התחשבנות כפולה

אריק בשן

 

לא צלחו הניסיונות להגיע לפשרה בסכסוך בין רמות-מנשה לבין תושב שכיר (בעל של חברה) * גם משום שההתחשבנויות ב"הסכם העבודה" ו"הסכם התושבות" כרוכות זו בזו * אז בית המשפט החליט (והקיבוץ ישלם)


ז'אן רום הגיע לרמות-מנשה בשנת 1996. תחילה הועסק בענף הצאן, ואחר-כך במפעל הקיבוץ "ארם". זמן קצר אחרי בואו לקיבוץ עבר להתגורר בו, כבעל של חברה. בין הצדדים סוכם כי יידרש לשלם דמי אחזקה שינוכו ממשכורתו החודשית, אך מסתבר שלא כל הסיכומים והעקרונות של העסקת "שכיר" ו"תושב" כובדו בין הצדדים - ולימים, לאחר שפוטר מעבודתו בקיבוץ, פנה רום לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת ותבע מרמות-מנשה, באמצעות בא כוחו יחזקאל חרלף, להשיב לו סכומים שחויב בהם, לטענתו, שלא כמוסכם, וכן לפצותו על נזק שנגרם לו באי-העברת כספי ביטוח ל"מבטחים". בית הדין, בפסק דין משלים שנתן בשבוע שעבר, קבע כי על הקיבוץ לשלם לרום פיצוי של כ-31 אלף ש"ח בגין אי-ביטוחו ב"מבטחים", סכום שיישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 2.11.04, וסכום נוסף - המוערך ב-20 אלף ש"ח בקירוב - שיתבסס על הפרשים הנוגעים לדמי אחזקה שגויים מתחילת שנת 1998 ועד שלהי שנת 2000, שגם הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית מהתאריכים הרלוונטיים.

 

הבעיה המרכזית שעמדה בלב ההליך השיפוטי הייתה שמלבד "הסכם עבודה" בין הצדדים מ-1996, נחתם ביניהם הסכם נוסף, בשנת 1998- "הסכם תושבות", שבמסגרתו התגורר רום כבר-רשות בדירת משפחה, וחויב באחזקתו ובאחזקת ילדיו. רישומי הנהלת החשבונות המקומית לא תמיד תאמו את סבך ההסכמים ואת המציאות המורכבת. הקיבוץ, כאמור, לא ביטח את "התושב" כמתחייב בחוק, ופיטרו מעבודתו במפעל "ארם" ב-14.11.00 (עם פיצוי בסך  19אלף ש"ח). סמוך לפיטוריו הפסיק רום, לטענת הקיבוץ, לשלם דמי תושבות ופנה לבית הדין לעבודה בתביעת פיצויים כוללת, שהתקרבה לחצי מיליון ש"ח. הקיבוץ טען, באמצעות בא כוחו עו"ד עומר כהן ("שלמה כהן ושות'"), שאין לבית הדין סמכות לדון בהתחשבנות שבין הצדדים ככל שהיא נוגעת להסכם התושבות. בית המשפט דחה עמדה זו, בנימוק כי קשה היה להפריד, במקרה זה, בין הסכם העבודה לבין הסכם התושבות, וההתחשבנויות כרוכות זו בזו.

 

את נושא ההתחשבנות בין הצדדים ניסה בית הדין לפתור באמצעות פשרה, גישור ובוררות, אבל למרות כל המאמצים - כך מציין השופט חיים ארמון בבית הדין - לא הגיעו להסכמה. להליך המשפטי צורפו, בהמשך, חוות דעת מצד רואה חשבון ואקטואר, בעקבותיהן ניתן בסופו של דבר פסק הדין. עיקריו: הקיבוץ ישלם לרום הפרשי שכר מנובמבר 1998 ועד לסיום עבודתו בנובמבר 2000. כמו כן ישיב הקיבוץ לרום סכומים שניכה משכרו כ"חיוב ארוחות" ו/או "חיוב חדר אוכל" מחודש פברואר 1998 ואילך (עד נובמבר 2000), ואת הפיצוי בגין אי-ביטוחו במבטחים, שבעיקרון (לא בסכום) לא היה במחלוקת בין הצדדים. בנוסף, הושת על הקיבוץ לשלם הוצאות ושכר טרחה בסך 7,500 ש"ח.

 

בתגובה לפסק הדין אומר עו"ד עומר כהן כי הוא מעריך שהקיבוץ לא יגיש ערעור, למרות שלפחות לגבי חלקו - החזרים לרום - הוא סבור כי בית הדין טעה. "יחד עם זאת", מוסיף עו"ד כהן, "ההתחשבנות בין הצדדים עדיין לא הסתיימה. התובע נותר חייב לקיבוץ כספים רבים בגין מגורים ואחזקת ילדים, שלטענת הקיבוץ לא שולמו".




 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים