ביזנס גלילי

אריק בשן 


בצד העסקים ה"מסורתיים" משקיעים בגליל בעיקר בהיי-טק * יש עתיד בצפון

 

המערכות הכלכליות של מפעלי הגליל העליון, "פיתוח-הגליל", מגוונות במטרותיהן. לצד העיסוק המסורתי בעיבודי חקלאות ובשירותים נלווים למשקים החקלאיים, מגבשים כאן בשנים האחרונות דפוס של שותפות במפעלי היי-טק, כשהיעד המוצהר הוא הרחבת מקורות התעסוקה, החזרת הבנים הלומדים הביתה ואכלוס השכונות הקהילתיות לצד הקיבוצים באוכלוסייה צעירה, לשיפור הדמוגרפיה ואיכות החיים.

 

אבל גם אחרי שבפיתוח-הגליל "ויתרו" על מפעלים שהובילו בעבר, כמו "סיידר", "ת"ג" (תפוחי הגליל) ומנפטת הכותנה - עדיין העסקים המסורתיים תופסים כאן את הנפח הגדול יותר בסך מחזור המכירות של המפעלים (כ-400 מיליון ש"ח), ומעסיקים את מרבית עובדי החברה (כ-400 עובדים): הגדול שבהם - משחטת "עוף הגליל" (כמעט מחצית ממחזור המכירות של החברה); אחזקות בשליש ממניות "מילובר", מכון התערובות של "מילואות"; בית הקירור הגדול בישראל (שטחי אחסנה ל-40 אלף טון); בית אריזה לפירות; חברת ג"ג גידולי שדה (במשותף עם קיבוצי רמת הגולן); וקואופרטיב הובלה (40 משאיות), שלצדו שירותי מוסך ובית מלאכה.

 

בזרוע "החושבת" של החברה: בית התוכנה "ענא-גל"; אחזקות ב"מיט"ב", החממה הטכנולוגית בקריית-שמונה, שזכתה בחודש האחרון בתואר "חממה מצטיינת" בדירוג משרד התמ"ת - ושלדברי ברלוי, המנכ"ל, אחזקות החברה בה מונעים מבעלי השליטה, חברת "ביומדיקס אינקובטור" (שרכשה בשנה האחרונה, ב-3 מיליון דולר, 66.6% מהון המניות של החממה) - את האפשרות להוצאתה מהאזור.

 

לפיתוח-הגליל אחזקות גם ב"מיגל", מכון מחקר אזורי, עם כ-140 עובדים, רובם אקדמאים המועסקים במקביל גם בלימודי המגמה הביו-טכנולוגית של המכללה האקדמית "תל חי"

 

 אבל דובדבן עסקי פיתוח-הגליל בתקופה האחרונה הן השקעותיה בחברות היי-טק שקיבלו על עצמן את העיקרון להתמקם בגליל. היום מדובר בשלוש חברות, העוסקות בפיתוח מוצרים ומכשור רפואי: "טאגרה" (חברה העוסקת בפיתוח מוצרים בתחום הקוסמטיקה והתרופות), "אורטוסקאן" (מכשור אורתופדי למערכת מיפוי עצמות) ו"ביו וויו" (פיתוח טכנולוגיה לאבחון סוגי סרטן ובעיות באיברים חיוניים בגוף).

 

לדברי ראובן דרורי (דן), המנכ"ל לשעבר של פיתוח-הגליל, והיום מנהל המחלקה ליזמות כלכלית בחברה - נבדקו עד כה הרבה יותר חברות. באחת מהן, "סלסופט", אפילו הופסקה האחזקה לאחר השקעה ראשונית (100 אלף ש"ח). בשלוש החברות שעל הליין כבר השקיעה החברה כ-2 מיליון דולר ברכישת 6% עד 15% ממניותיהן, לאחר שנבדקו כלכלית, נמצאו מתאימות מבחינת עיסוקן לאוכלוסיית היעד של האזור והסכימו לתנאי מוקדם - להתמקם בגליל. "חפשנו חברות במינון שונה ובסוג עבודה שונה ממריטת עופות ומיון תפוחים", מסביר דרורי, "והיום אנחנו נמצאים בתהליך של בדיקת פרויקטים נוספים, מעניינים וחדשניים, שחלקם מיועדים לפעול בקיבוצים עצמם. הראשון שבהם, 'סי-בוט' גם הוא קשור למכשור רפואי, כבר פועל בקיבוץ יראון".




 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים