כספי החלוקה | ביהמ"ש הסיר צו מניעה נגד חלוקת כספים לילדים שהוריהם נפטרו לפני "היום הקובע"

כספי החלוקה

אריק בשן


הכרעה בקבוצת-שילר: בית המשפט הסיר צו מניעה (על-פי דרישת כמה חברים) שעצר חלוקת כספים לחברים שהוריהם נפטרו לפני "היום הקובע" * עוד פרק במאבק הפנים-קיבוצי

 

19 חברים מקבוצת-שילר עתרו, לפני כחודשיים, לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בבקשה למתן צווי מניעה, זמני וקבוע, כדי לעצור חלוקת כספים לקבוצת בנים שהוריהם נפטרו לפני "היום הקובע" לתהליך השינוי בקיבוץ. לטענתם, החלטת הקיבוץ בעניין לא היתה חוקית והיא חסרת תוקף. בית המשפט, שנעתר בשעתו לבקשה לצו זמני במעמד צד אחד - הסירו ערב פסח השתא, לא בלי הערת השופטת בתיק, רות רונן, כי סיכויי הצלחת התביעה בתיק העיקרי אינם גבוהים במיוחד, וכי היא סבורה כי טענות הקיבוץ הן שתתקבלנה בסופו של העימות המשפטי.

 

זהו, אם תרצו, "ניצחון בנקודות" לקיבוץ במאבק קשה שניהל עם קבוצה מחבריו לאורך השנתיים האחרונות. הפרשה, שסוקרה כאן בהרחבה, עניינה בתהליך ההפרטה של שילר, במסגרתו התקבלו החלטות מספר, שאחת מהן עסקה במענק מיוחד לחברי קיבוץ שהוריהם נפטרו לפני "היום הקובע" בשנת 2004, שיינתן במסגרת "מענק עזיבה". שנה מאוחר יותר, ב-2005, קבע הקיבוץ מנגנון לחישוב המענק. קטע מאותו מנגנון, מושא התביעה, קבע כי במטרה לצמצם את אי-השוויון בין בני הקבוצה שהוריהם היו בחיים לעת קבלת ההסדר ואלה שהוריהם נפטרו לפניו - יהיו האחרונים זכאים למענק מוגדל על בסיס "דמי העזיבה" (תוספת של 25% בגין כל אחד מההורים), וכי ייעוד הכספים להפקדות על שם החברים הנו ללא תלות במצבו הכלכלי השוטף של הקיבוץ. התובעים, באמצעות בא כוחם עו"ד רן ליבנה ("ליבנה, זליגמן ושות'"), טענו כי בהחלטה יש משום אפליית חלק מהחברים; שהיא מנוגדת לתקנון הקיבוץ; שהתקבלה בחוסר תום-לב ותוך פגיעה בעקרונות הצדק.

 

השאלה המשפטית שעלתה לדיון: האם היה משום שיהוי בהגשת התביעה לבית המשפט. הקיבוץ טען, באמצעות בא-כוחו עו"ד דוד וינשטיין ("ליפא מאיר ושות'"), כי ההחלטה שהתקבלה ב-2005 אינה אלא תרגום מספרי של החלטה מ-2004, שקבעה את הזכות המהותית. לדבריו, אין בהחלטה זו משום קיפוח אלא הסרת קיפוח קיים, והיא באה כדי לתקן אי-שוויון שנוצר עקב חלוקת המענק. חברים, בני הורים שהלכו לעולמם לפני קבלת ההחלטה העקרונית ב-2004, חשו מקופחים לעומת החברים שהם בנים להורים שהיו בחיים עם קבלתה, וגם לעומת חברים שהוריהם אינם חברי קיבוץ והם יכולים לרשת אותם. המענק, טען הקיבוץ, אינו מחולק לחברים שנפטרו אלא כמענק לחברים חיים, שהקריטריון לקבלתו הוא בכך שהוריהם נפטרו כחברי קיבוץ לפני "היום הקובע" ב-2004.

 

בניגוד לטענת התובעים, גורס הקיבוץ כי אין מדובר כאן על תשלום של "דיבידנד" לכאורה, משום שדיבידנד מחולק על-פי מספר המניות של המקבל בחברה עסקית, ואילו לקיבוץ אין כלל הון מניות, כך שהמענק אינו מחולק בהתאמה להון כזה או אחר ולכן אין גם חובה לחלקו בצורה שוויונית. מכאן, גורס הקיבוץ, אין גם פגיעה בתקנון שקובע "שוויון מהותי לא טכני" ומותיר שיקול דעת לאסיפה - שאכן הביעה את עמדתה.

 

בית המשפט סבור כי אין זה מתפקידו להתערב בהחלטות שהתקבלו באסיפת הקיבוץ. הקיבוץ, הוא קובע, מנסה להוביל מהלך מסובך ומורכב למדי ולכן כל החלטה שתתקבל לגבי חלוקת כספים - יהיו מי שיחושו נפגעים בגינה. שיקולי הצדדים הם לגיטימיים, ולשאלה מהי הדרך המוצדקת אין תשובה חד-משמעית. הדרך שמציע הקיבוץ, סבור בית-המשפט, אולי אינה אופטימאלית, אבל היא בוודאי לגיטימית והתקבלה כדין מבחינת הפרוצדורה. לכן אין בכוונתו להתערב בה. אשר לשאלת הרוב המיוחס שנדרש על-ידי התובעים, סבור בית המשפט כי ההחלטה, בבסיסה, דומה להחלטות רבות בקיבוץ הנוגעות לחלוקת משאבים לרווחת החברים. הוא מסכים עם עמדת הקיבוץ, כי אין מדובר בחלוקת דיבידנד ולא בהחלטה המעניקה זכויות לחברים שהלכו לעולמם, אלא לאנשים חיים.

 

מכל הסיבות שלעיל סבורה, כאמור, השופטת רונן, שאין לתביעה בתיק העיקרי סיכוי משמעותי להתקבל. היא מציינת כי חלק מקבוצת החברים הזכאים למענק על-פי ההחלטה הם "בעשור העשירי לחייהם", וכי יש לאפשר להם ליהנות מהמענק. גם אם יש סיכוי כלשהו לתביעה, הרי ביטול צו המניעה עליו ציוותה, קובעת השופטת רונן, לא יגרום נזק בלתי-הפיך, משום שבשלב זה מדובר רק בחלק מהמענק. אם תבוטל בסופו של דבר החלטת 2005, ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו.

 

מפרקליטם של 19 התובעים, עו"ד רן ליבנה, נמסר כי הם לומדים את ההחלטה.

 

 


עקרונות החלוקה, הקיבוץ, אריק בשן, 16.2.2006
שוויון או עושק - זאת השאלה, יעקב דרומי, הדף הירוק, 16.2.2006
קבוצת שילר



 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים