סאגה גדולה קיבוץ קטן

אורית פראג

 

בחנתון, הקיבוץ הקונסרבטיבי, נשארו 11 חברים.  בינם לבין  35 חברי הנוער העובד  הנמצאים בקיבוץ נוצר עימות קשה המסכן את המשך קיומו של הקיבוץ. המועצה האזורית דוחפת הקמת שכונה ובתנועה מקווים שיקום שם קיבוץ. מבולבלים? המשך יבוא


 כמה ימים לאחר שנבחר לתפקיד מזכיר התנועה הגיע ולוולה שור לחנתון, שמע את החברים והבעיות  והבטיח: אני לא רק מדבר אני גם עושה. המצב ייפתר בקרוב. שנה עברה, אבל שום דבר לא השתנה  והמצב נראה היום גרוע יותר ותקוע יותר מאי-פעם. הקיבוץ הזעיר  מתנהל תחת ועד ממונה,  חוקר מטעם רשם האגודות השיתופיות יגיש  בקרוב את מסקנותיו ושום אור אינו נראה בקצה המנהרה.

 

11 חברים/ות בלבד מונה הקיבוץ. קבוצה קטנה של חברים, לא ממש צעירים, השומרים על אורח חיים מסורתי, מולם 35 צעירים, חברי הנוער העובד, הפועלים במשימות חינוך במוקדים שונים באזור. כימיה ואהבה אין בין שתי הקבוצות. הרשם נכנס לתמונה לאחר שבנובמבר האחרון כתבו חברי הקיבוץ מכתב והתלוננו על "כיבוש הדירות הפנויות בקיבוץ". "הכובשים", בוגרי הנוער העובד, הגיעו לקיבוץ על פי בקשת התק"ם בנהלים מסודרים שעוגנו בהחלטות הקיבוץ והקבוצה הנוכחית נמצאת בו כבר שלוש שנים, הם רואים את עצמם כמועמדים לחברות. לדעת רבים, הסימפטום של דחיית הנוער העובד מעיד על משהו הרבה יותר עמוק. בכתבה  שכתב המקומון "כל העמק והגליל" לפני 9 שנים נאמר: "זהו סיפור תמוה על 16 אנשים שחולשים על שטח מהגליל ועל אמצעי ייצור שהיו מספיקים לעשרות משפחות", נכתב בכתבה בעיתון "כל העמק והגליל". שום דבר מהותי לא השתנה מאז.

 

במגרש הזה משחקים כמה גורמים: 

* התנועה הקונסרבטיבית, (המונה כ-6000 בתי אב בארץ) מהווה את המשענת לחברי הקיבוץ.  משה כהן, מרמת ישי, יו"ר התנועה, שואף להוציא את הקיבוץ מידי התק"ם, ליצור זרם התיישבות של התנועה המסורתית ולהעבירו לתנועת האיחוד החקלאי.

* המועצה האזורית יזרעאל  מקימה שם שכונה קהילתית. השבוע נערך כנס מתיישבים, מתוך 115 היחידות למכירה, נמכרו כבר 101 מגרשים. במועצה יש מי שמרגיש שהקיבוץ הזעיר מהווה מכשלה ומטרד. שם מעדיפים יישוב קהילתי עם 300 משפחות, שתקום על גבעה יפהפיה, המשקיפה אל האגם המלאכותי של המוביל הארצי בנופי הגליל הירוקים.

* ראש המועצה ברושי מגיב לקונית: "המועצה מקדמת את השכונה בנהלים המקובלים, לגבי הקיבוץ - חנתון משתייך לתנועה הקיבוצית והוא חלק ממנה, המועצה תקבל את הכרעת התנועה. הנושא נמצא כרגע בבדיקה של רשם האגודות, ואנו ממתינים לתוצאות הבדיקה."

 

לקיבוץ אין היתכנות כלכלית

 

קצת רקע: קיבוץ חנתון הוקם בשנת  1984 כחלק משרשרת "יישובי נחל ציפורי" במסגרתן יישבו קבוצה גדולה של יישובים וקיבוצים בגליל. במקום התיישבו גרעינים של התנועה הקונסרבטיבית ובליווי צמוד של התנועה המיישבת, התק"ם. התנועה הקונסרבטיבית הייתה אמורה להביא גרעינים מחו"ל ומתנועת נוע"ם (נוער מסורתי) בארץ. הקיבוץ האומן היה כפר החורש, הגרעינים עברו דרכו.

 

התכנון היה להביא למקום 120 משפחות. בשלב הראשון נחתם חוזה על 50 נחלות והקיבוץ לא הצליח מעולם, לגדול מעבר לכך. בתקופות הטובות הגיעו ל-40 משפחות. במימון הסוכנות הוקמו  בקיבוץ 54 יחידות דיור.

 

מקיבוצי הסביבה נאספו קרקעות בסך 700 דונם באיכות ירודה. הקצבת המים הייתה קטנה מאוד -150 אלף קו"ב. עם הזמן הצליחה התנועה לסדר להם מכסות חלב ולול. הקיבוץ שותף היום באחת הרפתות הטובות בארץ עם כפר מכבי, הרפת ממוקמת בחנתון. הלול (לרבייה) בשותפות עם קיבוץ אלונים.

 

במקום נמצא גם מרכז-חינוכי של התנועה הקונסרבטיבית, מרכז ששגשג עד תחילת האינתיפאדה  ולאחרונה מתאושש לאחר משבר קשה. המצב הכלכלי של הקיבוץ, למרות שהוא מונה 11 חברים בלבד, קשה מאוד והוא פועל תחת ועד ממונה. הפער בין רמת ההכנסה לחבר (כ-2000 ₪) ובין רמת ההוצאה (מעל 8000 ₪) אינו מאפשר את המשך המצב הקיים. דניאל יפה, רכז קרן התק"ם לשעבר, שביצע בדיקת היתכנות לקיבוץ כותב בד"וח שהגיש למזכיר התנועה שאין היתכנות כלכלית לקיום חנתון כקיבוץ במצבו הנוכחי. הוא חושש כי הקיבוץ יהפוך ליישוב קהילתי במהלך 5 שנים, בתהליך בלתי מנוהל (סטיכי) תוך איבוד אמצעי הייצור שלו. רק אם תתקבל הכרעה תנועתית לקיים בחנתון יישוב קיבוצי ותתבצע בו תוכנית הבראה עם התווספות חברים חדשים ובתהליך ממושך שיחייב פעולה מקבילה במספר נושאים, ניתן יהיה להציל את הקיבוץ.

 

פתלוגיה של קבוצה קטנה

 

בשנת 1993,  9 שנים לאחר הקמתו החלו להתעורר ספקות לגבי המשך הדרך. אחד המלווים של חנתון בעבר כינה את הפרובלמאטיקה שלהם "פתולוגיה של קבוצה קטנה". כל מתח וכל סכסוך מועצם עשרות מונים, כאשר אין בלמים חברתיים. כל חבר נדרש לנקוט צד, דבר היוצר תחושה של אינטריגות ומחנאות. בקיבוץ שמספר חבריו היה במשך תקופה ארוכה 25 חברים והלך ופחת (בשנים האחרונות מנו 16 חברים, כאשר 5 נוספים נשרו ממש בחודשיים האחרונים), כמעט כל החלטה מתקבלת בקלפי, במצב של חוסר אמון בין החברים.

 

המשבר המתמשך הביא ליוזמה להכניס את  הנוער העובד כחיזוק לקיבוץ. קבוצת הצעירים מהנוער העובד הגיעה בערב פורים. חברי חנתון יצאו מבית הכנסת לאחר קריאת המגילה וגילו את המשאיות עומדות בקיבוץ. סצנת הפתיחה, כמו באקספוזיציה טובה לסיפור קשה, העידה על כל המרכיבים של הניגוד בין שתי הקבוצות.

 

רמת החשדנות כלפי הצעירים רק הלכה וגבהה מאז. "קל מאוד להציג את חנתון כאילו יושבת פה קבוצה של פרזיטים שיושבת על אדמות מדינה ומחזיקה מטמון", אומר ראובן שמשון, חבר הקיבוץ, אחד המתנגדים החריפים לנוכחות הנוער העובד במקום. "מול מספר האנשים הקטן שלנו נשאלות הרבה שאלות ולא תמיד ניתן לענות על כך, לכן נוצר רושם מטעה." שמשון מאשים את התק"ם דווקא באחיזת עיניים ובניהול כושל של הקיבוץ. הוא מסביר את הנשירה המתמדת של חברי חנתון בכך שמחלקת הקליטה של התק"ם ששלחו משפחות "בררה" כלשונו לחנתון ולכן אלו לא הצליחו להיקלט. הנשירה הגדולה של החברים נובעת מהמצב הכלכלי הקשה. אמצעי הייצור היו עלובים, בשלב מסוים היה ברשותם דיר כבשים שנדרשת מקצועיות גדולה להפעילו והחברים, בהיעדר הכשרה חקלאית מתאימה התקשו לעשות זאת. "השחיקה הכלכלית הביאה לשחיקה נפשית. האנשים לא הבינו מה זה קיבוץ והליווי החיצוני לא ידע לטפל בבעיות האלו. לגבי הסירוב שלהם לקלוט, אומר שמשון - "שטויות במיץ עגבניות". לדבריו "הבעייתיות של חנתון היא המלכוד - קשיי ההתפרנסות מביאים לירידה במצב הדמוגרפי, והמצב הדמוגרפי הנמוך מקשה על ההתפרנסות. נכון שהרעיון של הנוער העובד יכול היה לשבור את מעגל הקסמים הזה, אך הוא מעמיד בסכנה את אורח החיים הקונסרבטיבי שלנו".

 

בנוסף טוען שמשון כי לקבוצת הנוער העובד אין תכלית כלכלית. "הם הולכים כמו עדר על פי הוראות מתל-אביב, הם חוד החנית של המהפכה הסוציאליסטית. קיבלנו אותם כי שכנעו אותנו שלא נוכל להיות בררנים, אבל אנחנו יודעים שהאידיאולוגיה שלהם רחוקה לחלוטין מאורחות החיים שלנו." לדוגמה הוא מביא כאחת מני רבים את פרשת "הספרייה" ספריית ילדים על שמה של ילדה שנפטרה במקום, שהיתה ממוקמת באחת הדירות ובשל אי הבנה קיבל הגרעין רשות להשתמש  בדירה הזאת לחברים חדשים שהשתחררו מהצבא, מה שגרם לזעזוע כבד אצל חברי הקיבוץ על גסות הרוח וחוסר הכבוד של חברי הנוער העובד, שמצדם, לאחר שהתבררה אי ההבנה, החזירו הכל למקומו וביקשו סליחה, אך חברי הקיבוץ רתחו מכעס ומשה כהן, יו"ר התנועה הקונסרבטיבית, שלח בעניין הזה מכתב לרשם האגודות השיתופיות.

 

החשדנות וחוסר האמון הביא את חברי הקיבוץ להזמין את עו"ד יעקב אברהמי (ניר אליהו), מהמחלקה המשפטית של התנועה, לכתוב תקנון שקיבע גם את הזכויות הסוציאליות של חברי הקיבוץ במקרה של רוב לחברי הנוער העובד וגם את אופי החיים הציבורי השומר על אורחות חיים דתיים. המטרה הייתה שהתקנון יאפשר קליטת קבוצת המועמדים הראשונים מהגרעין. התקנון אושר. אבל קליטת בנות הגרעין נדחתה.

 

"בחרנו לשים את החיים שלנו במקום הזה, את כל המאמצים שצריך בהווה, וגם את החלומות והשאיפות שלנו לעתיד", אומר גיל פלוטקין (לשעבר מירושלים) מהנוער העובד: "בכל מקום אחר מעריכים ומבקשים שנרחיב את הפעילות שלנו, ורק כאן הדבר הזה לא קורה. אנחנו לא מבינים כיצד אחרי 3 שנים עוד לא נכנסנו לחברות בקיבוץ."

 

לא מתכוונים לוותר

 

חברי הנוער העובד חוזרים ומדגישים שהגיעו לחנתון לבקשת התנועה הקיבוצית, בניסיון לשקם את הקיבוץ. הם מסרבים לפרט את הקשיים היומיומיים ואת רשימת ההתנכלויות שהם סובלים מהן כדי לא ללבות את האש. הקשיים הפכו אותם לעקשנים יותר ואין להם שום כוונה לצאת מחנתון. הם מתכוונים להישאר במקום בזכות והם מודיעים שוב ושוב כי יקבלו על עצמם את כל הבקשות מטעם החברים.

 

אורי מתוקי (אשבל) מלווה הגרעינים בארבע השנים האחרונות, מתגאה בקבוצה שלו, "אלה חבר'ה רציניים, בעלי מוטיבציה, שיודעים מה הם רוצים ומוכנים ולהשקיע מאמצים ואף ויתורים על מנת להגשים את מה שהם מאמינים בו.

 

 אלו אנשים שיכלו להשתלב בתעשיית ההיי-טק, תפקידים בצבא, ובלימודים. בכל מקום הם נחשבים למיטב הנוער. הם הגיעו להחלטה להתיישב בחנתון מתוך אמונה בחשיבות המעשה. מי שרוצה בחנתון קיבוץ צריך לתת לחברה הצעירים לעבור בדלת הראשית ולא במחשכים. באנו לחנתון מתוך אמונה תמימה שאין עתודות אנושיות אבל הסתבר לנו שתמיד היו עתודות אבל אף פעם לא התאפשרה כאן קליטה".

 

תמר צרפתי (24), במקור מירושלים, וכיום בחנתון, מדריכה במרכז לקיום משותף (העוסק בהדרכת נוער בכפרים הערביים, ובמפגשי יהודי ערבים). היא  מרכזת את מועדון הנוער החדש בכפר הבדואי איבטין ומדריכה קבוצה של 25 נשים מכפר מנדא, למטרת לימוד העברית וקידום האישה.

 

צרפתי שעובדת בכפר הבדואי איבטין (הסמוך לקיבוץ יגור), נכנסה לפני שנתיים עם צוות של מדריכים אל הכפר שלא הייתה בו קודם פעילות של חינוך בלתי פורמלי, חוגים או קייטנות עבור הילדים. כיום גובשה בכפר קבוצה של מד"צים רצינית המונה כ-25 נערים ונערות. בקיץ שעבר, היא מספרת הם הצליחו להפעיל קייטנה של שבועיים בתמיכה של המועצה האזורית. הקייטנה היתה הצלחה גדולה: מנתה מעל 100 ילדים מכיתות ד'-ח' ומעל 40 נערים משכבת ט'-יב'. מאז ישנה פעילות אחה"צ קבועה בכפר עבור הילדים, והמועצה האזורית החלה לתמוך בבניית מועדון נוער חדש וראשון מסוגו בכפר".

 

צרפתי הייתה בין מי שניסו לפעול גם עם ילדי חנתון עצמו, "מיום שנכנסנו לקיבוץ פעלנו על מנת ליצור קשר עם החברים באופן אישי, יצרנו קשר על-ידי מכתבים בתיבות הדואר ומפגשים בבתים עם מי שמעוניין, וכן בתחום התרבותי קהילתי: טקסים בימי הזיכרון, חגים ומועדים. עשינו גם פעילות חינוכית לילדי הקיבוץ. לדוגמה, בערב יום השואה ערכנו יחד עם הילדים טקס לכל חברי הקיבוץ, וביום למחרת, הסענו את ילדי הקיבוץ לסיור במוזיאון "יד לילד" בקיבוץ לוחמי הגטאות. ביום הזיכרון ליצחק רבין, העברנו פעילות חינוכית הכוללת צפייה בסרט ושיחה פתוחה לכל חברי הקיבוץ." אך הפעילות הזאת פסקה בחודשים האחרונים לאור העוינות הבלתי אפשרית.

 

צרפתי יחד עם טליה ורד (24), במקור מקיבוץ כפר רופין, היא חברת מזכירות בה יושבים בעלי תפקידים פנימיים כמו גזבר, רכז רכב, תרבות וכו'. ורד עובדת במגדל העמק. ומרכזת פרויקטים פעילותם מתקבלת בברכה על-ידי ראש העיר מגדל העמק ומהווה היום מקור הכנסה לקבוצה. פלוטקין, גזבר הקיבוץ, אומר כי הכנסתם הממוצעת היא כ-3500 לחודש. רוב הכנסות החברים באות מהפרויקטים החינוכיים, כאשר ישנו ביקוש גדל והולך לפעולותיהם, דבר המגביר את שיתופי הפעולה עם גורמים שונים.

 

יש להם תוכניות לפיתוח קיבוץ חנתון אשר מבוססות על קליטת חברים נוספים. היעד הראשון הוא הגעה ל-100 חברים ולקחת  אחריות על המשק הקיים ופיתוח ענפים נוספים לענפים החקלאיים בחנתון.

 

סער פוקס (24), לשעבר מקיבוץ מעוז חיים, היום מדריך נוער ביישובי משגב וחבר מזכירות אחראי רכב וניוד: "יש לנו תוכניות שונות לפיתוח ענפים חינוכיים בתוך הקיבוץ: פנימייה כדוגמת בית הנוער באשבל, ביה"ס מקצועי לנוער בסיכון, מכינה קדם צבאית לקבוצות הבדואיות. אנו ניקח אחריות על הענפים הקיימים בחנתון ויכולים להשתלב בעבודה גם בהם. לצערנו, אנחנו מוגבלים ביכולת לפתח שכן עתידנו בקיבוץ לא מובטח, אף גורם לא יוכל להשקיע בפרויקט בחנתון. כבר כיום אנחנו יודעים שהפסדנו מיזמים שונים בשם כך."

 

לינוק ולהניק

 

"גם בשנים הראשונות באשבל ורביד לא האמינו שנצליח להקים קיבוץ," אומר דני קוטן, (רביד), שליווה את ההקמה של קיבוץ אשבל, וכיום מטפל בהקמת קיבוצים חינוכיים בנוער העובד, "והיום, באים לשאול כיצד ייצרנו משק חינוכי משגשג כגון פנימיית נוער בסיכון, ומשימות חינוכיות שונות ורחבות בכל הסביבה. הכניסה של הנוע"ל לקיבוץ איננה רק כניסה של 35 הבוגרים שבאו להשתקע במקום, אלא של תנועה שהיא היחידה בעשור האחרון שהקימה ושיקמה בהצלחה שני קיבוצים כפריים וקיבוצים עירוניים. יש לנו את היכולות והידע לשקם את חנתון וזה כבר מוכח, אך לצערי נראה כי העגל רוצה לינוק יותר משהפרה רוצה להניק והפרה במקרה הזה איננה רק חברי חנתון הוותיקים אלא גם גורמים שונים במוסדות. הצעירים בחנתון שמים כאן את מיטב שנותיהם ומשאביהם, אבל נמנע מהם לבצע את המשימה של שיקום הקיבוץ שלשמה הם התבקשו להגיע."

 

בדו"ח של יפה יש המלצה לחברי הנוער העובד להגדלה משמעותית של כושר ההתפרנסות שלהם לרמה של 60,000 ₪ בשנה לחבר במהלך של 3 שנים והתחייבות של חברי הגרעינים לקבל את הגישה שחלק מחבריהם יקבלו על עצמם לעסוק במקצועות שאינם חינוך.

 

אורי מתוקי: " קיבלנו כבר את המלצת הדו"ח, לאחר שחברי הנו"על יתקבלו לחברות, ניקח על עצמנו את כל הדברים הנדרשים לשיקום חנתון כולל כניסה לענפים" .

 

יואל מרשק, רכז אגף המשימות בתנועה,  מדגיש כי לתנועה יכולת מוגבלת: "התנועה הקיבוצית, היא הגוף שמסייע, מלווה, מאמן, ומקשר. אבל היא לא הגוף שישן בלילה במקום.  את השאלה מדוע הקיבוץ לא מצליח כבר שנים ארוכות לקלוט חברים חדשים צריך להפנות לחברי חנתון. עם זאת התנועה הקיבוצית לא יכלה לעמוד מנגד. הרעיון להביא את הנוער העובד הוא שלי", אומר מרשק, "והוא האלטרנטיבה היחידה האפשרית. שלא כמו ברביד, שם הייתה קבוצה של חברים שהסכימה לצאת מהמקום ועברה לגור במקום אחר, בחנתון לא  עלתה מעולם השאלה של הוצאת האנשים מהמקום. אלו אנשים שכבר השקיעו את נשמתם למעלה מעשרים שנה במקום, מה שמאחד אותם הוא הרעיון המסורתי. אנחנו אמרנו  שנבטיח את זכויותיהם. לדוגמה סייענו לשינוי התקנון, הבטחנו את כשרות פעילות המוסדות, וביטחונם הסוציאלי הכלכלי בעתיד, על-ידי הבטחת ההכנסות ואמצעי הייצור עבורם כך שגם במקרה של רוב לאנשי הנוער העובד אי אפשר יהיה לפגוע בזכויותיהם ובביטחונם של הוותיקים, הרוב לא יוכל לשחק עם זה. ויותר מכך, גם לא מנענו לקלוט אנשים לפי השקפתם. אני לא אשפוט את אנשי חנתון, אני מעריך ומכבד אותם, אין לי מילה אחת רעה להגיד עליהם. אני עוסק בשורה התחתונה.

 

אין אלטרנטיבה אחרת? מראש יש פה שתי עמדות מוצא. החברים נשארים במקום והמקום שייך לחברים, מצד שני כדי שהמקום יהיה עם אנשים וישמעו בו קולות וצהלות של תינוקות וילדים, הנו"על היה מקור הגידול היחידי האפשרי כי המקורות האחרים לא הצליחו להביא אנשים. תפקיד התנועה לגרום לכך, שיישמרו הזכויות, של כל קבוצה וקבוצה ואף אחד לא ייפגע. איך לבנות את הרשת הזאת, איך החיים התנהלו בעתיד, על המדוכה הזאת יושבים. הרשם לא יכול להגיד שאין אנשים, זה אותו זן של אנשים שהקימו את אשבל ואת רביד. עבדתי בעבר, אני עובד היום ובעתיד על בסיס של אמון ושותפות עם האנשים. אני לא אכפה, אלא אחפש דרך חוקית ודמוקרטית לקלוט אנשים. ניסו לכפות עלי שאני אוציא אנשים. וסירבתי. ניסו לכפות עלי שאני אודיע שהנוער העובד חברים וסירבתי. ואני בטוח שימצא פתרון.

 

איתן סת, יו"ר הוועד הממונה: "מתוך אחריות לחברי חנתון, איני מוכן לנהל את הדיון מעל דפי העיתון". 





עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים