90%). גם שאר החברות הקיבוציות בטבלה אינן קוטלות קנים ביצוא: שמיר אופטיקה מייצאת קרוב ל-99% מ-80 מיליון דולר מכירותיה; פלסטרו עם 74 מיליון דולר (91%), חברת אביזרי השקיה נוספת, נען דן השקיה, הגדילה השנה את נתח יצואה בלמעלה מ-25% ל-58 מיליון דולר (83% מסך המכירות); וגם כפרית (שיצואה נחלש השנה ב-7%), גלעם וגת מייצאות למעלה מ-60% ממחזורן אל מעבר לאוקיינוס.

 

יוצאת דופן היא סולבר, שספגה מכות כואבות בגולה הדוויה ויצואה קטן ב-16% (השנה "רק" 41 מיליון דולר, 37% ממחזורה, הופנה ליצוא). למעשה, להוציא את "י.מ.א" (רק 7% מהמחזור מיוצא) ומוצרי מעברות (5.7%), שהן חברות "מקומיות" באופיין, שאר הקיבוציות המדורגות נחשבות ליצואניות כבדות.

 

מגמות הגידול בייצור ובמכירות, לצד ממדי האבטלה המתמתנת במשק, באים לידי ביטוי גם בהעסקת עובדים בחבורת הצמרת של התעשייה הקיבוצית. מרבית החברות תגברו את כוח האדם שלהן בעשרות בודדות, כמה מהן הגדילו אותו משמעותית יותר (נטפים מ-1804 ל-1917, סולבר מ-223 ל-330, מוצרי מעברות מ-184 ל-350). בקרב חבורת הצמרת נרשם רק מקרה בודד של צמצום משמעותי במערך כוח האדם: נען דן השקיה - מ-378 ל-335.

 

 

חרושת נתונים

 

2005 הייתה שנת המשכיות, הישרדות והשקעות * איגוד התעשייה הקיבוצית מסכם

 

מסיכום נתוני 16 החברות הקיבוציות בטבלת ד.א.ב עולה כי הן מכרו בשנת 2005 ב-9.037 מיליארד ש"ח (לעומת 8.553 מיליארד ש"ח שמכרו 17 חברות ב-2004). מדובר על כ-37.5% מאומדן של 24.115 מיליארד ש"ח מכירות כלל 300 תאגידי התעשייה בתנועה הקיבוצית (לא כולל מפעלים אזוריים), על-פי נתוני מנהלת אגף הכלכלה באיגוד, שלומית ארבל. לפי אומדניה, יצוא התעשייה הקיבוצית ב-2005 הוא כ-12.973 מיליארד ש"ח (מהם כ-3 מיליארד פעילות בחו"ל) כך שתרומת המדורגות, עם כ-7.048 מיליארד ש"ח, מגיעה ל-54% מסך היצוא הקיבוצי. לדברי עמוס רבין, מנכ"ל האיגוד, תיזכר שנת 2005 כשנה שלא היו בה תהליכים בולטים לעומת קודמתה. הייתה זו, אומר רבין, שנת המשכיות במהותה, היצוא גדל אבל באופן מתון יותר מאשתקד ודווקא השוק המקומי גילה סימנים מעודדים של התאוששות.

 

אם יש סיבה למסיבה, אומר רבין, זוהי דווקא יכולתם של המפעלים הקיבוציים לשרוד את העלייה המשמעותית במחיר חומרי הגלם ולסיים את השנה ללא ירידה ברווחיות. כמו כן, נמשך הטרנד של השקעות בתעשייה הקיבוצית, אם באמצעות הבורסה, אם על-ידי יצירת שותפויות או בכניסתם של משקיעים פרטיים. מפעלים חדשים לא הוקמו השנה; אתרי ייצור חדשים בארץ ובחו"ל (לדוגמא אבן קיסר, שלא"ג ועל בד) - דווקא כן. על בסיס נתוני הרבעון הראשון של 2006 חושש רבין מצמצום, בעיקר בתחום היצוא, אבל המגמה הזאת, הוא אומר, עשויה עוד להשתנות: הכול תלוי, כמובן, בתהליכים הכלכליים והפוליטיים המתרחשים במדינה ומחוצה לה.

 

נפילים אזוריים וארציים

 

"תנובה" מגדילה את ההכנסות * "אלון" ממשיכה לעשות קופה * ומה קורה במפעלים האזוריים

 

בין 150 החברות התעשייתיות הגדולות במשק נמצאים גם כמה מכוני תערובת ומשחטות של מפעלים אזוריים, שעיקר חבריהם-בעליהם הם קיבוצים. ב-2005 פחתו במעט (3.8%) הכנסותיו של המכון המוביל, "אמבר", מקבוצת "גרנות", עם 204 מיליון דולר, מה שמציב אותו השנה במקום ה-47 (54 בשנה שעברה). כנראה בלא כל קשר ל"שפעת העופות" נפגעו גם הכנסות (10.2) "מילובר", מקבוצת "מילואות", עם מכירות של 123 מיליון דולר.

 

עבור שלוש המשחטות הגדולות הייתה 2005 שנת מכירות יציבה: "עוף טוב", שכבר התרגלה לבעליה החדשים-ישנים - יישובי העמקים (במקום טבעול), אומנם צנחה מעט במיקומה (מ-72 ל-76), אבל שמרה על היקף מכירותיה (גידול של 3% ל-143 מיליון דולר). "מילועוף" של "מילואות", שחזרה לטבלה רק לפני שנה, ממשיכה לשפר את ביצועיה (גידול ב-15% ל-86 מיליון דולר) ואת מיקומה בטבלה (123 לעומת " 125). הוד חפר", של קבוצת "גרנות", ממשיכה להידרדר במיקום (מ-130 ל-138) אבל שומרת על יציבות במכירות (גידול של 2.4% ל-79.2 מיליון דולר).

 

כשמדובר בתאגידים משותפים, אי-אפשר שלא להזכיר גם את התאגידים הארציים, ביניהם "תנובה" ו"אלון", כמובן. תנובה, עדיין לא חברה, אבל בהחלט יצרנית המזון הגדולה בישראל. למרות העימות הקשה בתוך "המשפחה" על עתידה, רושמת השנה תנובה - בהנהגתו של אריק רייכמן - הכנסות נאות של 1.162 מיליארד דולר (גידול של 13%), וגם מתקדמת שלב בטבלה הארצית (מ-9 ל-8) - אם תרצו, "מצ'-אפ קיבוצי" מעניין עם גזי קפלן, המנכ"ל הטרי של "אסם" (מאפריל 2006), שסגרה את השנה עם 579 מיליון דולר בגידול זעיר של 3%. אלון, וזה כבר לא חדש, ממשיכה לעשות קופה ללא הפסקה. 36% ממניות החברה מוחזקות על-ידי ארגוני קניות קיבוציים (לצד "בייסול", 38%, ואפריקה-ישראל, 26%) והיא תופסת - זו השנה השנייה - את המקום הראשון בטבלת חברות המסחר והשירותים, עם הכנסה של 4.28 מיליארד דולר, גידול של 37.7%! לעומת אשתקד. אם תצליח עסקת המיזוג עם "סונול", הנמצאת בימים אלה תחת התדיינות משפטית, תהפוך אלון, כבר השנה, לחברה שברשותה מספר תחנות התדלוק הגדול ביותר בישראל.


חברות התעשייה המובילות במגזר הקיבוצי ב- 2006

דירוג עפ"י מחזור מכירות (2005) במליוני דולרים (מעובד ע"י דן אנד ברדסטריט)


מס'

המועסקים

יצוא

(גידול ב- %)

[%מהמחזור]

מכירות

(גידול ב- %)

בענף

שם החברה והבעלים

דרוג ארצי

(ב- 2005)

דרוג  קיבוצי

(ב- 2005)

1917

337.1 (16.2)

[93.6]

360.0 (15.3)

פלסטיק ומוצרי גומי

נטפים

חצרים, מגל, יפתח, מרקסטון-טנא

29 (33)

1 (1)

604

176.5 (15.3)

[91.0]

194.0 (11.9)

פלסטיק ומוצרי גומי

פלרם     (בורסאית)

רמת יוחנן ,"באייר"

58 (55)

2 (2)

590

142.9 (10.8)

[93.5]

152.8 (10.9)

פלסטיק ומוצרי גומי

תמה

משמר העמק, גלעד

69 (67)

3 (3)

420

139.2 (259.7)

[96.0]

145.0 (237.2)

פלסטיק ומוצרי גומי

פלסן

סאסא

74 (180)

4 (-)

 

824

122.1 (10.2)

[89.0]

137.1 (10.4)

פלסטיק ומוצרי גומי

פלסאון   (בורסאית)

מעגן מיכאל

80 (77)

5 (6)

220

110.5 (17.2)

[85.9]

128.6 (12.9)

מזון, שתייה, טבק

גן שמואל מזון  (בורסאית)

גן שמואל

85 (93)

6 (8)

620

114.3 (8.3)

[90.0]

127.0 (7.8)

עץ ומוצרי נייר

על בד  (בורסאית)

משואות יצחק

87 (89)

7 (7)

330

41.0 (-15.7)

[36.8]

111.4 (-13.6)

מזון, שתייה, טבק

סולבר (בורסאית)

חצור

101 (73)

8 (4)

280

65.5 (39.4 )

[59.5]

110.0 (18.9)

מזון, שתייה, טבק

פריגת

גח"מ, גח"א, "מב"י"

103 (113)

9 (10)

350

4.7 (57.1)

[5.7]

83.6 (32.8)

מזון, שתייה, טבק

מוצרי מעברות (בורסאית) מעברות

128 (139)

10 (14)

 

700

74.3 (22.0)

[91.1]

81.6 (19.7)

פלסטיק ומוצרי גומי

פלסטרו (בורסאית)       גבת, גנדל

130 (116)

11 (11)

259

52.3 (-7.0)

[65.0]

80.5 (-7.0)

פלסטיק ומוצרי גומי

כפרית (בורסאית)

כפר עזה

133 (112)

12 (9)

500

(אין דיווח על יצוא)

80.4 (12.8)

אופטיקה וזכוכית

שמיר אופטיקה (בורסאית)

שמיר

134 (133 )

13 (- )

 

250

45.0 (22.3)

[61.3]

73.5 (10.4)

מזון, שתייה, טבק

גלעם

מענית

144 (137)

14 (13)

284

5.0(5.9)

[6.8]

72.7 (17.6)

עץ ומוצרי נייר

י.מ.א

עין המפרץ

146 (141)

15 (16)

335

58.1 (25.4)

[83.0]

70.0 (21.2)

פלסטיק ומוצרי גומי

נען דן השקיה

נען, דן

150 (147)

16 (17)


 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים