קצרות וקטנות: עודנו חי (ועוד איך!) | אלי צור מזיקים, חוקר הקיבוץ, אופטימי

קצרות וקטנות: עודנו חי (ועוד איך!)

ארנון לפיד

 

בעיני החברה הישראלית נחלש מעמדו של הקיבוץ, אך לגבי חוקרים בעולם הוא עדיין ההתגלמות החזקה והמוצלחת ביותר של הרעיון השיתופי. בעתיד יהיו הרבה פחות קיבוצים, אבל אלה שישרדו יהיו יותר חזקים * קצרות וקטנות שואל, חוקר הקיבוץ חוזר באופטימיות


לאתר יד יערי

"לפני עשר שנים", מספר ד"ר (להיסטוריה) אלי צור (זיקים), "אמרתי שאם ישרוד הקיבוץ את העשור הזה, הוא ימשיך להתקיים". כך הוא עונה לשאלה אם הקיבוץ, אחרי כל מה שעבר, התחדש והשתנה, עדיין ראוי שיוקדש לו כנס חוקרים ארצי ובין-לאומי. כנס כזה, בהשתתפות עשרות חוקרים מארבעת המוסדות העוסקים בחקר הקיבוץ בארץ (יד-טבנקין, יד-יערי, מדרשת רופין ואוניברסיטת חיפה), עומד להתקיים ב-10-8 במאי, בגבעת-חביבה. מדובר בכנס הנערך מדי ארבע שנים, והשנה אף יתארך לשלושה ימים (היום השלישי יהפוך לבין-לאומי ויוקדש לקומונות דתיות בעולם) ויארח אורחים נכבדים מחו"ל, בהם אנשי אקדמיה, נציגי ההוטרים מארה"ב ונציגי הקואופרציה מאנגולה.

 

"בתנועה הקיבוצית", ממשיך צור בתשובתו, "מתקיימים כיום שני תהליכים מנוגדים: מצד אחד התפוררות של קיבוצים, ומצד שני - התחזקות, כלכלית וחברתית, של קיבוצים אחרים. מה שאכן נחלש, אלה הסולידאריות והמסגרות התנועתיות, אבל אין תהליך של התחסלות הקיבוץ, אלא של קיטוב. לכן יתמקד הכנס בקיבוץ השיתופי ובקיבוץ המשתנה, הקיימים בשני הזרמים".

 

ש: אולי מן הראוי לחשוב על כותרת אחרת, הן למכוני המחקר והן לכנס עצמו, במקום "חקר הקיבוץ".

אלי צור: "'חקר הקיבוץ' הוא מונח היסטורי, וייתכן שאכן צריך לרענן ולחדש כמה מונחים והגדרות. בארה"ב מוביל חוקר ישראלי, אמיתי שמו, תנועה בשם 'קומנטרי', עם מכון מחקר וכתב-עת משלהם. כלומר, על הרצף שבין חברה אזרחית, בה כל אחד לעצמו, לבין קהילה עם שותפות מלאה, יש אופציות רבות נוספות".

 

ש: ועדיין נחשב הקיבוץ לחזק ולוותיק בין הקהילות השיתופיות בעולם?

"ודאי, אם כי ישנן כמה קומונות דתיות, שהן ותיקות יותר. בכנס תידון האינטראקציה שבין הקיבוץ לחברה הסובבת. חלק גדול מאותן קומונות ששרדו והתקיימו לאורך שנים, בעיקר קומונות של נזירים, הן כאלה שניתקו עצמן מסביבתן ולא השפיעו עליה. מבחינה זו, הקיבוץ הוא חריג. הנה, עוד מעט אנחנו חוגגים מאה שנה לייסודה של דגניה א'. בעיני החברה הישראלית אומנם נחלש מעמדו של הקיבוץ, אך לגבי חוקרים בעולם הוא עדיין ההתגלמות החזקה והמוצלחת ביותר של הרעיון השיתופי".

 

ש: ומה קורה לחקר הקיבוץ באקדמיה?

"זה די מדכא, אבל בשנים האחרונות המחקר בארץ מתייחס לקיבוץ כאל דבר שהיה. פעם בדקתי את רשימת עבודות המאסטר שנעשו על הקיבוץ, וכולן התייחסו אליו במבט מסכם. כאילו סוף פסוק. אני חושב שזה לא נכון. בחו"ל נחשב עדיין הקיבוץ לגורם חי וקיים, אם כי במשבר, שניתן ללמוד ממנו. בגדול, התנועה הקיבוצית היא חלק מזרם כלל עולמי, הזרם הקולקטיביסטי".

 

ש: והזרם הזה מתחזק? נחלש?

"מאמצע שנות ה-80 ועד ראשית שנות האלפיים שלט הניאו-ליברליזם בעולם, בהגות ובפרקטיקה. אבל הזרם הזה מיצה את עצמו, והתברר ככישלון. שינויים בדפוסי ההצבעה במדינות רבות, ובדרכי חשיבה, מצביעים על כך שמתחיל שינוי. הקיבוץ נחלש לא רק בגלל בעיות בתפקוד, אלא במידה רבה גם בגלל תחושת החברים, שקונצפטואלית הוא ארגון אנכרוניסטי, שעבר זמנו, והם איבדו את המוטיבציה. אני מאמין שרוח הזמן פועלת לטובת הקיבוץ, והרוח הזו, כמו כל מגמה חדשה, תגיע גם אלינו, לארץ, באיחור של עשר שנים".

 

ש: אתה נשמע אופטימי.

"נכון. אני חושב שבעתיד יהיו הרבה פחות קיבוצים, אבל אלה שישרדו, יהיו - ברוח תפיסת המחזוריות של מרקס - יותר חזקים".

 

ש: וקיבוצך, זיקים, יהיה בין השורדים החזקים?

"הניסיון מוכיח, שבעתות משבר יש לקיבוץ יתרון. זה לא מקרה, שיישובים שקמו בתקופת חומה-ומגדל התחילו כ'מושבוץ', כלומר, מין שילוב של מושב וקיבוץ, ורק אחרי שהמתח ירד והחיים נעשו קלים יותר, הפכו למושבים בהגדרה. ההנחה היא, שהסולידאריות והמבנה הפנימי של הקיבוץ מסייעים לו לשרוד. לגבי זיקים, אני שמח לציין שעברנו את ליל הסדר האחרון ללא כל הפרעות, וזאת לאחר תקופה ארוכה של שלוש אזעקות 'שחר אדום' מדי יום. לדבר כזה יכולה להיות השפעה חברתית ופסיכולוגית קשה, ועובדה שאנחנו מחזיקים מעמד. איש לא עזב, ואפילו ילדים מבחוץ, שהולכים אצלנו לגן, ממשיכים להגיע כרגיל. רק משפחה אחת מאשקלון הוציאה את הילד שלה. מסתבר שאנחנו קיבוץ חזק. יצאנו ממשברים קשים, תוך הקרבה גדולה מצד החברים. היו לנו חובות גדולים, קיצצנו ברמת החיים, ולאחרונה יצאנו למרחב. אני ממש אופטימי".

 

ש: לגבי הקיבוץ בכלל, או לגבי זיקים?

"גם וגם".




 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים