המו"פ עלינו - ההון עליכם

אריק בשן 

 

תקציבי "המדען הראשי" אטרקטיביים לגיוס הון למו"פ במפעלים * ויש גם מסלול מיוחד לתעשייה המסורתית (מיד-טק) * אז למה רק 42 מפעלים קיבוציים הגישו בקשות בחמש השנים האחרונות? * חברים, המדען מחכה לכם


עמוס רבין

במפעל "רביב", ברביבים, מפתחים מכלולים מדויקים לתעשיית הרכב, תחום מגוון המחייב מחקר ופיתוח (מו"פ) מתמיד, כדי לעמוד בתחרות הקשה על לבן של ענקיות הרכב העולמיות. לפני מספר שנים חבר למפעל משקיע פרטי, כשותף חיצוני, שרכש - בתמורה להשקעתו - כ-20% מערך המפעל. רביב נחשב למפעל גדול במונחים קיבוציים (350 עובדים ומחזור מכירות של 40 מיליון דולר), אבל הצורך בהשגת מימון כדי לשדרג את המו"פ, לאתר את ה"נישה" המתאימה ולהתברג בשוק העולמי - רק הולך ומתגבר עם הזמן.

 

אילת שיזף, מנהלת השיווק והפיתוח של רביב, מבהירה שקיימות אפשרויות אחדות להשגת מימון מלבד משקיע חיצוני, ושאחת מהן היא פנייה אל המדען הראשי במשרד התמ"ת. לאחרונה הוגשה בקשה מטעם רביב למדען הראשי, הנמצאת היום בשלבים אחרונים של אישור, לאחר בדיקה ראשונית. עד עתה היה קשה להשיג מימון במסגרת התוכנית של המדען הראשי, אך כעת פתחו שם מסלול מיוחד למו"פ בתעשייה המסורתית (מיד-טק).

 

רביב מייצר בעיקר מוצרים טכניים ומכלולים מדויקים המתבססים על רכיבים מחומרים תרמו-פלסטיים בהזרקה עבור תעשיית הרכב. המוצרים העיקריים הם מוביל למשענת ראש (מוצר בטיחותי) המיוצר ל"רנו", ל"פז'ו" ול"סיטרואן". בנוסף, מייצרים עבור החברה-הבת "רבל" מכלולים למערכות האוורור של מיכלי הדלק. מוצרים אלה מפותחים ומשווקים לרוב חברות הרכב הגדולות בעולם, על-ידי החברה-הבת.

 

ברביב וב"רבל" של רביבים אולי כבר עלו על "הגל הנכון". כך גם ב"פלסאון" (מעגן-מיכאל), ב"תמה" (משמר-העמק וגלעד), ב"ריקור" של עין-חרוד, ב"צלפ" (נגבה), "בקטלב" (חניתה) ב"ביו-בי" (שדה-אליהו), ב"בלוקל" של רביד ובחברות נוספות, שחלקן נחשבות לטובות בתחומן בעולם. "תעשיות נישה", כך מכנה אותן עמוס רבין, מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית. "תעשיות שרוצות להגיע להישגים וליתרון תחרותי", הוא אומר, "חייבות לפתח מוצרים טובים, יעילים וזולים יותר משל המתחרים". בישראל, לדבריו, משפרים בתקופה האחרונה את הנגישות לתקציבי המו"פ, והולכת ופוחתת מרכזיותם של תקציבים המועברים באמצעות מרכז השקעות ועל בסיס חוק עידוד השקעות הון באזורי עדיפות. כך, לעומת העבר השדוף, אחת הדרכים שנפתחו בזמן האחרון להשקעה במו"פ הוא שימוש בתקציבי המדען הראשי, ממש כשם שעושה זאת רביב, בדוגמה לעיל. "השתתפות המדען הראשי, יתרונה בכך שיש בה השתתפות אמיתית בלקיחת הסיכון", מסביר רבין. "התשלום אמיתי. אם הפיתוח יצליח, ההחזר ייעשה דרך תמלוגים שישלם המפעל למדינה, לשיעורין. אם ייכשל - תשלומי המשרד ייוותרו כמענק".

 

לדברי רבין, המדען הראשי אינו מחלק מתנות סתם כך. יש להציג תוכנית פיתוח שתאושר על-ידי ועדת מחקר מטעמו, אבל השינוי הגדול הוא בכך שהיום מדובר בתקציב שנתי ייעודי של יותר מ-100 מיליון ש"ח - וגם זה "סכום נייד", שאיננו מוגבל בשלב זה - במיוחד לתעשיות מסורתיות (מיד-טק), עמן נמנות תעשיות קיבוציות רבות. "אנחנו מנסים להפנים בקרב מנהלי התעשייה הקיבוצית את הבנת החשיבות של מחקר ופיתוח; שזהו כלי משמעותי, נושא קריטי ליכולת לייצר הצלחה והתמודדות", אומר רבין. "מתברר שלא חייבים להיות חברות ענק בתחום ההיי-טק כדי לעסוק במו"פ".

 

לדברי רבין יש אומנם מסלולים נוספים לגיוס הון למו"פ - ביניהם שיתופי פעולה בינלאומיים, וגם האיחוד האירופאי בתמונה - אבל כל אלה תוכניות מורכבות יותר ונגישות פחות. כך או כך, הבעיה המרכזית היא מודעות לא-גבוהה של מנהלים קיבוציים לעניין הזה. בחמש השנים האחרונות, מדגים רבין, הגישו רק 42 מפעלים קיבוציים תוכניות למדען, מתוך כאלף בקשות בסך הכול - כ-4% בלבד מכלל התוכניות, בשעה ששיעור המפעלים הקיבוציים בסך כל המפעלים מגיע לכ-9%. בעוד שבועיים אמור איגוד התעשייה לקיים כנס בהשתתפות המדען הראשי של משרד התמ"ת, ד"ר אלי אופר, סגניתו לידיה לזנס ומשה אורטס, חבר ועדת המחקר, שיציגו את תוכנית המשרד כחזון לתמיכה במחקר ופיתוח כחלק מהפיכת התעשייה המסורתית לתעשייה מסורתית-עילית. בכנס יוצגו עקרונות התוכנית והדרכים בהן יוכלו מפעלי התעשייה הקיבוצית להיעזר בה כדי להגביר ולהרחיב את פעילותם בתחומי המו"פ.

 

ההון עליכם

 

1,100,000,000 ש"ח (ובמילים: מיליארד ומאה מיליון!) גייסו מפעלינו בשנת 2005 * מי אמר תעשייה קיבוצית ולא קיבל

 

במהלך שנת 2005 גייסו מפעלי התעשייה הקיבוצית סכום כולל של 1.1 מיליארד ש"ח. מתוכם, גויסו 425 מיליון ש"ח בבורסה הישראלית, 260 מיליון ש"ח בבורסות העולם ועוד 425 מיליון ש"ח במכירה ישירה של מניות למשקיעים פרטיים. נתונים אלה, שריכזה כלכלנית איגוד התעשייה שלומית ארבל, אמורים היו להיות מוצגים אתמול בכנס הנפקות והכנסת משקיעים שערכו משרד רואי החשבון "ארנסט אנד יאנג" בצוותא עם איגוד התעשייה הקיבוצית. מנתוני הסיכום עולה שההשקעות הבולטות ביותר במהלך  2005 היו 40 מיליון דולר שהשקיעו במשותף קרן "מרקסטון" וקרן "טנא" בחברת "נטפים" (בבעלות חצרים, מגל ויפתח), השקעות נוספות של קרן טנא במפעלים קיבוציים, רכישת מניות (7%) של "טבעול" מלוחמי-הגטאות על-ידי "אסם" (בתמורה ל-71 מיליון ש"ח), והשקעת איש העסקים היהודי-אוסטרלי גנדל בפלסטרו גבת (62 מיליון ש"ח), בתמורה ל-50% מאחזקות החברה-בת.

 

על-פי סיכומי השנה, בוצעו במהלך 2005 גם הנפקות חדשות בבורסה הישראלית: של "פלסטופיל" הזורע (שגייס סכום של 54.6 מיליון ש"ח), ושל "גולן פלסטיק", שער-הגולן (שגייס 56.6 מיליון ש"ח); זאת בנוסף לגיוסי הון מצד מפעלים בורסאיים ותיקים יותר: "אברות", בארות-יצחק (68.3 מיליון ש"ח); "שלא"ג", שמיר (57.2 מיליון ש"ח); "ספנטק" של שמיר, שביצע הקצאה פרטית של 40 מיליון ש"ח; "פולישק" של ניר-יצחק וסופה (47.5 מיליון ש"ח), "מוצרי מעברות" (40 מיליון ש"ח) ו"פלסטרו", כבר בבעלות המשותפת (33 מיליון ש"ח).

 

ההנפקות ממשיכות גם בשנה הנוכחית, 2006, שהחלה עם הנפקת "גניגר מפעלי פלסטיקה" (77 מיליון ש"ח), ומידה נאה של גיוסי הון באמצעות גורמים פרטיים וקרנות השקעה בסך של כמאה מיליון ש"ח. באיגוד התעשייה צופים את המשך התהליך ואף האצה בו, לאור ההתעניינות הרבה שממשיכים לגלות משקיעים לסוגיהם בתעשייה הקיבוצית.




 



_________


עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים