בכמה משפטים

יעקב דרומי

 

על החותרים, אורטל, יד מרדכי, שפיים, כפרית, הפרות והצדק, סולבר חצור וטריטון הפסים שבעין ארובות.


חותרים להסדר

 

קיבוץ החותרים, הנמצא בתהליך של "הסדר נושים" שוב הגיע אל שולחנו של השופט גדעון גינת, מבית המשפט המחוזי בחיפה. השופט אישר את צירופו של נמרוד זיו (קיבוץ אייל) לצוות הנאמן, בתפקיד "עוזר הנאמן". 

 

עוד ביקש "הנאמן לביצוע ההסדר", ניר מאיר (קבוצת שילר), באמצעות עו"ד רמי צידון, לאשר את ההסדר אליו הגיע הנאמן ובנק דיסקונט, לפיו ישיב בנק דיסקונט לקופת הנאמן, עודפי כספים אותם גבה הבנק ביתר מהמפעל.  השופט קבע כי הבנק ישיב 248,888 שקל במישרין לקופת הנאמן, והנאמן יחלק אותם בתוך 7 ימים לנושים, לפי הוראות הסדר הנושים.

 

בנוסף, ביקש הנאמן, לחייב את "משקי התק"ם", להשיב לנאמן 384,029 שקלים, אותם קיזזו משקי התק"מ בשנת 2001. לאחר מו"מ בין הצדדים, הוסכם כי הסכום יושב בצירוף הפרשי הצמדה בלבד וללא ריבית, ובסך הכל תחזיר התק"ם לקופת הנאמן סכום של  312,767 שקלים.

 

היגוי ב-12 מליון יורו

 

אורטל יציקות לחץ (נוה אור) התקשרה בהסכמים ליהם תספק מוטות היגוי לרכבי השטח של BMW ולאאודי A4, בהיקף של 1.7 מליון יורו לשנה, לתקופה של 7 שנים.

 

ביו עוז שוב בבורסת ה AIM

 

ליאון רקאנטי וקיבוץ יד מרדכי, בעלי המניות העיקריים בחברה הביוטכנולוגית, "ביו עוז", שמפתחת תכשירי חיסון ביולוגיים נגד מחלות בצמחים, תנסה להנפיק מניות בבורסה הלונדונית. השוק העולמי של מוצרי חיסון לצמחים מוערך בכדי 2.5 מיליארד דולר והשוק של העשרת צמחים בערכים תזונתיים מוערך בכדי 8 מיליארד דולר.

 

אין דורון לחג

 

השופטת שרה דותן, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, קיבלה את ערעורו של יהודה דורון, באמצעות עורכי הדין, דורון רוזנברג וחגית גרוס, וביטלה את פסק הדין שחייב את חברת HDO, שמניותיה הוחזקו בנאמנות עבור דורון, לשלם לקיבוץ שפיים 8.750 מליון שקלים לפי כתב תביעה בו טען הקיבוץ שיש להשיב סכומים אלה, "שנגזלו מקופתו ע"י דורון ואחרים". פסק הדין ניתן בזמנו, שכן אותה חברה לא הגישה כתב הגנה כנגד התביעה, הגם שדורון ביקש להאריך לו את המועד להגשת ההגנה.

 

השופטת קיבלה את טענות עורכי הדין של דורון וקבעה שהקיבוץ "אינו יכול לטעון שלא הוכח כי יהודה דורון מוסמך לחתום על יפוי כוח בשם החברה" ולהגיש הגנה בשמה. פסק הדין בוטל, אך נוכח "ההתנהלות התמוהה" של חברת HDO, חוייב דורון לשלם לקיבוץ הוצאות משפט בסך 10,000 שקלים.

 

תערובות כפרית

 

היקף המכירות של כפרית תעשיות, מקיבוץ כפר עזה, בשנת 2005 הסתכמו בכדי 371 מיליוני שקלים (לעומת 399 מליון שקל בשנה שקדמה). ההפסד התפעולי הגיע השנה לכדי 2.4 מליון שקל (לעומת 10.4 מליון שבשנה שקדמה). החברה הפרישה לחובות מסופקים סך של 3.2 מליון שקלים, כתוצאה מכך ששילמה בעבר מקדמות ל"תעשיות אלקטרוכימיות" בעד סחורה שלא סופקה, שכן חברה זו הפסיקה את פעילותה. הרווח הנקי, הסתכם בכדי 3.8 מליון שקלים (לעומת הפסד של 14 מליון בשנה שקדמה). בעד העסקת חברי הקיבוץ שילמה כפרית כ – 9.6 מליוני שקלים

 

החברה פיתחה תוכניות תגמול לעובדיה, וכך המנכ"ל זכאי למענק שנתי, המבוסס על ביצועי החברה, עד לסכום מירבי של 4 משכורות. בחברה תוכנית תגמול מבוססת ביצועים במערך התפעול. שכרו של המנכ"ל עמד על 531 אלפי שקלים בשנת 2005, ואילו לסמנכ"ל התיפעול שולמו  442 אלפי שקלים. החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ – 80 מיליוני שקלים ואחזקות כפר עזה בה הן כדי 78%.

 

פרות מחמד

 

רפתנים היכונו! בתערוכת אגריטך הקרובה, ניתן יהיה להזמין זירמות של פרים משובחים מנורבגיה וקנדה לצורך הרבעה והשבחה. הזירמות מנורבגיה שייכות לגזע האדום – לבן, המצטיין בפוריות, בריאות והמלטה קלה. השילוב ביניהם לבין גזע ההולשטיין הפופולרי בישראל ומצטיין בייצור חלב גבוה יוצר גזע חדש בעל תכונות אידיאליות למגדל.

 

ישראל היא המדינה המובילה בעולם בתנובת החלב לפרה ולכן הזירמות של הפרים הישראלים זוכות לביקוש רב בקרב רפתנים בעולם. הרפתנים הזרים יוזמנו לרכוש זירמות של פרים ישראלים כמו גם של עמיתיהם מנורבגיה וקנדה וכך להביא לשיפור בתנובת החלב ברפתות שלהם.

 

זיהמת ? שילמת

 

השופטת אביבה טלמור, מבית משפט השלום בנתניה, קנסה את רפת חוף השרון (געש, שפיים, יקום) בסך 70,000 בגין זיהום מים משפכי הרפת.

 

לפי האישום הואשמה האגודה השיתופית חקלאית חוף השרון בע"מ, שניהלה והפעילה רפת בתחום המועצה האזורית חוף השרון, יחד עם המנכ"ל שלה, חבר שפיים, בכך שאגודת הרפת שאבה, באמצעות ביובית את השפכים שנאגמו ברפת ורוקנה אותם בשדה. לאחר שהזיהום נפסק, אימץ בית המשפט הסדר טיעון בין הצדדים, לפיו הורשעה האגודה והמנכ"ל נמחק מכתב האישום. נוסף על הקנס שחוייבה בו האגודה היא חתמה על התחייבויות בסכום כולל של 180,000 שקלים להימנע מלעבור עבירות שעניינן זיהום מים ולכלוך רשות הרבים.

  

אין הגנה מן הצדק

 

"רפת יהודה צרעה" (צרעה, צובה ונתיב הל"ה) ועוד ארבעה נושאי משרה הואשמו ביצירת מפגעים סביבתיים. באמצעות עו"ד מדל-ארצי, הם ביקשו מהשופטת, אנה שניידר, מבית משפט השלום בירושלים, לבטל את כתב האישום נגדם בשל "הגנה מן הצדק". לטענתם, המדינה והמשרד לאיכות הסביבה היו מעורבים בהקמת הרפת ואף היו "הגוף המממן והמאשר מבחינה מקצועית את הקמת הרפת בכלל, ומתן הנחיות באשר לטיפול בשפכים ובזבל בפרט. כאשר הנחיות אלו של המאשימה הסתברו בדיעבד כמוטעות – אין זה צודק להגיש נגדם כתב אישום ויש לבטלו.

 

לטענת עו"ד גיורא עדתו, ב"כ המדינה, זו טענה שעל הנאשמים להוכיחה. השופטת מוצאת כי  מדובר בטענות עובדתיות שיש "להכריע בהן באופן ראוי", וכן לנהל "הליך מסודר והוגן לבירור הדברים, תוך שמיעת ראיות". היא אינה סבורה שקיום "ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות", ולכן היא דוחה את הבקשה אך קובעת שרשאים הנאשמים להעלות "את טענת ההגנה מן הצדק בשלב מאוחר יותר במהלך המשפט".

 

 

אויה לסוייה

 

בבית משפט השלום בתל אביב יפו התבררה תביעה שהגישה סולבר חצור בע"מ (קיבוץ חצור), באמצעות עורכי הדין, הרצוג פוקס נאמן, כנגד "רמיד את בנימין", שיוצגה ע"י עורכי הדין קוטלר, הררי. לטענת סולבר נגרם נזק ל-1,500 טון פולי סויה שאוחסנו "בסילו  של הנתבעת בממגורה הנמצאת בבני ברק. לטענתה, "בחודש נובמבר 1999, בעת שהחלה בהוצאת הפולים מהסילו, הסתבר לה להפתעתה, כי הפולים לחים, מלאי עובש וחרקים, וכי שינו צבעם לצבע כהה בשל התחממות עצמית ותסיסה".

 

הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה וטענה כי סולבר איחסנה אצלה את הפולים מעבר למוסכם, והיא "התרשלה באי ביצוע המעקבים והבדיקות, כפי שהיה עליה לבצע".

 

השופט הראל יחזקאל, קובע ש"הפולים אוחסנו אצל הנתבעת בשל מיומנותה, ניסיונה והציוד שברשותה, האמורים לשמור על טיב הטובין", והיא "היתה אמורה להיות בעלת הידע, הניסיון, הציוד והמיומנות הדרושים לצורך אחסון הפולים". ומכאן הוא מסיק "כי הנזק שנגרם לפולים, נגרם בגין רשלנותה של הנתבעת". סוף דבר, פוסק השופט לסולבר פיצויים סכום של כ 475,000 שקלים בצירוף ריבית והצמדה, וכן מחייב את הנתבעת לשלם לסולבר הוצאות משפט בסך של 75,000 שקלים  בתוספת מע"מ.

 

 

אירוע אביב ב"עין ארובות"

 

ביום שבת האחרון קיימו "החברים של איציק", בתמיכת המועצה האזורית מנשה, אירוע אביב במתחם מג"ב ליד צומת ברקאי, במהלכו התקיים טקס חנוכת שמורת עין ארובות, לזכרו של איציק דורי ז"ל, מזכיר קיבוץ מצר. בליל 10 בנובמבר 2002, חדר מחבל חמוש לקיבוץ מצר. איציק שהיה שומר לילה וחבר בצוות הכוננות, חש להגיש עזרה ומצא את מותו.

 

קירות התמך שהוקמו, בתקופת המנדט, סביב המעיינות הנובעים בשמורה (למרגלותיו המזרחיים של תל אסור) יצרו שתי בריכות, שלידם מתקיים נוף אחו לח, בו ניתן למצוא עצי תאנה, פטל, טיון דביק, שנית גדולה ואגמון. במי הבריכות צומחים קרנן טבוע, עדשת המים, כף הצפרדע האיזמלנית, ואילו באחו גדל תלתן הביצות, גרגיר הנחלים, מליסה רפואית ועוד. במים מתקיימים חסרי החוליות ובהם הדו-חיים, טריטון הפסים (שהשמורה הוקמה כדי למנוע את הכחדתו), כל אלה, עם תושבי האזור, צפו בריקוד בנות האולפנה למחול.





עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים